"יש לנו קבוצת וואטסאפ של השכונה. יום אחד אחת השכנות העלתה לקבוצה תכנית מתאר מהוועדה המחוזית שתשפיע על החיים שלנו בעשרים השנים הקרובות. היא הסתובבה במנהל התכנון בעירייה, להסדיר משהו בקשר לבית שלה, על הדרך, לגמרי במקרה, היא רואה מסמך של תוכנית מתאר 2035. תוספת של 50,000 תושבים, התרחבות לשטחים חקלאיים, מזבלה ענקית של כל איזור השרון תהפוך לשכונה. כבישים קטנים יהפכו לכבישים ראשיים שיהוו את הכניסה לעיר. אותה שכנה היא לא אשת מקצוע אבל זה הקפיץ אצלה משהו". ככה מתחיל סיפורה של מירית שקד ברק, ממובילות מאבק התושבים בכפר סבא, שהפכה במקרה גם לציר מרכזי ב'מטה לבינוי שפוי' שמרכז בחודשים האחרונים מאבקי תושבים בערים – מנהריה ועד אופקים.

מירית שקד ברק (צילום: פרטי)

קצב הדיבור של מירית שקד ברק מסחרר. היא קופצת מנושא לנושא, מישוב ליישוב. היא בנאדם עם אנרגיות אין סופיות, מהסוג שמסוגל להטריף את המערכות. מקפידה כל הזמן לחלק את הקרדיט ולדבר בצניעות על המהלכים שהיא וחבריה מובילים. יש משהו במאבק כזה, שלא מתיישר לחלוקה הקבועה של ימין ושמאל, שנותן לרגע תחושה של שפיות, בלי קשר לשאלה אם יצליח.

"אני מקבלת את ההודעה ורואה שיש עשרה ימים להתנגד לתכנית", מספרת שקד ברק. "אף אחד לא שמע ולא ידע כלום. עיריית כפר סבא, כשהיא רוצה ליידע את התושבים יודעת לפרסם בפייסבוק, בשלטי חוצות לשלוח אס אם אסים לתושבים. את התוכנית הזו פרסמו במודעה קטנה בעיתון, קטנה מהגודל המתחייב בחוק. יש לי וידיאו של מנכ"לית העיריה שמודה בזה. רק לשם ההשוואה, אני קיבלתי מכתב מראש העיר עם שעות הזיקוקים של יום העצמאות. זה יפה שמתחשבים בבעלי הכלבים, אבל מה עם תוכנית מתאר שתעצב את החיים שלנו שנים קדימה?"

מירית שקד ברק: "הוועדה המרכזית מתכננת את אופקים, חדרה והרצליה באותו האופן, בלי לראות את התושבים של כל ישוב וישוב, את הצרכים שלהם, את ההקשר של מה שקורה מסביב לשכונה שמתכננים"

צאו מהמרפסת

שקד ברק, יחד עם מספר תושבים נוספים, הבינו שאין הרבה זמן לפעול והם חייבים להגיב מהר אם הם רוצים לעצור את התכניות של העירייה. כדי לעמוד בלוח הזמנים הקצר, הם יצאו למהלך שנראה קצת כמו סצינה מסרט של קישון. "מהר מאוד, אנשים שראו את ההודעה נכנסו ללינק והתחילו להתרעם. לא היה לנו זמן לתקשורת ולבנות מהלך של מאבק. העלנו הכל לדף פייסבוק, לקחנו מגאפון, והתחלנו להסתובב בערב בשכונה. עשר בלילה אחת עשרה בלילה אנחנו עם מגאפון, קוראים לתושבים במרפסות. קראנו לאנשים להגיש התנגדויות. העמדנו במרכז השכונה שולחן עם עורך דין שיחתים את האנשים על ההתנגדויות". באופן מפתיע תושבי השכונה נענו לקריאה, "תוך יומיים מישהי תרמה את מכונת הצילום שלה וכל הלילה צילמנו עותקים של ההתנגדויות. אתה צריך להביא לוועדה שלושה עותקים מכל התנגדות. מעכשיו לעכשיו נכנסנו למבצע שהתגייסו אליו עשרות אנשים, ותוך עשרה ימים הגשנו לוועדה מאות התנגדויות, עליהן חתומים התושבים".

השבוע המטורף של שכונת קפלן בכפר סבא התחיל לגלגל מהלך, שבסופו של דבר תקע את אישור התכניות בוועדה המחוזית. בדרך הצטרפו גם ראש העיר ומועצת העיר לתושבים, ודרשו למשוך את התכניות מהוועדה המחוזית. הוועדה סירבה לאפשר לעירייה למשוך את התכנית אבל בינתיים, בזכות כל ההתנגדויות, הדיונים בוועדה המחוזית לא מתקיימים והתכנית תקועה.

הפגנה של מטה המאבק לבינוי שפוי באשדוד (צילום: פרטי)

תוך כדי המאבק שמנהלים תושבי כפר סבא, הם גילו שהם לא היחידים בסיפור הזה. "אנחנו מנהלים את המאבק שלנו, ופתאום התחלנו לקבל גם תלונות מהוד השרון. יש פה מקומונים משותפים ואנחנו רואים מה קורה בישובים הסמוכים והם רואים את המאבק שלנו. התחלנו לחבור ולעבוד ביחד. חברנו גם לפתח תקוה, שם יש את ותמ"ל סירקין. התחלנו להבין שיש פה בעיה כללית. לא תכננתי לצאת למאבק ארצי. זה נפל עלינו". בשלב מסויים החבר'ה מתחילים לגבש מטה מאבק, מרימים את הראש ורואים שגם מחוץ לגבולות השרון מתרחשים תהליכים דומים. "החלטנו לקיים פגישה. תוך שבוע התכנסו נציגי תושבים של 21 רשויות. עכשיו יש לנו נציגים של 40 ישובים. נהריה, חדרה, אשדוד תל אביב ועוד. כאן התחלנו להחשף לנושא של הותמ"ל, והבנו שזו אחת הוועדות הדורסניות שאין כמותה. הצטרפו אלינו אנשים שהיו בתוך התהליכים האלה, אדריכלים של רשויות, אנשים שהיו בוועדות המחוזיות שאומרים שאנחנו בדרך לקטסטרופה".

השיטה של הותמ"ל

כאן הרגע לעצור לרגע ולהסביר מה זה הותמ"ל, ששקד ברק מאשימה בדורסנות. ועדת תכנון ארצית למתחמי דיור מועדפים – זהו שמה המלא של הוועדה שבראשה עומד יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי. הוועדה שהחוק להקמתה עבר ביולי 2014 בכנסת, היא למעשה ועדה ארצית המתכננת ומאשרת תוכניות בניה של 750 יחידות דיור ומעלה. הותמ"ל אינה כפופה לסדר התכנון הקיים בישראל (ועדות מקומיות, מחוזיות וועדה ארצית) וחברים בה 18 חברים – מתוכם 10 הם נציגי הממשלה, 4 הם נציגי הרשויות המקומיות, נציג אחד לרמ"י ונציג אחד לארגונים הסביבתיים. רק בימים האחרונים אישרה הועדה תוכנית לבינוי 9,500 יחידות דיור בקרית משה שברחובות ו-15,700 יחידות דיור בקרית אתא. עיקר הביקורת על הותמ"ל קשורה להליך המזורז בו היא פועלת, במהלכו מאושרות תכניות של אלפי יחידות דיור, כשלתושבים לא ניתנת האפשרות להגיש התנגדויות.

תוכנית אחת של הותמ"ל, בוטלה באוקטובר האחרון על ידי בית המשפט המחוזי בעקבות עתירה שהגישו תושבי הרצליה. התוכנית כללה בניית 2,700 יחידות באיזור אפולוניה, וסבלה מבעיות רבות בעיקר בתחום תכנון התשתיות וההשפעות הסביבתית על התחבורה באזור.

מירית שקד ברק: "בונים שכונות שמנותקות מהמרקם העירוני – בין השכונה החדשה לבית הספר יש כביש מהיר, זה מכריח את התושבים להחזיק מכונית ושתיים"

סיפור אחר של מאבק תושבים נגד תכניות בינוי בהרצליה קשור לתוכנית המתאר שהוכנה בעירייה והוגשה לאישור הועדה המחוזית. "גם שם ראש העיר הבין שהוא צריך למשוך את התוכנית. אבל שם הוועדה המחוזית אמרה 'אני לא מוכנה'. ברגע שהפקדת את התוכנית בידיים של הוועדה אתה לא יכול למשוך אותה", מספרת שקד ברק. "אנחנו התאחדנו עם הרצליה כי הבנו שיש פה לחץ מלמעלה. הרי לא הגיוני שוועדה מחוזית תסרב לבקשת הרשות למשוך את התכנית, שהיא עצמה הגישה. יש מישהו למעלה שלוחץ עליהם. בינתיים התחילה בפייסבוק וברשתות תסיסה. אנחנו מדברים על מאי 2017. לקראת אוגוסט, כשראינו שאנחנו לא מצליחים למשוך את התכניות מהוועדה, הבנו שיש לחץ מלמעלה לבנות, לבנות, לבנות. בינתיים התחלנו לראות את הכתבות של אביגדור יצחקי שאומר – 'אני בונה ולא מעניין אותי משרד התחבורה ולא מעניין אותי כלום. מצידי תבואו לישון פה בשקי שינה'".

ממאבק נקודתי – למאבק ארצי

כשהמאבק בהרצליה התחיל להתחמם, למטה המאבק המשותף כבר היה שם 'המטה לבינוי שפוי', וההתארגנות כבר הייתה בשלה. להפגנה שהתקיימה בספטמבר 2017, הגיעו אנשים מהמטות של המאבקים השונים ברחבי הארץ, זה היה המפגש הראשון שלהם כשהם עומדים כתף אל כתף, ומביעים סולידריות עם מאבק של יישוב אחד.

"הבנו שאין לנו כח כיחידים שהולכים נגד הוועדות, אבל ביחד אנחנו יכולים להרים קול זעקה. יש המון תכניות ותמ"ל בחדרה, בהרצליה, באופקים, בעכו ובלוד, אין כמעט עיר שאין בה תוכניות של הותמ"ל. אם הוועדה המחוזית מתעכבת, מגיע מסלול עוקף של הותמ"ל, לוקח את התכניות, ואין עם מי לדבר. הוועדות המחוזיות לא אוהבות את הותמ"ל, יש שם מקום לדעות דל הציבור, אומנם מעט, אבל יש. בותמ"ל הדרך היחידה להתנגד היא דרך בג"ץ".

אז אתם מתכננים מבול של פניות לבג"ץ נגד התוכניות?
"לא ממש. הבנו שאם נלך דרך בתי משפט יזרקו אותנו מכל המדרגות. מה קורה בבתי המשפט – אומרים לך תנו לוועדות למצות את ההליכים. תגישו התנגדויות וערערים ואז תגיע לבית המשפט. אחר כך, כשהתושבים מגיעים שוב אחרי האישורים בוועדות, אז בתי המשפט אומרים 'נעשה הליך חוקי הרי כל השרשרת אישרה את התכניות'".

מה הבעיה עם התוכניות? הרי המטרה שלהן חיובית – להדביק את קצב הביקושים ולהוריד את מחירי הדירות, לא?
"הם הולכים להשתלט על אדמות חקלאיות ולהקים שכונות מנותקות מהעיר. מרכז העיר צריך שיקום. יש שם מקום. למה לא לבנות במרכז העיר? במקום לשפר את מרכז העיר ולחזק אותו, מחסלים שטחים פתוחים ובונים שם שכונות מנותקות. מרכזי הערים נחלשים והופכים שוממים. עוד בעיה שיש בותמ"לים האלה, היא שזה נופל הרבה פעמים על אוכלוסיות שיותר קשה להן להתנגד, אנשים שעסוקים בהשרדות היומיומית. בשכונה שלי בכפר סבא יש לנו עורכי דין, אדריכלים, יועצי תקשורת ומהנדסים. יש תושבים שיאבקו. במקומות אחרים לא תמיד יש מי שיתנגד."

ומה זה מייצר?
"בונים שכונות שמנותקות מהמרקם העירוני – בין השכונה החדשה לבית הספר יש כביש מהיר, זה מכריח את התושבים להחזיק מכונית ושתיים. מה כל כך יפה במרכז תל אביב? שאפשר להגיע לכל מקום ברגל ובאופניים. בונים את הערים בתפיסה פרברית. אנחנו בעד בניה, צריך לבנות והרבה, אבל בצורה שפויה. תתכננו ותסתכלו על הדורות הבאים, באופן כללי לא מתייחסים לתכנון של עירוניות".

"הותמ"ל הוא נקודת הקצה של האמוק הזה. הוועדה המרכזית מתכננת את אופקים, חדרה והרצליה באותו האופן, בלי לראות את התושבים של כל ישוב וישוב, את הצרכים שלהם, את ההקשר של מה שקורה מסביב לשכונה שמתכננים. יש פה גם עניין פטרונליסטי, לוקחים שכונה כמו קרית משה ברחובות. ברור שזו שכונה שהתושבים שלה לא ממש יכולים להתנגד. מעל לראש שלהם מעצבים להם את העתיד בלי שתהיה להם שום יכולת להשפיע. הם לא מבינים כלום? אין להם עמדה על מה צריך להיות סביבם?"

ניצחון קטן

במדינת ישראל מתנהלת כל יום הפגנה. בכל זמן נתון מנהלים כמה עשרות ארגונים כמה עשרות מאבקים. נגד הכיבוש או בעד בניה ביהודה ושומרון, מאבקי עובדים ומאבקי מפוטרים, נגד השחיתות, נגד הגירוש, נגד ההסתה ונגד ההדתה. מאבקים על תכניות בינוי נתפסים כמאבקים מקומיים, התארגנות שכנים כשמרבית המאבקים נוגעים לסוגיות פוליטיות ואידיאולוגיות בוערות, כאלו שחוצות בין ימין לשמאל, יהודים וערבים ודתיים וחילוניים. נראה כאילו בערוגת המאבקים הצפופה של ישראל אין מקום למאבק תושבים על איכות חיים, שלנו ושל הדורות הבאים.

לפעילות ולעמדות של ה'מטה לבינוי שפוי' יכולה להיות התנגדות. אפשר לחלוק עליהם בנושאים שונים ואפשר למצוא טעויות בטיעונים שהם מעלים, אבל אם החזון שלהם, למאבק תושבים ארצי שישנה את תפיסת התכנון בישראל יתגשם, אולי לרגע נרגיש שאנחנו חיים במדינה שפויה. כזו שהמלחמה על החיים עצמם לא דורסת בה כל רצון שיהיו אלה חיים טובים, במובנים הפשוטים ביותר.

אחרי שהכתבה כבר נכתבה, התבשרנו על הצלחה קטנה נוספת למאבק של 'המטה לבינוי שפוי'. בית המשפט דחה את הדיון של הוועדה המחוזית על התב"ע של כפר סבא בשישים ימים, על מנת לאפשר לתושבים להגיש התנגדויות. זאת לאחר שהתברר כי הוועדה המקומית לא פרסמה את התכנית בהבלטה הנדרשת על פי חוק. אמנם מדובר בעיכוב קטן, אבל עבור הפעילים מדובר בעוד ניצחון על המערכת.