רק בחמישי האחרון נהרג עובד סיני שצנח אל מותו מפיגום בגובה הקומה השמינית בשדרות – והיום (ראשון) יבקש האוצר להעביר בממשלה החלטה להבאתם של 6,000 עובדים סינים נוספים על 16.5 אלף העובדים שכבר הוחלט להביא לעבודה בענף הבניין. הפעם מבקש המשרד לראשונה לאפשר העסקתם גם בתחום בניית התשתיות, הכולל בין היתר הקמת מערכות מים וביוב, ניקוז, חשמל, תאורה, כבישים וגשרים, תת ענף שעד כה היה סגור להעסקת עובדים זרים.
כמו כן מבקש האוצר לאפשר לראשונה גם לממשלה, הרשויות המקומיות, החברות הציבוריות והתאגידים העירוניים להתקשר עם חברות המעסיקות עובדים זרים לצורך ביצוע עבודות בנייה של מבני ציבור – בין היתר הקמת מוסדות חינוך, מתנ"סים, אולמי תרבות ומופעים, מגרשי ואולמות ספורט, מוסדות בריאות ובתי חולים ואף בתי כנסת ומקוואות. באופן אירוני – זאת בניגוד להחלטת ממשלה משנת 2001 שמטרתה הייתה הגבלת תעסוקתם של עובדים זרים בבניין במגזר הציבורי לצורך עידוד שילובם של עובדים ישראלים בענף.
ההרחבה של עבודת העובדים הזרים לתשתיות נעשתה ללא כל דיון מקדים ובהיעדר תשתית נתונים. מאחר ומדובר בענפים חדשים שמוצע לאפשר הכנסת עובדים זרים אליהם, אין ספק שזה יביא לפגיעה קשה בעובדים המקומיים
בדברי ההסבר להצעה כתוב כי מבדיקה מקצועית שבוצעה באוצר ובמשרד השיכון עלה כי תחום התשתיות מהווה חסם משמעותי לפיתוח שכונות מגורים חדשות – ולאור החוסרים בכוח אדם בתחום זה הוחלט לאפשר גם העסקתם של עובדים זרים ופלסטינים בו. אולם בתגובת משרד העבודה והרווחה להצעה, אשר הובאה בפניו רק ביום רביעי האחרון, מובהר כי ההצעה אינה מפרטת נתונים בדבר צורך זה בעובדים זרים, ובאשר לחסמים ולמשמעויותיהם.
"ההרחבה של עבודת העובדים הזרים לתשתיות נעשתה ללא כל דיון מקדים ובהיעדר תשתית נתונים. מאחר ומדובר בענפים חדשים שמוצע לאפשר הכנסת עובדים זרים אליהם, אין ספק שזה יביא לפגיעה קשה בעובדים המקומיים (קיימים או פוטנציאליים) ולכך אנו מתנגדים", כך הבהיר משרד העבודה והרווחה בתגובתו. "כידוע, לכניסתם של עובדים זרים ישנן השלכות שליליות על שוק העבודה ותעסוקת עובדים ישראלים. השלכות אלו, הקיימות גם בתחום הבניין עלולות להתעצם נוכח ההרחבה לפרוייקטי תשתית מגוונים כפי שמכלילה ההצעה, ולהשפיע לרעה על עובדים ישראלים בתחומים אלו".
בה בעת ששר השיכון יואב גלנט יושב באפס מעשה ונמנע מלעשות שימוש בסמכותו להורות על נקיטת צעדים רגולטוריים נגד חברות קבלניות המתרשלות בשמירה על בטיחות עובדיהן – הוא חותם על רישיונות שיאפשרו לחברות בנייה זרות להביא עוד עובדים לישראל
לטענת המשרד, שינוי המדיניות מגביר גם את החשש לזליגה של העסקת עובדים זרים גם למקצועות נוספים בענף הבניה – "רטובים" (עבודות ביצוע) ושאינם רטובים. לפיכך הבהירו כי עמדת המשרד היא שיש לשמוע גם את עמדת ההסתדרות באשר לשינוי המוצע. בעבר הביעה ההסתדרות התנגדות נחרצת לחדירת העסקה של עובדים זרים למקצועות בהם מועסקים כיום רק עובדים בעלי אזרחות ישראלית.
"האטימות והאדישות שמפגינה ממשלת ישראל, ובפרט משרדי האוצר והשיכון, לבטיחותם של העובדים באתרי הבנייה והתשתיות, שממשיכים להיהרג בשיעורים העולים פי כמה על אלו שקיימים במדינות מערביות אחרות, מטפסת לשיאים חדשים ומסמרי שיער", מסרה ל'דבר ראשון' עו"ד הדס תגרי, מייסדת הקבוצה למאבק בתאונות בניין, בהתייחס להצעה.
"בה בעת ששר האוצר משה כחלון מסרב לתקצב מפקחי בטיחות נוספים לאתרי הבנייה ואת הקמתה של יחידת חקירות במשטרה לחקירת תאונות עבודה קטלניות וקשות ומתנגד להצעה לחייב מינוי ממונה בטיחות בכל אתר בנייה גדול – הוא דורש ממשלת ישראל 'לייבא' עוד ועוד עובדים לענף הבניה", אומרת תגרי ומוסיפה, "בה בעת ששר השיכון יואב גלנט יושב באפס מעשה ונמנע מלעשות שימוש בסמכותו להורות על נקיטת צעדים רגולטוריים נגד חברות קבלניות המתרשלות בשמירה על בטיחות עובדיהן – הוא חותם על רישיונות שיאפשרו לחברות בנייה זרות להביא עוד עובדים לישראל".
לדבריה, נראה שהפתרון של שרי האוצר והשיכון למשבר הבטיחות באתרי הבנייה הוא "פשוט להביא עובדים חדשים במקום אלה ש'יצאו מכלל שימוש'. הקבוצה למאבק בתאונות בניין קוראת ליועץ המשפטי לממשלה – אשר הצהיר יותר מפעם אחת כי רמת הפיקוח והאכיפה הלקויים על בטיחות העובדים מהווים הפרת חובתה החוקתית של המדינה להגן על חיי העובדים – להתנגד נחרצות להתיר הבאתם של עובדים נוספים לענפי הבנייה והתשתיות טרם שיובטחו לכלל העובדים תנאי עבודה בטוחים".
