דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בית המשפט העליון

הקרב הבא / אחרי הרמיזה העבה של בג"ץ בעניין זכות השביתה, האם רצוי לראות בעליון שופט מביה"ד לעבודה?

שופטי בית המשפט העליון בטקס הפרישה של נאור (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)
שופטי בית המשפט העליון בטקס הפרישה של נאור (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

המשפטנים גיא מונדלק, מורן סבוראי ודפנה שמואלביץ, חושבים ששופטי ביה"ד לעבודה יכולים להעשיר את ההשקפה של בית המשפט העליון. פרופ' רן חרמש מצנן: "הסיכוי שזה יקרה מאוד לא גבוה"

ענת יורובסקי
ענת יורובסקי
כתבת משפט ופלילים
צרו קשר עם המערכת:

דבר לא הכין את בכירי אגף התקציבים במשרד האוצר להחלטה שפרסם בשעת ערב מאוחרת יחסית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן. זה קרה בתחילת מאי בשנה שעברה, והתגובות הזועמות שהתחילו לזרום אל העיתונאים לא השאירו מקום לספק: הפעם המדינה מתכוונת ללכת עד הסוף, לבג"ץ. פליטמן, שנחשב עד אז לשופט שמרן ולמי שסרב לאפשר לעובדי הנמלים לעצור את התכנית הממשלתית להקמת נמלים פרטיים מתחרים באשדוד ובחיפה, נתן לעובדי חברת החשמל "אור ירוק" לפתוח בעיצומים כנגד הרפורמה במשק החשמל. הוא דחה את עמדת הממשלה ולפיה היא רשאית לקדם כל רפורמה בכובעה כריבון, וסבר כי בוועד לא חייבים להודיע מראש איך ייראו העיצומים.

זה לקח בדיוק חודשיים עד שההפתעה והחשש עברו דווקא לצד של העובדים. המדינה גררה את הוועד ואת ההסתדרות לדיון שנמשך מעל חמש שעות בבג"ץ, בסופו השתכנעו שופטי העליון כי ההתערבות שלהם הכרחית – זאת בניגוד למסורת ארוכת שנים בה נהנו בתי הדין לעבודה מאוטונומיה יחסית שנשענה על מומחיותם הייחודית, כאשר העליון אינו נחשב לערכאת ערעור במקרה שלהם. את הטון קבעה השופטת אסתר חיות, חודשים ספורים לפני שהתמנתה לנשיאת העליון, כשהעירה כי ההסתדרות מציגה לכאורה "קו רדיקלי". אז גם הגיעה השורה שטלטלה את האולם: "לאחר 20 שנה ייתכן שהגיעה העת לבחון מחדש את דיני העבודה".

זה כבר חלק משיח לפיו כל מי שאומר משהו נגד מדינת ישראל הופך להיות שמאלני קיצוני, בוגד, עוכר וכל מני דברים כאלה. זה טיעון בזוי, כי הוא נובע מאנטגוניזם בסיסי למהות של ארגוני עובדים, שהם חלק אינטגרלי מהדמוקרטיה

במערכת המשפט ובעולם העבודה הרמיזה העבה הזו של הנשיאה חיות אותתה היטב לאן נושבת הרוח: בית המשפט העליון הופך להיות שחקן רלוונטי בזירה של יחסי העבודה בישראל. עם ההבנה הזו הגיעה גם השאלה, האם לא הגיע הזמן שלפחות נציג אחד משופטי העליון, יבוא מבתי הדין לעבודה בדגש על עולם העבודה הקיבוצי. במקרה או פחות במקרה, צץ לפתע ברשימת המועמדים לעליון שמה של עו"ד ארנה לין, מהמשפטניות המובילות בתחום דיני העבודה ומי שייצגה את ההסתדרות בהליך שהביא לה את אחד ההישגים הגדולים בעשורים האחרונים – "פסק דין פלאפון", שאסר על המעסיקים להתערב ולהביע כל עמדה בעת התארגנות עובדים. מאותו רגע תויגה לין בחלק מאמצעי התקשורת כ"עורכת הדין של ועד עובדי חברת החשמל", זו שנאבקה בזכותם של העובדים לשבות תוך פגיעה לכאורה בהבטחה הממשלתית לייצר תחרות של ממש, לפחות במקטע של ייצור החשמל.

"אי אפשר לקבל את הטענה שארנה לין מייצגת ועדים כנגד המדינה", טוען פרופ' גיא מונדלק, מהפקולטה למשפטים והחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב. "זה כבר חלק משיח לפיו כל מי שאומר משהו נגד מדינת ישראל הופך להיות שמאלני קיצוני, בוגד, עוכר וכל מני דברים כאלה. ככה מדינה מתנהלת, יש לה עורכי ועורכות דין, ואם הם מצוינים – הם מייצגים גם את העובדים כנגד המעסיק הגדול ביותר, שזו המדינה. וטוב שכך. זה טיעון בזוי, כי הוא נובע מאנטגוניזם בסיסי למהות של ארגוני עובדים, שהם חלק אינטגרלי מהדמוקרטיה", מוסיף מונדלק. לדבריו, יש מקום לבחור לעליון שופט מבתי הדין לעבודה, אולם לא מדובר בהכרח בקריטריון החשוב ביותר: "אני חושב שבאמת יהיה מצוין לראות שם מישהו שמבין מהי שביתה, ואני חושב שבית הדין לעבודה הוקם ב-1969 בדיוק על מנת לייצר את המומחיות הנדרשת הזאת".

עו"ד ארנה לין, ארכיון. (צילום: ארז רביב)
עו"ד ארנה לין, ארכיון. (צילום: ארז רביב)

"דווקא בגלל זה בנו מערכת נפרדת", ממשיך מונדלק, "והערעור הוא לא בבית המשפט העליון. אני חושב ומקווה שהעליון כבר השכיל להבין את מהותה של זכות השביתה, ולכן זה לא השיקול למנות או לא למנות שופטת מתמחה בתחום. זה שתלוי ועומד עכשיו תיק על זכות השביתה, זה תיק אחד. אי אפשר להפוך את הסיפור הזה לסיפור כללי על מינוי שופטים. יש פה שאלה שבמחלוקת. אני חושב שבמקרה של חברת החשמל בית הדין הארצי לעבודה כן פעל במסגרת ההלכה הקיימת בצורה מאוד מסודרת, ואני לא חושב שנדרשת התערבות של בית המשפט העליון. הייתי רוצה לראות מינוי שופטים שהם הכי טובים והכי מומחים, וכן הייתי שואף שיהיה גיוון גם בנושאים, אבל בעיניי השיקול הראשון צריך להיות איכות השופטת או השופט. ההתמחות הנדרשת, אם כבר, היא לא רק בתחום של עבודה – אלא בתחום של עבודה, רווחה, וזכויות חברתיות. זה התיחום הנכון".

תמיד, בתוך כל מערכת משפט, יש סוג של יריבות בין ערכאות, שמירה על טריטוריה, שמירה על כבוד שיפוטי, רצון לקדם את האג'נדה של הערכאה השיפוטית

כבר זיהית בעבר מתח בין בית המשפט העליון לבתי הדין לעבודה?
"היו מקרים לאורך ההיסטוריה שבית המשפט העליון הפך את החלטות בית הדין לעבודה. צריך לזכור שאין ערעור על פסיקות בית הדין הארצי לעבודה לעליון, מה שיש הוא עתירה על טעות מהותית של בית הדין. המשמעות היא שיש הבדל מבחינת המוכנות של העליון להיכנס לדברים שהמומחיות בהם היא של בית הדין הארצי לעבודה. בעבר העליון התבטא בצורה מאוד ארוכה על נושא שהגיע אליו בעתירה נגד בית הדין הארצי לעבודה, אבל בסוף גם אישר את מה שבית הדין הארצי לעבודה פסק. אז יש פסקי דין שאנחנו זוכרים אותם כפסקי דין של העליון, אבל הם למעשה פסקי דין שהבסיס שלהם הוא של בית הדין לעבודה. היו מספר מקרים שבית המשפט העליון דווקא סחב לכיוון היותר חברתי מזה שפסק ביה"ד לעבודה. תמיד, בתוך כל מערכת משפט, יש סוג של יריבות בין ערכאות, שמירה על טריטוריה, שמירה על כבוד שיפוטי, רצון לקדם את האג'נדה של הערכאה השיפוטית. באופן יחסי, דווקא התחום של עבודה ורווחה מתנהל היום די על מי מנוחות. ככל שהטענה היא שבית המשפט העליון לוקח היום יותר תיקי עבודה מבעבר, אני לא יודע – לא ראיתי שום מחקר כמותי כזה, וזאת לא ההתרשמות שלי".

פרופ' גיא מונדלק (צילום: Yaellew/ ויקימדיה)
פרופ' גיא מונדלק (צילום: Yaellew/ ויקימדיה)

לעו"ד ד"ר מורן סבוראי, שותפה בכירה במשרד עו"ד בשה זבידה סבוראי, אין ספק שיש מקום בעליון לנציג מעולם העבודה. "אני חושבת שיכולה להיות חשיבות למינויו כזה. זה תחום שקשור למשפט האזרחי, ויש לו היבטים של משפט פלילי, אבל עדיין יש בו ייחוד – לא סתם הוא קיים כערכאה מיוחדת, אפילו ערכאה בשתי דרגות. שופטי העליון המכהנים כיום הם שופטים מצויינים וטובים, אבל מאחר וזה תחום עם מומחיות בו לומדים כל יום דבר חדש, יכול להיות ערך נוסף לשופט בעל מומחיות בתחום".

גם לדברי סבוראי, המתח בין המערכות לא נולד מהיום. "השאלה של מערכת היחסים בין בית המשפט העליון לבית הדין הארצי היא שאלה שמטרידה את שתי הערכאות האלה מאז שנולד בית הדין לעבודה", היא אומרת. "היו כמה שיאים בעבר בזמן סכסוכים ענקיים במשק, וכל פעם השאלה של מתי מתערבים וכמה מתערבים הגיעה לעליון. לא פעם העליון נמנע מלהתערב, גם אם הוא אמר שאולי הוא היה עושה את הדברים אחרת. יושבים שלושה שופטי עליון מצוינים ואומרים – אנחנו לא מתערבים מתוך כבוד למומחיות של הערכאה הזאת. ישנם מקרים בודדים ובולטים בהם הייתה התערבות, והיא נעשתה בעדינות, מתוך המון כבוד בין שתי הערכאות האלה וזה מאוד חשוב". סבוראי מזכירה את ההתערבות של העליון בעניין עובדי הסיעוד אחרי שהעבירו אותם לדבריה "כמו תפוח אדמה לוהט מיד ליד", והתערבות נוספת שנועדה להביא לסיום את השביתה הארוכה של הרופאים בשנת 2011, באמצעות מינוי מגשר.

עו"ד ד"ר מורן סבוראי (תמונות באדיבות המצולמת)
עו"ד ד"ר מורן סבוראי (תמונות באדיבות המצולמת)

מה הופך את תחום העבודה לייחודי כל כך כדי להצדיק מינוי כזה בעליון?
"רובנו נמצאים בעבודה המון שעות ביום, וזה משהו שמגדיר עבור רובנו חלק גדול מהאישיות", מסבירה סבוראי. "אנחנו נמצאים שם הרבה, חולמים על העבודה שלנו הרבה פעמים, זה המצב בעולם המודרני. גם היום בישראל, לבית הדין לעבודה ולדיני העבודה יש המון השלכות על תחומים רגישים כמו עובדים סיעודיים, על תחומים רחבי היקף כמו שביתות ענקיות, ואני חושבת שכשמשהו מגיע לעליון יש חשיבות גם לנקודת מבט של מי שגדל בתוך משפט העבודה. כך היה בעבר כשמונו לעליון יצחק זמיר וצבי ברנזון שבאו מתוך העולם הזה – הראשון מהאקדמיה והשני מההסתדרות. כמו שאם בא מישהו עם איזושהי מומחיות נפלאה במיסים, פשוט היו מרגישים את זה. זה כמובן בלי לדבר בכלל סרה בכל שופטי העליון שהם טובים וראויים".

לדברי סבוראי, בית הדין הארצי לעבודה מרשה לעצמו לעשות דברים שפחות מקובלים בעליון, כמו להזמין למשל את יו"ר ההסתדרות ואת שר האוצר ולהכניס אותם לחדר צדדי כדי שידברו ביניהם ויגיעו לפתרון. "זאת ערכאה מיוחדת שפועלת לפעמים באירועים גדולים כמו מגשרת", היא מסבירה. "נשיא בית הדין הארצי לשעבר, השופט (בדימוס) סטיב אדלר, נהג להזמין את הצדדים ללשכה שלו ולגרום להם לדבר – אלה דברים שקורים פחות בעליון".

עובדי נגב קרמיקה מפגינים מול בית הדין הארצי לעבודה בזמן הדיון בנושא סגירת מפעל נגב קרמיקה 5 בדצמבר (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)
עובדי נגב קרמיקה מפגינים מול בית הדין הארצי לעבודה בזמן הדיון בנושא סגירת מפעל נגב קרמיקה 5 בדצמבר (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

את לא רואה שינוי לרעה אפרופו ההתערבות והרמיזות בעניין חברת החשמל?
"ההתערבות במקרה של חברת החשמל הייתה קצת מפתיעה, בעיקר כי בית הדין לעבודה ירד לפרטי פרטים, הכיר את הנושא, ליווה אותו, ולא אפשר כל שביתה. אז הייתה הפתעה מסוימת, אבל הסיפור עוד לא גמור. הייתה החלטת ביניים שהפתיעה, אבל זאת לא שהייתה התערבות מאוד גסה. יכול להיות שהצדדים טיפה זזו הצידה, שההסתדרות הודיעה הודעה קצת ממתנת, אבל עוד לא ממש הפכו החלטה של בית הדין הארצי. הרושם שלי הוא שהייתה שם הבעת עמדה קצת מפתיעה אבל לא כזאת ששברה לחלוטין את הזהירות המסורתית בין שתי הערכאות".

כל אחד יסכים שדיני העבודה צריכים להשתנות, אבל יש הבדל בין העלאת הנושא על ידי אדם שמבין ואומר בזהירות איפה כן ואיפה לא, לבין מי שזורק מין קריאה פתוחה כזאת. זה יצר סימני שאלה, תמיהה, וחשש בכל רחבי מערכת יחסי העבודה הישראלית

מעדיפים כוכבים

פרופ' רן חרמש, סוציולוג המתמחה בחקר יחסי עבודה ומרצה בעבר באוניברסיטת בן גוריון, מאוד לא ממעיט באותה הערה מפורסמת של הנשיאה חיות. "כל אחד יסכים שדיני העבודה צריכים להשתנות, אבל יש הבדל בין העלאת הנושא על ידי אדם שמבין ואומר בזהירות איפה כן ואיפה לא, לבין מי שזורק מין קריאה פתוחה כזאת. זה יצר סימני שאלה, תמיהה, וחשש בכל רחבי מערכת יחסי העבודה הישראלית. חששו מה יקרה אם בית המשפט העליון יפסוק בדברים שהוא לא מתמחה בהם, ויביא לתוצאות לא צפויות או רצויות. הסיטואציה הזאת הייתה נראית אחרת אם היה בבית המשפט העליון מומחה לדיני עבודה", הוא אומר.

פרופ' רן חרמש (צילום באדיבות המצולם)
פרופ' רן חרמש (צילום באדיבות המצולם)

אתה רואה סיכוי ששופט מביה"ד לעבודה יתמנה לעליון?
"כיום הנושא של דיני עבודה לא במרכז העניינים של החשיבה המשפטית. נושאים פליליים, אזרחיים וחוקתיים זוכים לתשומת לב נרחבת הרבה יותר. כתוצאה מכך, הסיכוי שיעלה מועמד שההתמחות העיקרית שלו היא בתחום של דיני עבודה, הוא לא מאוד גבוה. תמיד צצים 'כוכבים' או מועמדים מטעם שמגיעים מתחומים אחרים. איתרע מזלו של בית המשפט העליון, שתקופה ארוכה אחד האנשים המובילים ביותר בתחום, יצחק זמיר, כיכב כחבר בהרכב העליון ותרם לו רבות. מאז שהוא יצא לגמלאות וכבר עברו הרבה שנים, אין שם למעשה אף אחד שמתמחה ממש בתחום. הוא היה הדמות האחרונה בעליון שזוהתה עם דיני עבודה. התרומה שלו בתחומים האלה, היא דבר שקשה שלא להתייחס אליו כמשהו מאוד משמעותי. אני חושב שמינוי כזה יכול להיות דבר חשוב ביותר, כי אחרי הכל, תחום יחסי העבודה הוא תחום חשוב. אנחנו במדינה שעברה משפטיזציה, הרבה מאוד דברים מגיעים לבית הדין הארצי לעבודה, חלק מהם מתגלגלים לבית המשפט העליון, ואם כבר חייבים לעסוק בזה – עדיף שיעסקו בזה אנשים שמבינים במה מדובר".

המערכת פשוט הופכת הרבה יותר עמוסה – אנחנו כחברה מאוד אוהבים ללכת לבתי המשפט. אנחנו אוהבים להתדיין, אוהבים להתעמת, תראי כמה עורכי דין יש בישראל. זה הרי לא פרופורציונלי לשום דבר

"האג'נדה של לין לא מתאימה"

עורכת הדין דפנה שמואלביץ, שמייצגת שורה של מעסיקים גדולים במשק ומי שייצגה את ארגוני המעסיקים בבג"ץ נגד "פסק דין פלאפון" של ביה"ד הארצי לעבודה, מציגה עמדה מורכבת יותר: "כעורכת דין שמתעסקת רק בדיני עבודה קרוב ל-30 שנה אני מגיעה לעליון אולי פעם בשנה, ודווקא כשאני מגיעה לשם עם תיקים של דיני עבודה אני נהנית מזה שאני פוגשת שופטים עם השקפה אחרת, שלא לגמרי שוחים בחומר", היא מסבירה. "זה דבר שנותן זוויות חדשות ומרעננות למשפט העבודה. מהבחינה הזאת זה לא משהו שאני חושבת שחסר בבית המשפט העליון. חלקים גדולים מדיני העבודה הם משפט מנהלי ומשפט חוקתי, ושופטים כאלה יש בבית המשפט העליון לא מעט. מצד שני – אני לא חושבת שזה יהיה חסרון אם יהיה שופט שמבין בדיני עבודה כי הרכב בית המשפט העליון צריך להיות ההרכב הכי מגוון והכי רב תחומי שיכול להיות".

לדברי שמואלביץ, הבעיה העיקרית היא למצוא שופט שלא יהיה מזוהה לשיטתה עם אג'נדה מסוימת. "ארנה לין, למשל, היא עורכת דין מהשורה הראשונה, אני מאוד מעריכה את העבודה שלה והיכולות שלה, והיא מינוי לגמרי ראוי לעליון בעיניי. אבל צריך לזכור שלין מאוד מזוהה עם אידיאולוגיה של ייצוג עובדים וייצוג ארגוני עובדים, וכשיש לנו בית דין לעבודה שגם הוא מזוהה עם הקו הזה, החשש הוא שלא יהיה גורם מאזן בבית המשפט העליון. אם הייתי ממנה שופט בדיני עבודה לבית המשפט העליון, הייתי מחפשת מישהו שלא מזוהה עם שום צד ושהוא פתוח לכל האידיאולוגיות".

עו"ד דפנה שמואלביץ (צילום: רמי זרנגר)
עו"ד דפנה שמואלביץ (צילום: רמי זרנגר)

את חושבת שקיים שופט כזה?
"כן, ואני אתן לך דוגמה. היום בביה"ד הארצי לעבודה יש כמה שופטים מאוד ראויים. אפשר לקדם אותם. למה שהנשיאה הבאה ורדה וירט לבנה או שופטים אחרים, עם ותק מספיק, לא יהיו בבית המשפט העליון? הם ראויים לגמרי".

את שותפה לתחושה שהעליון לוקח על עצמו לאחרונה יותר תיקים בתחום העבודה?
"לא, ואני אגיד שני דברים בעניין הזה. קודם כל, אני חושבת שהמערכת פשוט הופכת הרבה יותר עמוסה – אנחנו כחברה מאוד אוהבים ללכת לבתי המשפט. אנחנו אוהבים להתדיין, אוהבים להתעמת, תראי כמה עורכי דין יש בישראל. זה הרי לא פרופורציונלי לשום דבר. אז באופן טבעי כשאת מעמיסה על בית המשפט, גם בעליון יש יותר תיקים. אבל, הדבר השני הוא שככל שבית הדין הארצי לעבודה מתערב יותר או נכנס יותר לעומק בתחום של זכויות חוקתיות, ועורך מערכת איזונים שמבוססת על שיקולים שהם נטו משפט עבודה, בית המשפט העליון נזקק ליותר ביקורת שיפוטית על ההחלטות שלו. פסק דין פלאפון למשל, אף שהעליון לא התערב שם, הוא כן קבע בסוף הפסיקה שלו הוראה לבית הדין לעבודה לבדוק אם הוא לא הזיז את המטוטלת יותר מדי לצד אחד. או בחברת החשמל, שם בית המשפט העליון כבר איים שכן יתערב, עם אותו מסר. בתוך מערכת דיני עבודה צריך לשקלל זכויות נוספות, שאולי בית הדין הארצי לא נותן להן מספיק משקל. מהבחינה הזאת, ככל שבית הדין לעבודה יהיה קיצוני יותר בהחלטות שלו, או יהיה חד צדדי יותר בהחלטות שלו, או לא ייתן מספיק משקל לזכויות של מעסיקים ולזכויות של הציבור שנפגע בסופו של דבר מהשביתות – ככל שאלה לא ישקלו בדרך הראויה, אנחנו נראה יותר התערבות של בית המשפט העליון".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!