דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ח' בניסן תשפ"ד 16.04.24
21.3°תל אביב
  • 17.8°ירושלים
  • 21.3°תל אביב
  • 21.8°חיפה
  • 22.1°אשדוד
  • 23.6°באר שבע
  • 28.0°אילת
  • 23.2°טבריה
  • 20.2°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
קייפטאון

סביבה וחברה / בעוד כחודשיים יתרוקנו מאגרי המים בקייפטאון ומיליונים ישארו ללא מים

החשש: מניעת נגישות למים לשתייה לאוכלוסיות המוחלשות, ספסרות, מהומות אלימות והיגיינה לקויה במטרופולין השני בגודלו בדרום אפריקה | מי שיכול אוגר מים ומתגבר את כוחות השמירה השכונתיים | האם זה יכול לקרות גם אצלנו?

המקור העיקרי למים בקייפטאון הינו סכר waterskloof מחוץ לגרבאו. התמונה צולמה ב 23 בינואר 2018, במצב בו במאגרים ישנם רק 26% מתכולתם המקסימלית. (AP Photo)
המקור העיקרי למים בקייפטאון הינו סכר waterskloof מחוץ לגרבאו. התמונה צולמה ב 23 בינואר 2018, במצב בו במאגרים ישנם רק 26% מתכולתם המקסימלית. (AP Photo)
מרים הולצמן

מה ייקרה בעיר מודרנית המונה מליוני תושבים, כאשר המים הזמינים לשתייה נגמרים? התשובה על כך תינתן בקייפטאון שבדרום אפריקה, בעוד חודשיים. התאריך החזוי כעת הוא ה-16 באפריל, ומכונה "day zero", היום בו כלל מאגרי המים יגיעו לקו האדום.

כל משק המים בקייפטאון נשען על 6 סכרים השומרים את מי הגשמים לעונות היבשות. אך לאחר 3 שנים של בצורת קשה ולאור גדילה ניכרת של האוכלוסייה בעיר וסביבתה (זוהי העיר השנייה בגודלה בדרום אפריקה ומונה על פי הערכות שונות מעל ל-4 מיליון תושבים), ניצבת קייפטאון בפני יום הדין.

"day zero" מוגדר כיום בו יישארו במאגרים 13.5% בלבד מתכולתם והתושבים ייאלצו להתמודד עם 50 ליטר מים לצריכה יומית. גשם לא נראה באופק.

העיר ידועה במאמציה לצמצום בזבוז מים, והיא השקיעה משאבים רבים בחידוש התשתיות וצמצום הדליפות כתוצאה מצינורות ישנים, ואף זכתה על כך בפרסים ואותות כבוד. כמו כן הוצבו מונים והאזרחים נקראו לצמצם את הוצאות המים שלהם לכדי 87 ליטר לאדם ליום. ניקוי רכבים, בריכות שחייה פרטיות והשקיית גינות הוצאו אל מחוץ לחוק,  אך כל המאמצים הללו לא הועילו.

בעת האחרונה הרשויות הארציות והעירוניות החלו לחפש פתרונות לגיוון מקורות המים בעיר על ידי פיתוח מפעלי הטפלה ושאיבת מי תהום, אך מאמצים אלו החלו באיחור רב, והביקורת בנושא גוברת.

החשש מתסריט אפוקליפטי של מטרופלין עצום ויבש, כולל מספר היבטים. יצירת שוק שחור של מים, ספסור בגישה לברזים הספורים שימשיכו לפעול (יופעלו 200 עמדות חלוקה בלבד עליהן תשמור המשטרה, ואולי אף הצבא) וקושי בהגעה וסחיבת המים לפינות השונות של העיר, במיוחד תושבי העיר להם אין רכבים פרטיים. גם החשש מההשלכות של היעדר האמצעים לשמירה על היגיינה אישית וציבורית מעסיק את הרשויות. אם התסכול, הפחד והצמא יגיעו לנקודת רתיחה, המתח הקיים גם ככה בעיר בעלת הקיטוב הגזעי והכלכלי מהקשים בעולם, יכול לבוא לידי ביטוי בהתפרעויות אלימות, מניעת גישה למים מהחלקים המוחלשים של האוכלוסייה, ופגיעה כלכלית ארוכת טווח בעיר שחלק מכלכלתה נשען על התיירים הרבים המבקרים בה.

אנשים עומדים בתור לקבל מים ממעין טבעי בפרבר של קייפטאון. התושבים נקראו לוותר על מקלחות, להדיח מים באסלה במידה המעטה ביותר האפשרית ולהתרחץ בים ולא בבריכות. (AP Photo)
אנשים עומדים בתור לקבל מים ממעין טבעי בפרבר של קייפטאון. התושבים נקראו לוותר על מקלחות, להדיח מים באסלה במידה המעטה ביותר האפשרית ולהתרחץ בים ולא בבריכות. (AP Photo)

בשכונות המבוססות יותר אוגרים התושבים מים במאגרים ביתיים, ונערכים לכוחות שמירה פרטיים שישמרו על רכושם ועל מקורות המים שלהם מהמתפרעים הצפויים. עניי העיר, רובם שחורים (המדינה עודנה בתהליכי התאוששות מעשורים רבים של הפרדה גזעית ומשטר אפרטהייד דכאני), אינם יודעים כיצד יצליחו להגיע לברזים הספורים שצפויים להישאר פתוחים גם כאשר המים במאגרים יגמרו.

ועדה פרלמנטרית הכריזה מלחמה על סוחרים המנסים להרוויח מהמצב על ידי מכירת מים במחירים מופרזים. העיר פנתה לרשויות הארציות בבקשה כי כוחות צבא יגיעו לעיר ויסייעו בשמירה על הסדר, אך אין לדעת עם כוחות אלו יבואו לאזורי ה-townships, העיירות המקיפות את העיר, שריד מתקופת האפרטהייד בה לשחורים לא הותר לגור בעיר עצמה. אזורים אלו גם היום מוכי עוני ופשע, התשתיות בהן חסרות או לא קיימות, והצפי הוא כי באזורים אלו המצב יוחמר עוד יותר עם התרוקנות המאגרים.

גם בישראל אנחנו עומדים בפני שנת בצורת חמישית ברציפות, למרות הגשמים שהיו בשבועות האחרונים, אך בניגוד לדרום אפריקה משק המים בישראל היטיב להתמודד מראש עם המשבר הצפוי בעיקר באמצעות הקמה של 5 מתקני התפלה המספקים היום כ-75% מסך הצריכה הביתית ושדרוג והרחבת מערך השבת מי השפכים עד לרמה שלמעלה מ-86% ממי השפכים מושבים כמי קולחין לחקלאות הישראלית. שנת הבצורת הנוכחית נותנת את אותתיה בעיקר בחקלאות ופריפריה שמנותקת ממערכת ההתפלה שלחופי ים התיכון ולכן חשוב להדגיש כי אין ההערכה כי צפוי מחסור במי השתייה בברזים בישראל. דובר רשות המים אמר בראיון לדבר ראשון "בעשור האחרון משק המים התפתח בצורה בלתי רגילה, ואנחנו מהווים אור לגויים בנושא. הקמנו סוללה שלמה של מתקני טיהור והשבת קולחין, וכיום 86% מהביוב שברשות המים מוּשב. בנוסף הוקמו חמישה מתקני התפלה גדולים לאורך חופי הים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!