דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון ד' בתמוז תשפ"ב 03.07.22
29°תל אביב
  • 28°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 28°חיפה
  • 30°אשדוד
  • 34°באר שבע
  • 38°אילת
  • 35°טבריה
  • 28°צפת
  • 31°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
סיעוד

רווחה / כסף או טיפול: ויכוח בוועדת הבריאות על הרפורמה בסיעוד

מחלוקת סביב הצעת האוצר לשנות את ברירת המחדל לקבלת הסיוע מהביטוח הלאומי | נציגת האוצר: "גמלה משפרת את שביעות הרצון של הקשיש, כיום הוא לקוח שבוי" | האגודה לזכויות האזרח: "הקשישים יקבלו חצי ממה שקיבלו עד עכשיו"

קשיש בטיפול סיעודי. למצולם אין קשר לכתבה (צילום: פלאש90)
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת קיימה (שני) דיון ראשון בתכנית הסיעוד הכלולה בחוק ההסדרים. המחלוקת המרכזית שעלתה בדיון הייתה סביב השאלה אם הסיוע מהביטוח הלאומי יינתן, כברירת מחדל, בצורת תשלום או שירותי טיפול. יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו): "אין אופציה אופטימלית"; הביטוח הלאומי: "סומכים על שיקול הדעת של הקשיש הסיעודי ומשפחתו". הוועדה תתכנס לדיון נוסף בנושא ביום חמישי הקרוב. מחר בבוקר תיערך הפגנה בקרית הממשלה בתל אביב נגד כוונת המדינה להמיר את שעות הטיפול הסיעודי הניתן כיום לקשישים בגמלה כספית.

"יש כאן הרבה אינטרסים ואינטרסנטים" אמר אלאלוף בתחילת הדיון, "אותנו מעניין רק מקבל השירות. הדבר הכי חשוב ברפורמה הזאת הוא הפיקוח, שימנע רשלנות. אני לא דואג לתושבי צפון תל אביב. אלה שגרים בשכונות בפריפריה, הם הסובלים. אין ברירה אלא לעשות חשבון נפש. בוויכוח בין כסף למתן שירותים ישירים, אין אופציה אופטימלית. יהיה גם זה וגם זה. עם זאת, הכנסת רשאית לשנות את הצעת החוק הזאת; לא תהיה הרעת תנאים לאף קשיש".

יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת – אלי אלאלוף, ארכיון (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

כאמור, הטענה המרכזית נגד התכנית היא קבלת כסף במקום טיפול כברירת מחדל. ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) אמר במהלך הדיון כי "מצחיק לשמוע את משרדי האוצר והבריאות מהללים את יכולת הבחירה של הקשיש הסיעודי בין גמלה בכסף לגמלה בשירות, כשמה שנותנת המדינה לסיעודי קשה זה 30 שעות מתוך כ-170 בשבוע". לדבריו, "בפועל, קשישים עניים שאין למשפחתם כסף להביא מהבית עדיין יופנו למוסדות הסיעוד וימותו מהר יותר, לעתים גם בייסורים".

ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) קראה להעניק שירותים כברירת מחדל. "קשישים סיעודיים לא פעם כלל אינם יודעים מה נעשה בחשבון הבנק שלהם" אמרה פלוסקוב, "צריך שיינתן השירות הבסיסי, ובמה שנותר לאפשר לבחור גמלה כספית".

על דברם אלה השיבה יעל אגמון, נציגת מאגף התקציבים במשרד האוצר, שטענה כי "מרכיב גמלה בכסף משפר את השירות ואת שביעות הרצון של הקשיש. כיום הוא לקוח שבוי".

עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח אמר אחרי הדיון לדבר ראשון כי "כרגע יש כמה דברים במחלוקת: מספר תוספת השעות, עם כל הכבוד לעלות מ-22 שעות ל-30 שעות זה לא תכנית לאומית. זו תוספת חשובה אבל זאת תוספת שעות שלא פותרת את הבעיה של אנשים בתלות ברמה הגבוהה וזה לא יפתור את הבעיה למי שאין לו משפחה עשירה. בעיה נוספת היא שברמת התלות הנמוכה ביותר קיבלו עד עכשיו עשר שעות וזה ישתנה לאלף שקלים בחודש, הם יוכלו לקנות עם זה חמש שעות, זאת ירידה בחצי ממה שמקבלים עכשיו. הביטוח הלאומי אמרו עכשיו בוועדה שהם מקבלים יותר מדי, לדעתנו זה בעייתי כי זה עלול לדרדר את רמת התפקוד. הבעיה האחרונה היא ברירת המחדל, זאת מחלוקת גדולה כי לא ברור אם זה באמת משרת את הקשישים, לחלקם אולי זה מתאים אבל יהיו כאלה שלא ידעו להתנהל".

השינויים המוצעים בגמלת הסיעוד – ההבדלים בין מה שניתן היום לבין המוצע (נתונים: האגודה לזכויות האזרח בישראל גרפיקה: אידאה)

נציגי משרד האוצר והבריאות הציגו בדיון את עיקרי הרפורמה. לדבריהם, הרפורמה, שנועדה לחול על כלל הקשישים הסיעודיים בישראל (כ-200 אלף בני אדם), מבקשת לייעל את השירותים הניתנים להם, ועלותה 1.76 מיליארד שקלים בשנה. עיקרי השינויים המוצעים: קביעת רמות נזקקות נוספות, שינוי ברירת המחדל לקבלת גמלה כספית במקום שירותים בפועל (עם אפשרות לשנות), הקמת צוות בין משרדי לגיבוש תכנית להפחתת הביורוקרטיה, הרחבת שירותים בקהילה עבור הקשישים, פיתוח תפקיד 'מתאם טיפול' לקשיש הסיעודי, שיפור תנאי עבודת המטפלים, הוספת שירותי רפואת שינים לקשישים לסל שירותי הבריאות (בהדרגה, עד סכום של 400 מיליון שקל), הפחתת השתתפות בתשלום להורי ילדים סיעודיים, מתן חלק משירותי הבריאות בבית הקשיש.

סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, אלון מסר, אמר כי  "סך ההוצאה הציבורית על שירותי סיעוד בשנה עומד על כ-9.3 מיליארד שקל. המערכת היום אינה ברת קיימא. תינתן תוספת של אלפי שקלים בנטו לכל קשיש, ונקל על משפחתו בטיפול". מסר אמר כי כיום רק כ-7% ממקבלי הסיעוד מנצלים את הביקורים במרכזי היום, ויש להגביר זאת כי זה הדבר הנכון ביותר מבחינה טיפולית. לקריאות הביניים, לפיהן תוספת של 1,000 שקלים לא מספיקה למטרה זו, אמרה אגמון כי "זאת טעות וזה יתוקן. ברמה הנמוכה ניתן יהיה ללכת שלושה ימים למרכז יום".

סמנכ"ל תכנון אסטרטגי במשרד הבריאות, ניר קידר, אמר כי  "הטיפול היום לוקה בביורוקרטיה עצומה ופיצולים רבים. אין סיבה לריבוי מבחני ההכנסה בכל המקומות, ועוד ועוד טפסים. התכנית שאנחנו מציגים מטפלת בכל הנקודות, כולל שיפור הניהול. קשישים שמרותקים לביתם ולא יכולים להגיע לקופות החולים, הצוות יגיע אליהם ויינתנו טיפולי בית. מבחני ההכנסה של ילדי הקשיש הסיעודי בכניסה לאשפוז סיעודי יבוטלו בהדרגה עד שנת 2021. במקום לשלם 15 אלף שקל בחודש על אשפוז פרטי, יוכלו הקשישים להיכנס למערכת הציבורית".

יעל אגמון מאגף התקציבים במשרד האוצר: "מחקרים רבים מראים שקשישים רבים לא מודעים לאפשרויות הפרושות בפניהם. עם קבלת הזכאות לגמלת הסיעוד, יגיע נציג לבית הקשיש ויסייע במיצוי הזכויות תוך מיפוי האפשרויות העומדות בפניו. המשפחה לא תצטרך עוד לכתת רגליה. יתווספו תקציבים רבים למשרד הרווחה כדי לשפר את מתן השירותים בקהילה". אגמון ציינה כי קצבת הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי תיבנה מחדש, ויינתנו תוספת שעות של 36% עבור קשישים ברמה העליונה. היו"ר אלאלוף וחברי הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) ואיציק שמולי (המחנה הציוני) תהו האם התוספת המקסימלית, של 8 שעות בשבוע, מספיקה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!