"חייבים לצאת מהקיבעון בנושא גיל הפרישה, אנשים חיים היום יותר ורוצים לעבוד יותר", כך אמרה הבוקר (רביעי) השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, במהלך דיון בו הציגה לוועדת הכספים את תקציב משרדה לשנת 2019. עוד הוסיפה גמליאל כי "יש להפסיק עם החלוקה המגדרית בין נשים לגברים ולעבור לחלוקה לפי מקצועות. נשים רבות וגם גברים רבים מעוניינים להמשיך לעבוד גם אחרי גיל 67, שזה הגיל שאחריו אין אפשרות חוקית להמשיך לעבוד".
לדבריה, יש לבצע הפרדה בין מקצועות שוחקים, בהם יש להותיר את גיל הפרישה על 62, ליתר המקצועות, בהם יש להעלות את גיל הפרישה ל-67 עם אפשרות של המשך עבודה מבחירה עד גיל 70. "אנשים היום רוצים להמשיך לעבוד ולא מעוניינים לפרוש בגיל 67 ולאלו שיעבדו עד גיל 70 יממנו את אי העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64 במקצועות שוחקים" טענה, "תוחלת החיים עולה כל הזמן וכבר מדברים על-כך שבעוד כמה שנים תוחלת החיים הממוצעת תעמוד על 100 ולכן, אין לי ספק, שגיל הפרישה יעלה אף מעבר ל- 70. הגישה חייבת להשתנות".
השרה אמרה את הדברים בתשובה לשאלה בנושא שהפנה אליה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה).
ההפרדה בין סוגי המקצועות, עליה דיברה גמליאל, היא גם התנאי אותו הציבה ועדת הכספים לקידום החקיקה של העלאת גיל הפרישה לנשים. התנגדות משרד האוצר לרעיון מונעת, נכון לעכשיו, התקדמות בחקיקה בנושא.
חצו את סף מיליארד השקלים
כאמור, השרה לשוויון חברתי הגיעה היום לישיבת הוועדה על מנת להציג לה את תקציב המשרד ב-2019, הדיון הראשון בסדרה של דיונים שייערכו על תקציב 2019.
גמליאל הציגה סקירה על עבודת משרדה בשנים 2017-2018 ואת תכניות המשרד ל-2019. לדבריה, התקציב ב- 2019 יגדל ויעבור, לראשונה, את רף מיליארד השקלים עם 540 מיליון שקלים בתקציב מזומן, ועוד 525 מיליון שקלים בתקציב הרשאה להתחייב.
במסגרת הסקירה, הציגה השרה פרויקטים ותכניות עבודה שכבר החלו להתממש בשנים האחרונות ושתכליתן סגירת פערים בין המגזרים השונים, בין המרכז לפריפריה, בין צעירים לוותיקים וכד'.
בין השאר, דיברה על סגירת הפער הדיגיטלי, נושא שהמשרד הקצה לו תקציבים ניכרים ובאופן ממוקד ב-2019: 45 מיליון שקלים במישרין, ובנוסף עוד תקציבים לנושא במסגרת פרויקטים אחרים. כחלק מהכוונה לצמצם את הפער הדיגיטלי המשרד לשוויון חברתי משקיע באוריינות דיגיטלית לאוכלוסיות יעד, בין אם בקרב אזרחים ותיקים לצורך שיפור איכות חייהם, בין עם בקרב מגזרים שונים, במגזר הערבי ובמגזר החרדי, ובין אם בקרב רשויות מקומיות שעד היום לא מספקות שירותים דיגיטליים לתושביהן.
בשורה חשובה לאזרחים הוותיקים, שבשלבים הבאים תורחב לכלל האזרחים, הוא פרויקט להקמת "מנוע חיפוש לאומי למיצוי זכויות", עם תקצוב ראשוני ב- 2019 של 30 מיליון שקלים. מטרת מנוע החיפוש היא לרכז את כל הפרטים האישיים והזכויות של כל אזרח ותיק, כך שבלחיצת כפתור הוא יוכל לברר מה מגיע לו מרשויות השלטון וממשרדי הממשלה.
מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן, הסביר כי "כיום אין אפשרות כזו ולגבי כל דבר, כל בעיה או כל בירור לגבי זכויות, אזרחים צריכים להתגבר על הביורוקרטיה ולפנות באופן נפרד לכל משרד ולכל גורם. מנוע החיפוש שאנחנו פועלים להקמתו, יאפשר להם לקבל סטטוס מעודכן בכל רגע נתון מכל יחידה או רשות ממשלתית. כלומר, אזרח יוכל לדעת מה מגיע לו מהביטוח הלאומי, ממשרד השיכון או מרשות מקומית, הכל בפלט אחד. באמצע פברואר יפורסמו המכרז בעניין ובתוך חודשים ספורים נדע עם מי נעבוד בעניין הזה. השאיפה בהמשך, היא להרחיב את מנוע החיפוש לכלל האזרחים".
עוד הציגו אנשי המשרד תכניות לאומיות רוחביות בהן: התכנית לפיתוח המגזר הערבי בכ-15 מיליארד שקלים, פיתוח כלכלי לבדואים בצפון ב-900 מיליון שקלים, ישראל דיגיטלית ב-1.5 מיליארד שקלים, ותכנית לאומית למאבק בהטרדות המיניות – 10 מיליון שקלים. המשרד ישקיע, באופן ישיר, בפעולות ברשויות המקומיות של מעורבות חברתית ומרכזי צעירים ב- 35 מיליון שקלים, פעילויות לרווחת האזרחים הוותיקים ב- 30 מיליון שקלים, פעולות להעצמת מעמד האישה – 28 מיליון שקלים, ופיתוח תשתיות דיגיטליות בעלות של 45 מיליון שקלים.
עו"ד מרים זלקינד, מקדמת המדיניות והחקיקה של שדולת הנשים בישראל, שהשתתפה בדיון, אמרה כי "השתלבותן של הנשים החרדיות אכן חשוב ביותר מבחינות רבות, אך מצבן בשוק העבודה רחוק מלהיות מושלם. שדולת הנשים הקימה לפני חודשים ספורים קו חם לזכויות בעבודה עבור נשים חרדיות, ומאז פתיחתו כבר הגיעו אלינו מאות פניות של נשים שדיווחו על פגיעות חמורות ביותר בזכויותיהן – החל מאי-תשלום של זכויות סוציאליות, דרך החתמה על חוזי העסקה בלתי חוקיים ועד לאי-תשלום שכר במשך שנה שלמה. יש עוד עבודה רבה שצריכה להיעשות כדי להבטיח ששילובן של נשים חרדיות בעבודה תהיה הוגנת וחוקית, וזה דורש משאבים".
