ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה אתמול (חמישי) את הפרק בחוק ההסדרים הקובע כי לתעריפי הביטוח הלאומי שמשלמים מעסיקים לביטוח הלאומי תתווסף 'פרמיית בטיחות בעבודה'. המעסיקים ידרשו לשלם פרמיה שתנוע בין 0.1% ל-0.35% שתהיה תלויה ברמת הסיכון להתרחשות תאונות עבודה אצל כל מעסיק – זאת בנוסף לתעריף האחיד שהם משלמים כיום בשיעור 1.96% משכר העובדים. דרישתם של חברי הכנסת מיכל בירן (המחנה הציוני) ועבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) להוציא את הפרק מחוק ההסדרים ולדון בו כהצעת חוק רגילה, נדחתה.

רמת הסיכון, אשר תקבע את שיעור הפרמיה, תיקבע בין היתר ביחס למספר העובדים שנפגעו אצל אותו מעסיק, יחסית לענף אליו הוא משתייך ודרגות הנכות שנקבעו להם. בענף הבניה, ייכללו במניין העובדים הנפגעים גם עובדים של קבלני משנה. קביעת המנגנון המדויק, באמצעותו תחושב הפרמיה לכל מעסיק, תיקבע בתקנות בהמשך על ידי שר העבודה בהתייעצות עם שר האוצר. לצד זאת יקבעו גם פעולות להגברת הבטיחות, שמעסיק אשר יבצע אותן יוכל להפחית את שיעור הפרמיה הנוספת ואף לבטל את ההתייקרות עבורו.

קמפיין מודעות האבל להרוגי תאונות הבניין בשדרות רוטשילד (צילום: אלעד מדן).

מהצעת החוק הוסרה הדרישה כי מעסיקים ישלמו לעובדים דמי פגיעה בגין 30 הימים הראשונים מקרות התאונה, והתשלום ייוותר על 12 ימים בלבד כפי שקיים כיום – הצעה לה התנגדו ארגוני המעסיקים נחרצות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לדרישת יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אלי אלאלוף (כולנו) ובהסכמת שר האוצר, תוספת הגבייה בשיעור אחיד של 0.1% תוגבל למשך חמש שנים בלבד. עוד קבע אלאלוף, כי ההתייקרות לא תחול על עובדים עצמאיים, ולבקשת עו"ד שלומי מור מהלשכה המשפטית במוסד לביטוח לאומי, הבהיר אלאלוף כי אין לנכות כל סכום משכר העובד בשל העלאת התעריפים.

התנגדות רחבה להפרטה

ההצעה הסופית שונה מהצעתו המקורית של האוצר, שביקש להטיל על המעסיקים השתתפות עצמית בשיעור של 65% מתשלומי הגמלאות שישולמו לעובדיהם במידה ויפגעו בעבודה, למשך חמש שנים, כשהמעסיקים יחויבו לבטח עצמם לצורך תשלום השתתפות זו. הביטוח הלאומי התנגד להצעה זו בתוקף, בטענה כי מדובר בהפרטה למעשה של תחום תאונות העבודה. בדיון האחרון, לאחר שינוי ההצעה כך שתכלול תוספת פרמיה לביטוח הלאומי בלא מעורבות חברות ביטוח פרטיות, הסיר הביטוח הלאומי את התנגדותו הנחרצת – אולם מנכ"ל המוסד, מאיר שפיגלר הבהיר כי "חשבנו ואמרנו בריש גלי שיש חלופות לא פחות טובות ואולי טובות יותר כדי לגרום לכך שהמעסיקים יעשו כל מה שניתן להפחית את סיכון העובדים". בין הנימוקים שנקט הביטוח הלאומי בעבר כנגד ההצעה עמדה הטענה כי ייקור הפרמיות של מעסיקים בשל דיווח על תאונות עבודה, עלול לגרום להפעלת לחץ על עובדים, בייחוד מוחלשים, שלא להתלונן ושלא למצות את זכויותיהם מול הביטוח הלאומי.

שלט בטיחות בסינית בעבודות לחפירות הקו האדום של הרכבת הקלה. ארכיון (צילום: עמר כהן)

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) שיבחה את שיתופי הפעולה שהביאו לעצירת הצעת החוק במתכונתה הקודמת: "הרעיון של הפרטת ביטוח תאונות העבודה לא היה צריך לעלות לדיון בכנסת, ובטח לא במסגרת חוק ההסדרים. כשהתפוגגו כל התירוצים והיומרות הסתבר שהשורה התחתונה היא שזה פשוט עוד "קנס" על העסקים. אחרי דיונים ארוכים בוועדת בעבודה והרווחה הצלחנו, בשיתוף פעולה מוצלח עם לה"ב והתאחדות התעשיינים, להגיע לפשרה שמרוקנת מתוכן את רוב סעיפי החוק ומצמצמת את הנזק הכלכלי לעסקים בישראל".

בדיונים הקודמים התנגדו ארגוני המעסיקים להצעה, וטענו כי מדובר למעשה בהטלת מס נוסף שיכביד על המעסיקים ונועד לכסות גירעון בסך חצי מיליארד שקל בקופת המדינה, וכי אין קשר בינו לבין הפחתת תאונות עבודה. "אני שמח שהצלחנו לעצור את טירוף המערכות שהיה מוביל להגדלת עלות העסקת העובדים על ידי הגדלת דמי הפגיעה שמשלמים מעסיקים מ-12 ימים ל-30 ימים", מסר נשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, עו"ד רועי כהן. "מרגע שהוחלט כי המדובר בהוראות שעה, תוכל המדינה בפרק זמן של חמש שנים לבחון את הנושא ולהבין כי לשם צמצום תאונות עבודה יש לנקוט בצעדים אחרים שהם הגדלת מספר המפקחים, אכיפה ומתן תמריצים לעידוד בטיחות. הכנסת יד לכיסם של המעסיקים אינה הדרך להילחם בתאונות עבודה. לא אתן שהמגזר העסקי יהיה הקופה הקטנה של אגף התקציבים באוצר. אנחנו נמשיך ונסיר את המסכות מעל כל הצעה שמטרתה סתימת חורים בתקציב המדינה".