שחקנית ההתקפה של נבחרת הולנד וברצלונה ליקה מארטנס, עברה בשנה האחרונה מסע בלתי נתפס מאלמוניות יחסית בעולם הכדורגל למעבר מתוקשר משבדיה לקבוצת הפאר ברצלונה. משחקנית צעירה ומעניינת בנבחרת יחסית בלי ציפיות ומסורת, לניצחון סוחף ומפתיע של נבחרת הולנד ביורו האחרון בקיץ, תוך קיץ אחד בלתי נשכח לייקה הפכה משחקנית מבטיחה שכל עתידה עוד לפניה לשחקנית שנבחרה למצטיינת ביורו 2017 וגם לשחקנית הטובה בעולם.
המסע הקסום של מארטנס הוא לא רק המסע שלה, אלא הדרך של כל שחקניות נבחרת הולנד לכיבוש הלבבות במדינת הכדורגל, שהייתה צמאה להצלחת הנבחרת, לאור האכזבות האחרונות בנבחרות הגברים. בקיץ אחד מופלא סחפו השחקניות ביחד עם המאמנת סרינה וויגמן אומה שלמה להתאהב באופן עמוק בנבחרת ההולנדית.
Weird feeling, winning a cup without playing the final! But as you can see, we are really happy with it! ????????????#proudoftheteam pic.twitter.com/PBPInTd9bf
— Lieke Martens (@liekemartens1) March 8, 2018
במאמר שהיא כתבה לאתר השחקנים "the players tribune" מארטנס מספרת שהיא גדלה בכפר קטן בשם ברגן בהולנד, כילדה היא לא יכלה לדמיין בכלל שיום אחד היא תבחר לשחקנית השנה בעולם או תזכה ביורו השנים או שתככב במדי הקבוצה האהודה עליה בעולם ברצלונה. החלום שלה כילדה קטנה היה בכלל לשחק בקבוצה שאהדה בהולנד, אייאקס לא בקבוצת הבנות, אלא בקבוצת הגברים. כמו רב הנערות בסוף שנות התשעים באירופה, היא בכלל לא הכירה שיש דבר כזה כדורגל נשים. מבחינתה היא רצתה להיות בדיוק כמו השחקנים שאותן היא העריצה כמו יוהאן הקרויף ורונלדיניו הברזילאי.
האהבה שלה לכדורגל היא כל כך גדולה, שהיא מספרת שהזיכרון הראשון שלה בחיים הוא שאמא שלה לוקחה אותה לצפות באחיה הגדול משחק כדורגל, היא כל כך התלהבה מהמשחק שהיא רצתה גם לרוץ במגרשים עם הכדור העגול, אבל בשביל זה היא הייתה צריכה לחכות עד גיל 4. בינתיים היא לקחה לעצמה כדור קטן יותר והחלה להסתובב ברחבי הכפר ולשחק אם עצמה, כך 300 מתושבי הכפר הקטן זוכרים אותה עד היום, הילדה שתמיד רצה ברחבי הכפר כשהיא בועטת בכדור.
כילדה היא שיחקה אם אחיה הגדולים והחברים שלהם, כשהיא לא הייתה משחק איתם היא כל הזמן המשיך לשחק עם החבר הכי טוב שלה הכדור, היא מספרת כשהיא לא הייתה מוצאת חברים לשחק איתם היא הייתה הולכת ומוצאת לעצמה קיר שהיא שיחקה את כל אחר הצהריים איתו. שם גם התפתחה היכולת הטכנית שלה כאשר היא הייתה לבד עם הכדור שעות על גבי שעות משחק עם אחד הקירות בכפר הולדתה.
במועדון הראשון שלה היא שיחקה בקבוצת ילדים, רק עם בנים. היא מספרת על החוויה הראשונית בקבוצת כדורגל: "זה אולי נשמע מוזר עכשיו, אבל ממש שמחתי שמועדון כזה באמת רצה אותי. הכרתי נערות שלא יכלו לשחק עם הבנים וחיפשו קבוצות רק לבנות בלבד. לא היו כאלו קבוצות בברגן, אבל היו בכפרים אחרים מסביב. אבא שלי אימן אותי בשלוש השנים הראשונות, אבל התייחס אליי כמו לכל שחקן אחר בקבוצה והשחקנים בקבוצה ידעו שאני יודעת לשחק, אז קבלתי מהם את הכבוד. אבל השחקנים ואפילו ההורים של מהקבוצות האחרות, כולם אמרו את אותם הדברים: "מה, ילדה על המגרש? היא לא יכולה לשחק כדורגל. ועוד בלה בלה בלה"
למרות שהיא הייתה הילדה הקטנה היחידה על המגרש, מארטנס המשיכה לשחק עד גיל 16 עם קבוצת הבנים והוכיחה את יכולתה על המגרש, בעיקר דרך היכולות הטכניות המעולות שלה כשהצליחה לעבור פעם אחר פעם את השחקנים הבנים שמולה. בגיל 16 היא הוזמנה לעיר הבירה אמסטרדם להצטרף לנבחרת הנערות של הולנד ופעם ראשונה בחייה עזבה את בית הוריה ועברה לגור לבד רחוק מהבית.
בנבחרת הנערות היא גרה עם מספר נערות בנות 18 ו-19, אך בעיקר עשתה דברים בעצמה. היא מספרת שהקושי הגדול ביותר שלה היה הריחוק מהבית והנסיון להתמודד עם האתגרים הגדולים ביותר, שלא היו על מגרש הכדורגל "הייתי צריכה להבין לבד איך דברים עובדים, כמו בישול או ניקוי הבגדים שלי, כמובן שלא היה לי מושג. הדבר הכי קשה היה הכביסה. התקשרתי לאימי פעם אחת אך עדיין לא יכולתי להבין איך זה עובד. התקשרתי אליה שוב ושוב – מה אני צריכה לעשות? מה עשיתי לא נכון?" היא מספרת שהיא גרמה לבגדים שלה להתכווץ מדי פעם ושרפה ארוחות לפעמים, אבל בסופו של דבר החלום שלה להפוך לשחקנית מקצוענית הוא זה שדחף אותה תמיד קדימה לקרירה בינלאומית בבלגיה, גרמניה, שבדיה וכעת ספרד.
https://twitter.com/WSUasa/status/891337315099885568
קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר הייתה כאשר היא שיחקה בנבחרת הלאומית, להולנד מעולם לא הייתה נבחרת מהטובות באירופה או בעולם, אף אחד לא ספר אותה עד היורו האחרון כנבחרת חזקה. השינוי המשמעותי בהולנד התרחש כאשר הדור הנוכחי של מארטנס התחיל לעבור מהליגה ההולנדית החלשה לקבוצות בליגות האירופאיות הגדולות כמו: באנגליה, צרפת, גרמניה ושבדיה. לאחר שהן הגיעו כשחקניות צעירות והתפתחו בקבוצותיהן הן יכלו לקחת את הניסיון ברמות הגבוהות יותר לתוך משחקי הנבחרת הלאומית.
ידעתי שאנחנו נעלה את הרמה שלנו. אבל לזכות ביורו? חלמתי על זה, אבל נו באמת
ב-2009 העפילה הנבחרת ההולנדית לראשונה ליורו הנשים, היא הפתיעה את כולם והצליחה להגיע לחצי הגמר של היורו. ב-2015 העפילה לראשונה נבחרת הולנד למונדיאל, מארטנס אז בת 22 הייתה חלק מהסגל ההולנדי הצעיר בטורניר. 15 מתוך 23 השחקניות בסגל היו מתחת לגיל 25, שש מתוכן פתחו במשחק הראשון מול ניו-זילנד, כולל מארטנס והחלוצה השניה של הנבחרת ההולנדית ויויאן מיידמה בת ה-18. ההולנדיות זכו בניצחון קטן והיסטורי מול 40 אלף צופים כמובן משער נהדר של מארטנס בדקה ה-33. הנבחרת המוכשרת העפילה לשמינית הגמר אך הודחה ע"י הפיינליסטית נבחרת יפן.
Good start of the Algarve cup, good work @oranjevrouwen ???????????? #6-2 #vsJapan pic.twitter.com/PBqIncEtrB
— Lieke Martens (@liekemartens1) February 28, 2018
אותן השחקניות הצעירות צברו עוד שנתיים ניסיון ברחבי הקבוצות הטובות באירופה והגיעו ליורו הביתי מוכנות לאתגר הגדול באמת שלהן, היורו הביתי בקיץ 2017. "אז ידעתי שאנחנו נעלה את הרמה שלנו. אבל לזכות ביורו? חלמתי על זה, אבל נו באמת". הנבחרת ההולנדית והאווירה המחשמלת שיצרו האוהדים מסביבה סחפה אומה שלה לזכייה באליפות עם ששה ניצחונות רצופים כולל ניצחון בלתי נשכח 2:4 על דנמרק בגמר.
"אני חושב שאת ומסי תיסעו ביחד"
משם החיים של ליקה מארטנס נכנסו לסחרור בלתי נתפס, היא נבחרה לשחקנית המצטיינת של הטורניר עם שלושה שערים וארבע בישולים, כאשר היא כובשת שער בכל אחד ממשחקי הנוקאווט בדרך לזכיה. המהירות והיכולת הטכניות שלה הפכו לתופעה מהפנטת במהלך הטורניר ומארטנס הפכה לפנים ולמרכז של ההתקפה האדירה של נבחרת הולנד.
השיא הגיע בחודש ספטמבר כאשר היא הוכרזה כאחת משלושת המועמדות לתואר שחקנית השנה של פיפ"א "כאשר גיליתי שאני ברשימה, זה כבר נהפך למטורף. ואז מאמן הקבוצה הפך את זה למטורף אפילו יותר, הוא דיבר על התכניות של הטיסה לטקס בלונדון ואז הוא אמר את זה כדרך אגב – 'אני חושב שאת ומסי תיסעו ביחד'. אני רציתי לשחק אותה קולית, אבל צעקתי במקום זה 'אתה צוחק אליי?'".
G A M E D A Y !!! ⚽️ #FCBarcelona #FCBFemeni pic.twitter.com/y0j1Vzdkic
— Lieke Martens (@liekemartens1) December 2, 2017
היורו האחרון שינה את האופן בו מסתכלים על כדורגל הנשים בהולנד, לפני שנתיים חלק מהמשחקים בכלל לא היו משודרים בשידורי טלוויזיה, היום השחקניות ובראשן ליקה מארטנס, ויויאן מיידמה , ג'קי חרוניגן, שניס ואן סאנדן ורבות אחרות הן שחקניות אהובות ומפורסמות בהולנד וברחבי העולם. וכמו הילדה שרצתה להיות טובה כמו רונלדיניו, היום ילדות שגדולות בהולנד ובעולם רוצות להיות טובות כמו ליקה מארטנס.