דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מתווה הגז

תשתיות / הסתיים שלב ההוכחות בתביעה הייצוגית הגדולה בתולדות ישראל

42 מיליארד שקלים, זהו היקף התביעה הייצוגית נגד מחיר הגז הטבעי | הדיון הסתיים כשכל צד משוכנע שידו על העליונה | השופטת שטמר: "מאיפה שאני יושבת הדברים נראים אחרת"

מאגר הגז תמר (צילום ארכיון: משה שי / פלאש 90)
מאגר הגז תמר (צילום ארכיון: משה שי / פלאש 90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

שלב ההוכחות בתביעה הייצוגית נגד מחיר הגז, הסתיים אתמול (חמישי) בתחושה של תיקו בין הצדדים. בעלי מאגר "תמר" ביקשו להמתין עם ההחלטה בנושא עד אחרי חקירות פקידי המדינה בחודש מרץ. עורך הדין מטעם ההגנה, גלעד ברנע, אמר כי "לא מדובר רק במומחיות בכלכלה ובגז, אלא גם בהשקפה". לאחר קריאת שתי חוות הדעת המנוגדות של מומחי כלכלה ואנרגיה, ועדותם בבית הדין בחקירה וחקירה נגדית, הציעה השופטת אסתר שטמר למנות מומחה עצמאי בעבור בית המשפט. הדבר משקף הצלחה של עורכי הדין משני הצדדים להטיל צל של ספק על שתי חוות הדעת.

מדובר בתביעה הגדולה שאושרה לדיון בישראל, בהיקף של 42 מיליארד שקל שהוגשה על-ידי משה נזרי, המיוצג על-ידי עו"ד גלעד ברנע ועו"ד יצחק יערי. בדיון בבית המשפט המחוזי בלוד נמשכה החקירה הנגדית של ד"ר בועז מוסול מאנגליה על-ידי ברנע ויערי לגבי חוות דעת המומחה שהגיש ולפיה מחיר הגז לחברת החשמל הינו מחיר הוגן. בבוקר ניסה לערער ברנע את העד בטענה שהוא מצוי בניגוד עניינים משום שהחל לעבוד בעבור מונופול הגז "תמר" עוד בטרם סיים התקשרות עם חברת EMG שהייתה חתומה על עסקת הגז ממצרים. מוסול הכחיש את ניגוד העניינים בטענה ש"כאשר התחלתי לעבוד בעבור 'תמר'EMG כבר הייתה חברה מתה".

עורכי הדין גלעד ברנע ויצחק יערי בדיון על הקובלנה הייצוגית נגד מחיר הגז (צילום: ארז רביב).
עורכי הדין גלעד ברנע ויצחק יערי בדיון על הקובלנה הייצוגית נגד מחיר הגז (צילום: ארז רביב).

עוד טענה של ברנע הייתה לחוסר תוקף של חוות הדעת של מוסול בשל התבססות על השוואה עם חוזים בהיקפים קטנים יותר, כאשר היתרון לגודל של חברת החשמל אמור לאפשר לה ליהנות ממחיר נמוך יותר. בעקבות מתווה הגז, שאלת היתרון לגודל בישראל אינה פשוטה. המתווה יוצר מנגנון הדומה לפיקוח מחירים לגבי חוזים חדשים המונעים מבעלי המאגר למכור גז בפערים משמעותיים במחיר לפי גודל העסקה. עם זאת, החוזה העיקרי במשק – חוזה חברת החשמל – מוצמד למחירים גבוהים מאלו שמשלמים מרבית הלקוחות, מה שנראה לכאורה כמנגנון חדש ולא מוכר של "חיסרון לגודל" במקום יתרון לגודל.

לאחר מכן עימת ברנע את העד עם סוגיות אחרות, לרבות דו"ח שחיבר המומחה סרג'יו אסקארי ב-2014, לפיו מחיר הגז בחוזה מנופח בכ-25%. מוסול ענה תשובות ענייניות ומפורטות ולא נראה כאילו מעד על הדוכן. לעומתו, החקירה הנגדית של פרופסור ג'יימס סמית' בתחילת השבוע, המומחה מטעם התביעה, הביאה אותו להודות בטעות חישובית לפיה חישב את גודל המאגר לפי נפח של 107 BCM, כאשר בעת חתימת החוזה ההערכה הייתה 88 BCM בלבד, מה שמצדיק ייקור מסויים של "השווי ההוגן" של הגז. לטענתו ההבדל הוא מינורי, אך מצדיק חישוב חדש, שהשופטת לא אישרה להגיש.

חוות דעת מומחה היא באמת דבר מורכב, אך מעבר למומחיות בכלכלה ובעסקאות גז יש כאן גם עניין השקפתי. זהות המומחה עשויה להכתיב מראש את התוצאה

יש לציין כי היום ההערכות העדכניות הן מעל 300 BCM, אשר מצדיקות לכאורה הוזלה משמעותית של הגז, אך הדיון המשפטי הינו אנכרוניסטי במוצהר – כלומר, אמור לבחון את איכותן ותוקפן של ההחלטות שהתקבלו על בסיס המידע שהיה זמין בשנת 2012, לפני שפותח המאגר, בעת חתימת החוזה בין חברת החשמל לבעלי המאגר. הודאה זו של סמית גרמה לתחושה אופטימית בקרב עורכי הדין של בעלי מונופול הגז. עם זאת, בתום הדיון היום הביעה השופטת את דעתה כי כל צד מתרשם שהוא מוביל "אבל מאיפה שאני יושבת הדברים נראים אחרת", לפני שהציעה לצדדים להציג בפניה מעין סיכום ביניים של טענותיהם עד כה, בהתחשב גם במה שעלה בחקירת המומחים, ואז להחליט בעצמה, האם למנות עד מומחה מטעם בית המשפט.

הצעה לא פשוטה לחישוב

השופטת לא חייבת לקבל את הסכמת הצדדים למינוי עד מומחה נוסף, מטעם בית המשפט, אך הייתה מעוניינת לשמוע את דעתם. בתחילה עו"ד צבי אגמון, המייצג את נובל אנרג'י האמריקאית, הביע התנגדות לרעיון. לאחר התייעצות בין עורכי הדין של בעלי המאגר נאמר כי הם מעדיפים לשמוע קודם כל את עדויות פקידי המדינה הבכירים – מוריס דורפמן, אודי אדירי ושאול מרידור ורק לאחר מכן למנות מומחה נוסף, אם השופטת תראה בכך צורך.

קידוח מאגר תמר (צילום: משה שי / פלאש 90).
קידוח מאגר תמר (צילום: משה שי / פלאש 90).

בשיחה עם 'דבר ראשון' אמר עו"ד ברנע כי "חוות דעת מומחה היא באמת דבר מורכב, אך מעבר למומחיות בכלכלה ובעסקאות גז יש כאן גם עניין השקפתי. זהות המומחה עשויה להכתיב מראש את התוצאה". לפי תיאוריה קפיטליסטית, כל עסקה בין מוכר מרצון לקונה מרצון היא עסקה כשרה, ולא קיים כלל מושג של "מחיר הוגן" או "מחיר מופרז". במציאות, בוחרים גם המשטרים הקפיטליסטיים להתייחס למקרים בהם אין כוחות שווים בין הצדדים, כמו במקרה של ספק יחיד – מונופול, אשר יכול להכתיב מחירים.

החוזה ב-2012 נחתם לאחר הפיצוצים בצינור הגז ממצרים, והתרוקנות מאגר ים תטיס. בעסקאות אלו מחיר הגז היה 2.75 דולר ליחידת חום ונמוך מכך, ואילו חוזה חברת החשמל מתחיל ב-5.04 דולר וטיפס בינתיים כבר ל-6 דולר בערך בשל מנגנון הצמדה ייחודי – מדד המחירים בארה"ב + 1%. מנגנון זה כונה בתצהיר של אודי אדירי, אז רפרנט תשתיות ואנרגיה במשרד האוצר וכיום מנכ"ל משרד האנרגיה, כמנגנון שיוצר מחיר מופרז בהיקף של כחצי מיליארד דולר, ועם זאת רחוק מהערכת התובעים, המגיעה עד 42 מיליארד שקל.

כאשר יש הכרה במונחים של "מחיר מופרז" או "ניצול כח מונופוליסטי" נדרשת בעקבותיה יצירה של מנגנון תיאורטי שיגדיר מהו "שווי הוגן" או "מחיר תחרותי" ולכן יש בהכרח מקום גם להשקפת עולם, ולא רק למומחיות חישוביות והבנה בניואנסים של חוזי אספקת גז.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!