ארגוני המורים בישראל מבקשים להצטרף כ'ידידי בית המשפט' להליך המשפטי שמתנהל בבג"ץ, במסגרת העתירה החריגה של המדינה נגד ההסתדרות הכללית, חברת החשמל ובית הדין הארצי לעבודה. הארגונים מביעים את חששם מכך שפסיקה עקרונית שתשנה את ההלכה הנהוגה עד כה של בתי הדין לעבודה שאפשרו לארגוני עובדים לנקוט בצעדים ארגוניים מול רפורמות ממשלתיות שעשויות לפגוע בביטחונם התעסוקתי, עלולה להוות פגיעה עמוקה בזכות השביתה בישראל.

לקובץ המלא של בקשת ההצטרפות של הסתדרות המורים לחצו כאן

לקובץ המלא של בקשת ההצטרפות של ארגון המורים לחצו כאן

ארגון המורים בחינוך העל יסודי והסתדרות המורים, המייצגים ביחד מעל ל-225,000 עובדות ועובדים, הגישו את הבקשה לאחר שגם המכון הכלכלי הימני "פורום קוהלת" הגיש בקשה דומה, רק מהטעמים ההפוכים. בעוד שפורום קוהלת מבקש מבית המשפט ליצור סייגים ברורים ומפרידים בין סוגי שביתות כנגד מעסיק שהוא גם ריבון, עובדי חברת החשמל וההסתדרות טעונים שמדובר בשביתה כלכלית רגילה שלא פוגעת בהחלטות  קודמות של בג"ץ בנושא – החלטות שעסקו בעיקר בשביתות של ועד עובדי בזק בעת הפרטת החברה, שיצרו הבחנות בין שביתה כלכלית לגיטימית, שביתה פוליטית שאינה מותרת בישראל ושביתה מעין פוליטית, המותרת רק באורח סמלי.

ארגוני המורים חוששים מפגיעה בזכות השביתה, ומדגישים כי שביתה כלכלית מותרת גם כנגד החלטות ריבון, אם יש להן השלכות על תנאי העבודה. הארגונים מזהירים מביטול הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה, שקבעה מה שבעיניהם הוא זכות בסיסית – הפעלת השביתה לפי שיקוליו של ארגון העובדים. לטענת ארגוני המורים, החוק הישראלי מחייב ארגון עובדים להודיע מראש על סכסוך עבודה, ועליו מוטלת האחריות לנקוט בשביתה באופן אחראי. מעורבות בית המשפט כגורם מאזן אפשרית רק בדיעבד, כדי לברר טענות לשימוש לא אחראי בנשק השביתה.

הארגונים מתריעים כי ביטול הפסיקה יתקף קביעה של בית הדין המחוזי לעבודה, לפיה עובדי חברת החשמל צריכים לאשר את מתווה השביתה מראש, ובכך "בית הדין נכנס לתפקידו של ארגון העובדים". עוד נטען כי הצורך להכריע בעתירה בפסק דין עקרוני הפך למיותר, כאשר העניין ממנו צמחה הסוגייה הפך לתיאורטי, בשל ההסכמות העקרוניות בין ההסתדרות לגורמי המדינה לגבי מתווה הרפורמה בחברת החשמל והסדרת הפיצויים לעובדים. הארגונים מתריעים כי קבלת עמדת המדינה בעתירה תהיה משום 'חריגה המנוגדת לחוק ליישוב סכסוכי עבודה ובעלת השלכות קשות ושליליות על זכויותיהם של עשרות אלפי עובדים במשק'. בג"ץ קבע כי לצדדים ישנם 10 ימים להגיב לבקשת ההצטרפות. הדיון העתירה עצמה נדחה למועד לא ידוע, בשל בקשת המדינה לדחותו על מנת שראש הממשלה יוכל למצות את הדיון הפנים ממשלתי בנושא.