אז איך ייראו וממה יורכבו הבגדים שנלבש בעוד עשר שנים? חולצת טי שירט מפטריות שנוכל לזרוק לקומפוסט בסוף השימוש, בגדים וצבעים שיופקו מאצות ויהיו לא רק יפים ואקולוגים אלא גם טובים לעור, בגדים ברי קיימא משאריות של מזון. אלה הן חלק מהטכנולוגיות החדשניות ופורצות הדרך שמשתתפות בתחרות 'פרסי השינוי הגלובלי' (Global Change Award) המנוהלת ע"י קרן של חברת האופנה H&M. הזוכים בתחרות יבחרו באמצעות הצבעה אינטרנטית, בה ניתן להצביע בקישור הבא.
למרות שלרוב לא נתפסת ככזו, לתעשיית האפנה השפעה העצומה על כדור הארץ. על פי הערכות, היא המזהמת השנייה בגודלה, רק לאחר תעשיית הנפט, ואחראית לכ-8% אחוז מסך פליטת גזי החממה בכדור הארץ, צריכת מים רבה וחומרי הדברה לגידול חומרי הגלם זאת בנוסף לכמות הפסולת שיוצרים הבגדים שלנו בתום השימוש שלהן.
בשנים האחרונות עקרונות הקיימות ומחשבה על הסביבה החלו לתפוס מקום גם בקרב גורמים במיינסטרים של תעשיית האפנה, ואפילו מגזין האפנה 'ווג' הכריז על שנת 2017 כשנה שבה הקיימות נהייתה 'אפנתית'. תחרות פרסי השינוי הגלובלי שהוקמה וממומנת על ידי קרן H&M, הזרוע הפילנטרופית של ענקית האפנה המהירה, מתקיימת זו השנה השלישית ומציגה חמישה פיתוחים טכנולוגיים בשלבי פיתוח ראשוניים להן יוענקו מענקים בסכום כולל של מיליון אירו לצד ליווי ותמיכה מצד אנשי הקרן בהמשך הדרך. התחרות מתקיימת לצד ההבטחה של ראשי תאגיד האפנה להגיע ליעד שאפתני של 'לסגור את הלולאה' עד 2030, כלומר להגיע למצב בו חומרי הגלם בתהליך הייצור משומשים שוב ושוב במקום לצרוך חומרי גלם חדש.
בשלב הראשון של התחרות מיפו המארגנים למעלה מ-2,600 בקשות שונות מ-151 מדינות בניהן גם ישראל, וחמשת הפיתוחים שנבחרו לזכות במענק מועמדים כעת להצבעה אינטרנטית שנפתחה ביום שני ותיסגר בשישי. לאחר ההצבעה ועדת המומחים של התחרות הכוללת חוקרות וחוקרים העוסקים באופנה בת קיימא, מעצבים, ומובילי דעת קהל בתחום האופנה, תתכנס לבחור את הזוכים בתחרות. הזוכים שזהותם תוכרז באירוע מיוחד ב-20 למרץ יזכו במענק של 300 אלף יורו, הרעיון שיגיע למקום השני יקבל מענק של 250 אלף יורו, כאשר שלושת המקומות הנותרים יקבלו כל מענק על סך 150 אלף יורו.
בגדים אקולוגיים, אצות וסיבים מתפרקים
הרעיון הראשון בתחרות נקרא Crop-A-Porter, הוא מכשיר המסוגל להפוך שאריות מגידולים חקלאיים כגון אננס, בננות וקני סוכר להפוך אותם לסיבים ביולוגיים מהם לייצר בדים אקולוגיים, לטענת המפתחים הרעיון לא רק מאפשר לייצר חומרי גלם חדשים לתעשיית האופנה מפסולת של תעשייה אחרת שעד עכשיו נטמנה או נשרפה אלא גם יאפשר לחקלאים להגדיל את רווח שלהם מהפסולת.
הרעיון השני נקרא Algae Apparel שואף לפתור שתי בעיות מרכזיות בייצור הבגדים, ייצור הטקסטיל וצביעתו ע"י שימוש באצות כחומר הגלם. ייצור בדים באופן קונבנציונלי מכותנה דורש כמות רבה של מים וחומרי הדברה, וצביעתם בד מלווה לרוב בחומרים כימיים חזקים שנועדו לקשור את הצבע לבד, ותהליך זה גורם לזיהום סביבתי רב. מפתחי Algae Apparel שואפים להפוך את האצות מאוקיאנוסים הסובבים אותנו לחומר הגלם חדש ממנו גם ייפתחו בד אורגני ומתכלה בתום השימוש וגם כצבע אקולוגי לצביעת הבדים. לטענת המפתחים ללבישת בגדי האצות יש יתרון נוסף והוא החומרים נוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים) והוויטמינים שהאצות פולטות לעור של הצרכן בעת הלבישה.
Smart Stich הפתרון השלישי בתחרות הוא חוט מיוחד שמתפקד באופן רגיל כחוט המחבר את חלקי הבגד שהשונים אך מותך בחום ומקל על ההפרדה בין חלקי הבד הניתנים למחזור לבין הכפתורים, ריצ'רצ'ים ושאר העיטורים על הבגד וכל מייעל את מלאכת המחזור של הבדים.
הפתרון הרביעי The Regenerator, הוא גם היחידי מבין הפתרון שלא עוסק בשלב הייצור של הבגד או סיבי הבד אלא פירוקו בתום השימוש בו. תעשיית האופנה כיום משתמשת הרבה בתרכובות סיבים ביצירת הבדים, בעיקר בתרכובות בריכוז שונים של כותנה ופוליאסטר, אך הדבר מקשה מאד על היכולת השימוש מחדש והמחזור של הבדים. לטענת המפתחים The Regenerator משתמש בכימיקל ידידותי לסביבה המסוגל להפריד מחדש לכותנה ופוליאסטר ובכך לאפשר להשתמש בהם מחדש כחומרי גלם חדשים.
Fungi Fashion הפתרון החמישי בתחרות משתמש אף הוא בחומר גלם לא שגרתי מעולם הטבע סביבנו, פטריות. באמצעות השימוש בשורשי פטריות בשילוב עם טכנולוגיית תלת ממד מקווים המפתחים לייצר בגדים בהתאמה אישית, שלא דורשים גזירה ותפירה, שלב בייצור בו נאבדים לא מעט מחומרי הגלם. בנוסף טוענים המפתחים כי הבגדים שייצרו בעזרת סיבי הפטריות יוכלו פשוט להשליך לקומפוסט כלא נרצה אותם בסופו של דבר.
אלן מק'ארתור, מייסדת הקרן על שמה (the ellen macarthur foundation) החוקרת אופנה בת קיימא וחברה בפאנל השופטים של התחרות אמרה על חמשת הזוכות בתחרות "לכל היזמים הזוכים יש הפוטנציאל להאיץ את המעבר ממערכת הייצור הליאנרית (חד כיוונית) לכיוון של מערכת ייצור מעגלית. בשימוש רחב הפיתוחים הללו יכולים לייצר מערכת מעגלית לתעשיית האופנה שתהיה יפה מבפנים כמו שהיא מבחוץ"
סטיבן קולב, נשיא ויו"ר איגוד המעצבים האמריקאים (CFDA) וחבר בפאנל השופטים הוסיף "באמצעות עבודה משותפת, יש לנו יותר הזדמנויות להשקיע, לבחון, לנסות וליישם רעיונות חדשים וליצור שרשת אספקה חדשה. פרסי השינוי הגלובלי מאיצים את ההתקדמות באמצעות תמיכה ברעיונות פיתוח ומחקר חדשים"
לצנן את ההתלהבות
חשוב לזכור כי אמנם הפיתוחים הטכנולוגיים נראים מפתים ומהפכניים, אך הם עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים מאד ולא בטוח מה יהיה עתיד הטכנולוגיות שהוצגו בתחרות. גם הזוכים בתחרות בשנתיים האחרונות עדיין לא הצליחו לפתח מוצר מתפקד כלשהו, ולכן לצד הפיתוח והמחקר של טכנולוגיות שנועדו לסגור את הלולאה חשוב להמשיך ולפתח שיח ביקורתי כלפי תרבות הצריכה ותרבות האפנה המהירה, שהרגילה אותנו לצרוך בגדים בכמות רבה ובזול. אסור לנו לשגות במחשבה שיום אחד תגיע הטכנולוגיה שתאפשר לנו לצרוך באותו אופן כמו היום רק בלי 'רגשות המצפון' והנזק הסביבתי והאנושי.
במחקר מקיף על ההשפעה הסביבתית של תעשיית האפנה ופורסם בפברואר האחרון טענו החוקרים כי גם הגעה למודל ייצור מעגלי מלא תשפיע רק על חלקים מסוימים משרשרת הייצור, לא תשפיע על השלבים המרכזיים המהווים את מרבית פליטות גזי החממה, שלבי האשפרה והצביעה, ולכן קובעים החוקרים, ההשפעה של 'סגירת הלולאה' תשיג ירידה של 10% בלבד מסך הפליטות של תעשיית הביגוד.
נקודה נוספת למחשבה היא שהתחרות מאורגנת על ידי הקרן הפילנטרופית של תאגיד האפנה H&M, אחד התאגידים הגדולים בתעשיית האפנה ובעל שליטה והשפעה רבה בתוכה. אותו תאגיד לצד הפעילות הפילנטרופית ממשיך באמצעות הזרוע העסקית שלו באותם אופני פעולה מזהמים ומנצלים. רק בנובמבר נחשף כי H&M שורפת עודפי בגדים עוד לפני שהגיעו לחנויות, וישנם לא מעט טענות כי הזרוע הפילנטרופית של התאגיד ותחרות הנ"ל משמשות לא יותר מ"גרינווש" (מצג שווא של אידאולוגיה ירוקה) כדי להינצל מביקורת ולהצליח למכור לנו עוד בגדים בפחות רגשות אשם.
בהקשר זה, חשוב לזכור כי הפתרון לנזק הסביבתי של תעשיית האפנה טמון לא רק בטכנולוגיות חדשות שאולי יועילו לנו בעוד עשור מעכשיו אלא גם בשינויים מהותיים בהרגלי הצריכה והייצור שיכולים לתרום להפחתת הנזק הסביבתי כבר ממחר בבוקר.
