דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באייר תשפ"ב 19.05.22
23°תל אביב
  • 26°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 36°אילת
  • 31°טבריה
  • 26°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
רצח העם הארמני

רצח העם הארמני / הכנסת דחתה את הצעת החוק של ח"כ לפיד לציון יום רצח העם הארמני

לפיד: "כששתקו על רצח העם הארמני, זה הוביל לשתיקה סביב רצח העם היהודי" | סגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי: "אין מקום לנקוט עמדה בנושא לנוכח השלכותיו המדיניות והיותו בעל הקשר פוליטי מובהק"

ילדים ארמנים בטקס זיכרון לרצח העם הארמני בישראל, צילום ארכיון. צילום: אוריאל לוי
שי ניר

כנסת ישראל דחתה אתמול (רביעי), ברוב של 42 חברי כנסת שהתנגדו ו-21 שהצביעו בעד, את הצעת החוק לציון יום רצח העם הארמני אותה מקדם יו"ר מפלגת יש עתיד ח"כ יאיר לפיד. כדאי להזכיר כי יוזמת החקיקה של ח"כ אריה אלדד משנת 2012 לא קודמה בידי הממשלה בה לפיד כיהן בהיותו שר בכיר בקואליציה.

בפתח נאומו קשר לפיד, בנו של ניצול השואה ח"כ טומי לפיד ז"ל, את רצח העם הארמני לשואת היהודים בתקופת מלחמת העולם השניה ואמר כי "היטלר נפגש עם מפקדי הצבא שלו ונאם בפניהם – הם התחילו אז לתכנן את שואת היהודים – ובנאומו אמר את המשפט: אחרי הכול מי עדיין מדבר היום על השמדתם של הארמנים?" לפיד הוסיף כי, "מפני שאם לא מדברים על שואות, יקרו עוד שואות. מפני שאם אנחנו לא מכירים בזה שנרצחים עמים, יירצחו עוד עמים. וכששתקו על רצח העם הארמני, זה הוביל לשתיקה סביב רצח העם היהודי".

יאיר לפיד (צילום ארכיון: פלאש90)

לדברי לפיד זיכרון רצח העם הארמני "הוא שאלה מוסרית בסיסית" עבור העם היהודי וכי אין להתעלם ממעשי הזוועה. "רצח העם הארמני הכיל בתוכו את כל המרכיבים שאנחנו מכירים מההיסטוריה שלנו" אמר לפיד והוסיף, "היו צעדות מוות, היו 25 מחנות ריכוז, היה טבח, הייתה שריפה, ילדים הושמדו בגז רעיל. הקונסול האיטלקי תיאר בזמנו בדוח שכתב איך לוקחים ילדים ארמניים, משיטים אותם לאמצע הים ואז הופכים את הספינה ומסתכלים איך הם טובעים". ביחס לעובדה שעל אף שכנסת ישראל מקפידה כבר כמה שנים לקיים דיון מיוחד על רצח העם הארמני, אין הכרה רשמית במדינת ישראל, אמר לפיד כי, "מכל זה, שנה אחרי שנה מדינת ישראל מתעלמת" והוסיף, "יותר ממיליון איש נרצחו בין 1915 ל-1923. איש לא עשה דבר וקולו של העולם לא נשמע. ברוך השם, עברו מאז הרבה שנים, אנחנו תבענו וקיבלנו, בצדק גמור, מן העולם הכרה באשמתו בשואת היהודים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מרצח עם אחר, מרצח ילדיו, נשותיו, זקניו. זה לא מוסרי, זה לא הגון ויש לנו מחויבות". לדברי לפיד אין מדובר בהצעה פוליטית המאפיינת שמאל או ימין בישראל, "הצעת החוק הזאת לא עומדת במונחים של ימין-שמאל, אופוזיציה או קואליציה אלא רק בשאלה מה אנחנו מחויבים לו כאנשים מוסריים, כישראלים".

סגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי, נשאה נאום בשם הקואליציה בהתנגדות להצעת החוק. חוטובלי חזרה על המסרים של משרד החוץ המתנגד ליוזמת החקיקה הזו. "מאז קבלת העצמאות של ארמניה ב-1991 עומדת סוגיית ההכרה בטרגדיה הארמנית כרצח עם על ידי הקהילייה הבין לאומית במוקד מדיניות החוץ הארמנית" אמרה חוטובלי והוסיפה, "ב-2015 ריכזו הארמנים מאמצים דיפלומטיים משמעותיים על מנת להרחיב כמותית ואיכותית, את מעגל המדינות המכירות בטרגדיה כרצח עם. במוקד המאמצים היו ארצות הברית, האיחוד האירופי וישראל. שלושתן לא הכירו בכך, ולא צפוי כי המצב ישתנה בקרוב. יחד עם זאת, ישראל שלחה ב-2015 משלחת פרלמנטרית רשמית לאירוע הזיכרון המרכזי בבירת ארמניה".

סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי (צילום ארכיון: גרשון אלינסון/ פלאש 90)

חשוב להדגיש כי המתנגדת המשמעותית להכרה ישראלית ברצח העם הארמני היא  טורקיה שעד היום לא הכירה במעשי הזוועות אותן ביצעה. ככל הנראה, בשירות החוץ הישראלי מביעים חשש כבד כי הכרה ישראלית ברצח העם הארמני תביא להתדרדרות נוספת עם טורקיה שגם כך יחסי המדינות מצויות במתח שברירי. ניתן לתהות אם אין זמן מתאים כמו הרעה ביחסים להכרה מהסוג הזה כיוון שאם טורקיה לא תעבור שום רפורמה ביחסה לרצח העם, ניתן להניח כי לעולם לא תסכים לכך. "לאחר שנבחנה שוב ושוב עמדת ישראל בנושא, ההחלטה נותרה בעינה" אמרה חוטובלי והוסיפה, "חשוב להכיר בסבל שחווה העם הארמני בטרגדיה שעבר, ולצד ההזדהות העמוקה על רקע חוויות העם היהודי, אין מקום לנקוט עמדה בנושא לנוכח מורכבותו והשלכותיו המדיניות והיותו בעל הקשר פוליטי מובהק. לאור זאת, אין מקום לצעד העלול להתפרש כהכרח ברצח עם הארמני. חבריי חברי הכנסת, משרד החוץ הישראלי, כפי שעשה בעבר, ממליץ להתנגד להצעת החוק הזאת".

הצעת החוק נועדה להכריז על תאריך ה-24 באפריל כעל יום הזיכרון לציון רצח העם הארמני, יום בו יקבעו פעילויות חינוכיות שייוחדו לזיכרון רצח העם וראש הממשלה המכהן יוסמך להורות על קיום עצרת מרכזית לציון יום הזיכרון לרצח העם הארמני. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי בתאריך ה-24 באפריל שנת 1915, כ-300 מנהיגים ארמנים סופרים, הוגי דעות ובעלי מקצועות חופשיים – נעצרו בקושטא, גורשו ולאחר מכן חוסלו. באותו יום נרצחו בבירת האימפריה העותמנית טורקיה 5,000 ארמנים נוספים. בשנים הבאות הושמדו מיליון וחצי ארמנים (מתוך 2.5 מיליון שחיו באותה תקופה בטורקיה). עוד נכתב כי עד היום הכריזו 29 מדינות באופן רשמי על הכרתן באירועי תקופה זו כרצח עם, וכן גם מאמצים דעה זו רוב החוקרים וההיסטוריונים. חקר רצח העם הארמני הוא חקר רצח העם המקיף ביותר אחרי חקר השואה. רוב חברי קהילות הארמנים ברחבי העולם הם פליטי רצח העם הארמני וצאצאיהם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!