"אנחנו הולכים לעשות הסכם קיבוצי ענפי שלא היה מאז קום המדינה: הסכם בטיחות" כך אמר לדבר ראשון יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ יצחק מויאל. נפגשנו עם מויאל על רקע ריבוי התאונות בשנה הנוכחית אשר גבו כבר את חייהם של 11 עובדים, עוברת אורח, ולמעלה משלושים פצועים בדרגות בינוני וקשה. ביקשנו לברר מה הם אופני הפעולה אותן נוקט האיגוד המקצועי במטרה לצמצם את התופעה ולגונן על עובדי הענף.

לשיטתו של מויאל, כדי לצמצם את הבעיה יש ליצור את המסגרת המתאימה לטפל בבעיות בטיחות, במסגרת הסכמי העבודה עם המעסיקים, לצד פעולה משולבת על הממשלה להגברת האכיפה והפיקוח. פתרונות כמו שביתה כללית, לתפיסתו, ישימים פחות וגם לא בהכרח אפקטיביים.

מסלול מהיר במקום הליך משפטי ממושך

"הכוונה היא שהטיפול יהיה במיידי – להזמין מעסיקים לוועדה פריטטית כמו שיש לנו בזכויות כלכליות. כי עד שיש תוצאה במשרד העבודה והרווחה זה יכול לקחת חודשים. סיכמנו שתהיה סנקציה כספית נוספת על זו שמטיל משרד העבודה והרווחה – וארגון המעסיקים מסכים לכך, אמרו: 'אם יש מעסיק שמפר בטיחות אין לנו בעיה לקנוס אותו'. את הכסף שנקבל נשפוך בחזרה לנושא של הבטיחות".

הועדה הפריטטית הפועלת כיום היא גוף מגשר המורכב מנציגי ההסתדרות ונציגי ארגון המעסיקים – התאחדות בוני הארץ, אליו מגיעים עובדים ומעסיקים לטעון טענותיהם – ואשר מחליף בפעמים רבות את הצורך בניהול הליכים ארוכים ומסורבלים בבתי הדין לעבודה. הדיונים בוועדה נקבעים בתוך עד ארבעה חודשים, ובדרך כלל מסתיימים בתוך פגישה אחת. במידה והצדדים אינם מסכימים, פתוחה בפניהם הדרך לפנות לבתי הדין לעבודה. כיום עוסקת הועדה בנושאים כלכליים בלבד, אולם הסכם הבטיחות המתהווה מבקש להפוך אותה גם לכתובת שתאפשר התמודדות של עובדים מול מעסיקיהם גם בתחום הבטיחות, כשלצורך כך התקשרו הצדדים גם עם חברה המתמחה בנושא הבטיחות על מנת שתלווה את התהליך ותציג בפני הועדה גם את עמדותיה המקצועיות.

יצחק מויאל ורועי ויינשטיין בהפגנת המנופאים (צילום: דבר ראשון).

המו"מ על ההסכם הענפי החל כבר בתחילת 2017, והתעכב בין היתר על רקע הוויכוח האם החלטות הועדה הפריטטית יהיו חשופות או לא לציבור. לדברי מויאל, העיכוב נבע דווקא בשל הרצון להמתין לסיום המהלך שהוביל שר העבודה והרווחה להטלת קנסות מנהליים על קבלנים מפירי בטיחות – על מנת שגם נושא זה יוכל להיות משוכלל לתוך המו"מ בין הצדדים. לשאלת שקיפות ההחלטות, השיב לנו כי הוועדה צפויה לפרסם את מספר שתטיל על כל חברה.

"החוקים טובים, הפיקוח לוקה בחסר"

"אנחנו לא מחליפים את הרגולטור, למדינה יש אחריות והיא צריכה לעשות – אבל לאור העובדה שאנחנו באיגוד המקצועי רואים את החשיבות של הבטיחות והגיהות של העובד בעבודה, אז אנחנו  רואים את החלק הזה ומנסים לטפל בו" מסביר מויאל, ומוסיף כי בעוד שחוקי הבטיחות והתקנות בישראל הן טובים, הפיקוח לדבריו לוקה מאוד בחסר. "יש 300 אלף עובדים באתרי הבניה, והתקנות אומרות שכל עובד שעובד באתר בניה חייב לעשות קורס בטיחות. אמיתי – זה לא קורה, אין מי שמפקח על זה.

"אני גם לא יכול לדעת מי לא עשה קורס בטיחות אם הוא לא בא ואומר לי – אני לא יכול להיכנס לאתר בניה, לקרוא לעובדים ולשאול 'תגידו מי לא עשה קורס בטיחות'? אסור לי להכנס בלי אישור. אבל מפקח – אף אחד לא יכול למנוע ממנו להיכנס וחייבים לתת לו גם רשימת עובדים בחוק. הבעיה היא בעיקר אצל קבלני המשנה, שרוב העובדים שנפגעים זה אצלם – שאני לא יודע אם הוא רשום ואיך הגיע לאתר הבניה, ומי הכניס אותו".

לדבריו האיגוד מבצע היום גם הדרכות בטיחות, הן בכנסים המקצועיים שהוא עורך והן באתרי הבניה עצמם באמצעות ניידת הדרכה. ולצידם הוא מימן ומפיץ גם חוברות הדרכה לבטיחות המתורגמות גם לערבית ולרוסית – אולם עובדי קבלני המשנה המהווים לדבריו כשליש מהעובדים בענף, עדיין ברובם מחוץ לתחום השגתם. "חייבים לבנות תוכנית לחמש שנים לפחות, במעורבות כל משרדי הממשלה, עם ההסתדרות והמעסיקים, פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל – 'מועצת חכמים', שתבנה את התחום מהמקטע של ההכשרה עד המקטע של הענישה והמימוש".

הרוגי תאונות בניין קטלניות באתרי הבנייה והתשתיות בשנת 2018 (נתונים: הקבוצה למאבק בתאונות בנין | גרפיקה: אידאה).

"מול מי אכריז סכסוך עבודה?"

שאלנו את מויאל, אם על רקע ריבוי הפצועים וההרוגים, שרק עלה מאז תחילת השנה והגיע כבר לעשרה – אין מקום לעשות שימוש גם בכלים הארגוניים של האיגוד המקצועי במחאה על ההפקרות. "הייתי מוכן לסגור את הענף ולהשבית יותר", משיב לנו מויאל אך מוסיף, "אם אני פונה עכשיו להכריז סכסוך עבודה ולהשבית כתוצאה מהמצב של ענף הבניין – בשנייה מוציאים צו מניעה ועוצרים את זה. צריך קייס – ויש הרבה גורמים מעורבים שאין לך שליטה עליהם. מול מי אכריז סכסוך עבודה? מול המדינה? מול המעסיקים שמשתפים פעולה? כל מה שביקשנו מהם הם מוכנים לעשות: הסכם קיבוצי, הסכם מנופאים, הסכם בטיחות. לאפשר להטיל סנקציות אל חברות. ואם הייתי מבקש מכל העובדים בארץ מחר שביתת מחאה של שעה – ישמעו בקולי?".

"מקום המדינה עד לפני חצי שנה הענף הזה לא שבת מעולם אפילו שעה" מוסיף מויאל, "הפעם הראשונה הייתה בגלל מה שקרה עם המנופים, כשקראנו לכל המנופאים לרדת מהמנוף ולהגיע לכנס, שביתה של שעתיים. היה שם 'הקש ששבר את גב הגמל' – המנוף שנפל ברמת גן ואחר כך בבת ים ורק בעקבות זה המעסיקים חתמו איתנו על הסכם שמסדיר את הזכויות שלהם, כולל בתחום הבטיחות".

כנס המנופאים (צילום: באדיבות דוברות ההסתדרות).

המנופאים ומנהלי העבודה, הם שני סקטורים שהתארגנו בשנים האחרונות במסגרת ועדי פעולה ארציים בהסתדרות עובדי הבניין והעץ – שניהם מתאפיינים בכך שיש להם אחריות בטיחותית כוללת המשפיעה גם על יתר עובדי אתרי הבניה. על המנופאים אומר מויאל כשמודבר בסקטור שהורגל לאורך השנים לעבודה בשחור, בלא מגבלות של זמן ושעות. ההתאגדות צמחה מתוך רצונם של העובדים להסדיר זכויות כגון פנסיה, קרן השתלמות וביטחון תעסוקתי אולם לדבריו אחד הדברים המשמעותיים שקרו הוא שהיום למנופאים יש כתובת, "אפשרנו היום לעובד להתלונן בלא חשש".

עם זאת אחת הפרשות המפורסמות, שארעה כבר לפני למעלה משנתיים, סיפורה של המנופאית קטי קרוקלוב שפוטרה לאחר שסירבה לעלות על מנוף במהלך סערת רוחות באשקלון – עודו תלוי ועומד בהליך משפטי ממושך ונגרר בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. "גם במקרה המדובר של קטי" אומר מויאל, "מדובר בתביעה של 600 אלף שקלים נגד מעסיק שהוא חבר בהתאחדות הקבלנים. היום מעסיק חושב פעמיים אם להורות לעובד על הפרת בטיחות". לדבריו המדינה צירפה לתיק זה את עמדתה התומכת בתוקף בתביעתה של קרוקלוב, וכתוצאה מהתביעה הבהיר גם משרד העבודה שלמנופאי יש הסמכות לעצור את העבודה אם הוא מרגיש לא בטוח, וזה מעוגן גם בהסכם. "קטי נתנה לנו דחיפה מאוד משמעותית" מבהיר מויאל בהערכה.

"אי אפשר לעצור את הגלגל. זה התחיל לנוע, והטיפול נוגע כבר כמעט בכל מקום" הוא אומר לסיכום, ומוסיף שלתקשורת שנרתמה לנושא היה תפקיד חשוב בניעור המערכות. לדבריו מצא עצמו בוועדות מרובות בכנסת, לצידם של ארגונים אזרחיים נוספים הפועלים בשדה למיגור תופעת התאונות בענף הבניין כגון קו לעובד, הפורום למניעת תאונות עבודה והקבוצה למאבק בתאונות בניין. "זה דברים שמשפיעים. התחילו להבין שגם פה יש אנשים ומשפחות נהרסות".