ראשי כל ועדי העובדים בענף הבניין נפגשו אמש (ראשון) בבית ההסתדרות בת"א במטרה להקים מטה למאבק כנגד פגיעה בענף, שתיגרם מהוצאת עבודות מקצועיות לחברות זרות ולעובדים מחו"ל. בימים הקרובים צפויה הסתדרות עובדי הבניין, העץ והתעשיות הנלוות להוציא בעניין זה גילוי דעת עליו יהיו חתומים כלל ראשי הוועדים בענף, כשהיא נחושה להיאבק במגמה במישור הפוליטי, הציבורי, המשפטי – ובאין ברירה תהא נכונה גם לנקוט בגינו צעדים ארגוניים.

ככלל, ההסתדרות אינה מתנגדת להבאתם של עובדים זרים למקצועות המכונים 'מקצועות רטובים', אשר בהם ישנו מחסור בעובדים ישראלים – אולם הסתדרות עובדי הבניין מתנגדת התנגדות נחרצת ליוזמת החקיקה החדשה של הממשלה שמטרתה לאפשר הבאתם של עובדים זרים כמהנדסים, הנדסאים, מנהלי עבודה, מנופאים ועובדי מקצועות נוספים – שכיום יכולים לעסוק בהם רק בעלי אזרחות ישראלית.

"ייבוא האדריכלים והמהנדסים" הוא יוזמת חקיקה של הממשלה, שהתווספה להצעת חוק פרטית לתיקון חוק המהנדסים והאדריכלים. התיקון נועד לעדכן את אופן מתן הרשיונות למהנדסים ולאדריכלים בישראל, ולאחר שנה של הליך חקיקה ביקש לאחרונה משרד העבודה והרווחה, באופן מפתיע, להוסיף לו סעיף המתיר לשר העבודה והרווחה להעניק רשיון עבודה בישראל למהנדס או אדריכל ממדינת חוץ לתקופה של עד שנתיים. זאת, באם המהנדס הוא "בעל מוניטין בתחומו", וכן רשאי לבנות או לתכנן במדינתו מבנה בהיקף ובסדר גודל זהה למבנה שעליו לבצע בישראל. הסעיף נדון לראשונה בוועדת הכלכלה במרץ האחרון, כאשר ארגוני המהנדסים והאדריכלים בישראל אמרו שהממשלה לא התייעצה איתם על התיקון הזה והביעו התנגדות אליו.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מפגש ראשי הוועדים בענף הבניין (צילום: דבר ראשון)

"אנחנו לא מפחדים מתחרות ואנחנו מברכים עליה. רק שמדינת ישראל לאורך כל שנותיה דאגה להיות שוות ערך לכל מדינות העולם – שאי אפשר ללכת עם שום מקצוע שההסמכה אליו הוא של מדינה ולעבוד במדינה אחרת" הסביר לחברי הוועדים רפי בן סימון, מ"מ יו"ר ועד עובדי דניה סיבוס, אשר לקח על עצמו להוביל את המאבק לצד יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ יצחק מויאל ויו"ר איגוד מנהלי הבנייה ואמנון שינדלר מהתאגדות מנהלי הבנייה בהסתדרות. לנגד עיניו של בן סימון עומד המודל המיושם כיום בבניית נמל אשדוד הפרטי החדש, אשר נבנה כולו על ידי חברת צ'יינה הארבור הסינית, שעובדיה חיים על ספינה העוגנת לצידו. החשש הוא מהבאתן של חברות בניה זרות גדולות אשר למעשה יפעלו בשוק המקומי אך במנותק ממנו לחלוטין, כשהן מביאות מחו"ל את כלל העובדים בכל התפקידים "אם לא נעצור את זה כולנו נחפש עבודה חדשה. מי שמכיר את איך שהם עובדים בנמל החדש יודע שהם לא זקוקים לשום שירות של ייצור במדינה. הם יודעים להביא מלט, חומרי בניין, מנהלי עבודה, ומנופאים. זו לא בעיה של סקטור כזה או אחר אלא של כל הענף, גם מי שלא מאוגד ולא יושב פה" אמר בן סימון.

יצחק מויאל ורועי ויינשטיין בהפגנת המנופאים (צילום: דבר ראשון).

על אף שבן סימון מעריך שבטווח הקצר ייתכן והבאתם של עובדים מקצועיים זרים תאיץ את הבניה – בטווח הארוך הוא חושש מיצירת נזק בלתי הפיך לענף הבנייה הישראלי. התיקון שמבקשים האוצר והשיכון להעביר מדבר על מתן היתרים לחמש עד שמונה שנים לעובדים המקצועיים הזרים – והחשש הוא שבמהלך תקופה זו ייפלטו בעלי המקצוע הישראלים מהתחום, וצעירים ישראלים יימנעו מלרכוש מקצועות אלו.

"אם ניתן יד להביא חברות זרות לארץ תוך כמה שנים לא יהיו פה עובדים ישראלים" אמר יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ יצחק מויאל, והבהיר כי מבחינתו מדובר בקו אדום. כבר בתחילת מרץ שלח בנושא זה מכתב התראה לראש הממשלה. "זה מפגש ראשון בברכת יו"ר ההסתדרות, ואנחנו נאבק במהלך האיום והנורא ששר האוצר והשיכון מנסים להעביר. אנחנו מתכוונים להוציא פניה חתומה על ידי כל ראשי הוועדים בענף וחברי כנסת שמבינים את העניין. נעשה גם הפגנה, ואם יהיה צורך גם בצעדים ארגוניים – נעשה". בפברואר השנה התקיימה שביתת מנופאים שהייתה השביתה הראשונה בענף מאז הקמת המדינה. גם כעת הוסכם בין הנוכחים כי נשק השביתה יהווה שלב אחרון במאבק, רק במידה ויתר הכלים לא יביאו לעצירת המהלך.

לדברי מויאל בענף הבניין עובדים כ-250 אלף עובדים ישראלים, ו-200 אלף עובדים נוספים בתעשיות נלוות עשויים להיות מושפעים מהחלטה זו. בישיבה נכחו יושבי ראש  הוועדים הארציים של המנופאים ומנהלי העבודה, וכן יושבי ראש הוועדים בדניה סיבוס, שיכון ובינוי, אקרשטיין, נגב קרמיקה, עובדי הבנוי של משטרת ישראל, מנוליד, אורטם מליבו ותעשיות אבן וסיד מקבוצת רדמיקס.