"אני גאה במערך הת"ש (תנאי שרות) וכל מה שאנחנו עושות בשילוב המפקדים. מי שלא עושה מהלב לא יכול לעשות את זה. כל בוקר אני קמה בחיוך וגאווה על מה שאני עושה". רב סרן לימור מזרחי, ראש מדור בודדים וחובה, בראיון לדבר ראשון על מערך החיילים הבודדים לרגל חג הפסח.

רב סרן לימור מזרחי (דובר צה"ל)

"חג הפסח זה הבייבי שלי" אומרת מזרחי ומוסיפה כי בצה"ל נערכים מידי שנה לליל הסדר ובודקים שלכל החיילים יש איפה להיות בחג. "קודם כל רואים את עם ישראל ביופיו. כמות הטלפונים שמקבלים למוקד בודדים (מוקד פתוח וזמין24/7, ש.נ.) ממשפחות המעוניינות לארח חיילים שיהיו איתם בליל הסדר, זה מדהים. הם מבקשים שנביא להם כמה שיותר חיילים. לצערי זה פתרון שהחיילים פחות אוהבים וזה מובן. מידי שנה אנו מקיימים גם ליל סדר מרכזי בכפר הנופש של 'יחד למען החייל' בגבעת אולגה בתרומת ארגון CZCA בקנדה ובשיתוף אגף כוח האדם. יש את בתי החייל שבכל אחד מהם מנהלים סדר קרוב למאה חיילים וזה הכיף שלהם. נוסף על כך יש חיילים המתארחים בבתי מלון, תרומת התאחדות המלונות בישראל, זה גם פתרון שהם מעדיפים יותר". נוסף על כך אומרת מזרחי כי החיילים הבודדים מקבלים תווי קנייה ע"ס 500 ₪ איתם הם יכולים לגשת לרשתות הגדולות ולקנות מה שהם חפצים.

מזרחי התגייסה לצה"ל במרץ 1999, אז החלה את דרכה הצבאית כמש"קית ת"ש בגדוד 601 של הנדסה קרבית ומשם התקדמה ושמשה בכל שרשרת תפקידי השטח עד לרמת האוגדה והפיקוד. משם עברה לתפקידי מטה, בין השאר כראשת מדור מדיניות ת"ש חובה המתווה את המדיניות בטיפול במערך הת"ש. היום מזרחי עומדת בראש הגוף הביצועי המטפל בפועל בחיילים הבודדים. "כל יום אני גאה להיות חלק מהמערך שמטפל באוכלוסייה הזו", אומרה מזרחי ומוסיפה, "לא יצאתי מהמערך ואני אוהבת ומאמינה בו, במה שאנחנו עושים ובכלים שכל פעם משנים אותם ומחדשים והכל במטרה להבטיח שיהיה לחיילים את התחושה שצה"ל דואג להם. שהם לא יצטרכו לדאוג לעצמם לבד".

לדברי מזרחי, בצה"ל משרתים נכון להיום כ-7000 חיילים בודדים המתחלקים לשני סוגים כמעט שווה בשווה. תחת ההגדרה חייל בודד מובהק מצויים חיילות וחיילים שעלו לארץ בגפם והוריהם שוהים בחול או לחילופין חיילים יתומים. הסיווג השני הם חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי – חייל שהוריו כן בארץ אך הוא ללא קשר איתם וללא תא משפחתי תומך – מנטלית, כלכלית או מבחינת המגורים. החיילים הבודדים נחלקים מגדרית בשיעור של 67% גברים לעומת 33% נשים. פילוח עפ"י אופי השירות מראה כי שיעור של 27% משרתים במערך הלוחם, 28% במערך תומכי הלחימה ועוד כ-45% המשרתים בכלל יחידות צה"ל.

להיות חייל בודד נשמע מאוד טרגי, לא?

"זה לא טרגי בכלל להיות חייל בודד. המעטפת שצהל דואג לתת לאוכלוסייה היא מאוד נרחבת. בנושא הדיור ישנם פתרונות בבתי חייל, דירות 'יחד למען החייל', דיור בקיבוצים וכמוצא אחרון השתתפות בשכר דירה. בהיבט הסיוע הכלכלי המעטפת כוללת מענק חודשי הנוסף למענק חיילים בודדים. חיילים בודדים לוחמים מקבלים תוספת נוספת של 300 ₪. אנו דואגים גם לתת חופשות מיוחדות כשהמשפחה בארץ וגם מימון טיסה, אחת לשירות, לביקור המשפחה בחו"ל ובשוטף ימי סידורים להתארגנות. הכל גם נעשה בשיתוף המפקדים וסגלי הת"ש. החייל ממש לא ירגיש בודד. אם חייל מרגיש שאין לו מי שיהיה איתו אז המפקדים יודעים לזהות את זה".

לא לכל חייל יש משפחה שתהיה אתו ברגעים המרגשים ביותר במהלך שירותו (צילום: דובר צה"ל)

לדברי מזרחי הטיפול בחיילים הבודדים מתאפיין גם בצרכי האוכלוסיות השונות המתגייסות. בתוך הציבור החרדי המשרת בצה"ל והמצריך תנאים מיוחדים לשירותו ישנם גם כ-490 חיילים בודדים ללא עורף משפחתי. "מרביתם במצב הזה בגלל שהחליטו להתגייס לצבא וההורים שלא מסכימים לכך מתנערים מהם" אומרת מזרחי ומוסיפה כי התמיכה בהם מתאימה לאופי השירות שלהם. "יש לנו פתרונות דיור המיועדים רק לאוכלוסייה הזו. הם מקבלים את כל המענים עפ"י הצרכים שלהם כציבור חרדי. יש לנו דירות בסביבה תומכת בהן גרים 6 חיילים בכל אחת. מעבר לשירות ביחידות וגדודים המיועדים להם מי שגם מטפל בהם הם מש"קים וקציני ת"ש גברים".

 "בזה צה"ל לא נכשל. אולי יש דברים אחרים שצה"ל אולי נכשל בהם אבל לא בנושא טיפול בחיילים הבודדים. צה"ל יודע להעניק לאוכלוסיית הבודדים מעטפת שלא יהיה מצב שאין להם איפה לגור וסיפורים אותם אפשר לשמוע על מקומות אחרים".

כיצד את רואה את תפקידו של המפקד ביחס לחיילים הבודדים?

"המפקדים הם אלה שבסופו של דבר נמצאים עם החייל. הם איתו ורואים את כל מה שקורה עם החייל. הם מהווים את האוזן הקשבת לחיילים ודואגים להעלות את המקרים. מש"קית הת"ש לא נמצאת בשטח. אם המפקד רואה מצוקה ובעיה מתפקידו להעלות את זה. בכל קורס מפקדים החל מרמת המ"כ עוברים הכשרה בנושא ת"ש הכוללת גם את החיילים הבודדים. הם מקבלים את הכלים להבין מהו חייל בודד ומהם צרכיו. המפקדים הם חלק מהטיפול עצמו. הם הולכים לביקורי בית ומדברים עם החיילים הבודדים ועוזרים להם. הם האבא והאמא שלהם והם עוזרים להם בהכל גם בפן האישי".

לגבי החשש שה'דיסטנס' הנשמר בין מפקד לחייל יפריע למפקד להכיר את הסיטואציה לעומק, עונה מזרחי כי "המפקד יודע לשמור על איזה מרחק בינו לבין החייל אבל מבלי שזה יהיה באופן שלא מאפשר לחייל להיפתח. אנחנו נותנים את הכלים שיוכלו לדעת איך לטפל באוכלוסייה. המש"קית ת"ש היא העזר למפקד. היא יודעת מה המשמעות של הפתרונות לחיילים ומה זה אומר. המש"קיות מנחות את המפקדים והם משתמשים בכלים. זה החיבור המתבקש ביניהם".

מדברייך עולה שישנה השקעה מעל ומעבר באוכלוסיית החיילים הבודדים על פני שאר החיילות והחיילים המשרתים, האם זה רק משיקולי רווחה או שמירה על עיקרון השוויון?

"צה"ל רואה בחיילים הבודדים אוכלוסייה מאוד חשובה. תחשוב מה זה אומר על חייל שעוזב את המשפחה והולך מהורים ובא לישראל להתגייס. זה אומר עליו המון. לשמוע את הציונות שלהם והערכיות שלהם בשפת אימם. הם באים לארץ להתגייס לצה"ל ומדהים לראות את זה. הם רוצים לעלות לארץ ולהיות חיילים. אני אומרת בפשטות כי זה פשוט ככה. להיות חלק מהצבא ששומר על המדינה. לקחת חלק בהגנה על ישראל. אנחנו בצה"ל מבינים ורואים את החשיבות ומשקיעים את המשאבים הרבים באוכלוסייה הזו. המחיר הכלכלי ממש לא נלקח בחשבון כשמגייסים את אוכלוסיית הבודדים. צה"ל הוא צבא העם והאוכלוסייה הזו היא ערך עליון. ישנם גם מקרים רבים בהם החיילים הבודדים ממשיכים לשירות קבע. היום בצה"ל אני יכולה לומר שאני מכירה באופן אישי תת אלוף ואלוף משנה חיילים בודדים. אחד מהם במערך לחימה ואחד ביחידה עורפית. ישנם עוד שני סגני-אלופים ביחידות עורפיות ורבי-סרנים רבים. בגלל שהם חיילים בודדים זה לא אומר שהם לא יישארו בצבא. אפילו להפך".

 מזרחי מביאה את סיפורה של תמר (שם בדוי), חיילת שהוכרה כחיילת בודדה לאחר שהוריה סרבו לקבל אותה. "חיילת שהוריה פשוט אמרו לה, כבר מגיל 16, 'את לא הבת שלנו' וזרקו אותה לרחוב" מספרת מזרחי. כמי שליוותה את תמר היא מספרת כי על אף מה שעברה, תמר "החליטה להתגייס ולעשות שירות משמעותי ושירתה בעצמה כמש"קית טיפול בחיילים בודדים. על אף היותה חיילת בודדה ועם כל הקשיים שעברה בבית תמר נשארה ועשתה את התפקיד בצורה מדהימה. אני הייתי איתה בחגים וגם הזמנתי אותה. גם עכשיו, אחרי שהשתחררה, אני בקשר איתה ומלווה אותה. היום היא עובדת בעבודה מועדפת. השירות נתן לה מקפצה".

שחרור?

לא רק במהלך השירות עצמו דואגים לחיילים הבודדים. גם בתהליך שחרורם וקליטתם באזרחות הם ממשיכים להיות מלווים. "בתוך היחידה להכוונת חיילים משוחרים יש מחלקה המטפלת רק בחיילים בודדים" אומרת מזרחי ומוסיפה כי הם מקבלים עזרה בשכר דירה, או אפשרות להמשיך וללון בבית חייל גם 3 חודשים אחרי השחרור. נוסף על כך עוברים החיילים הבודדים לפני שחרורם ראיון מקדים עם מש"קית ת"ש שמנגישה להם את כל המידע שיזדקקו לו בנוגע לזכויותיהם וחובותיהם כאזרחים. משרדי הביטחון והרווחה מעניקים גם הם מעטפת וליווי לחיילים המשוחררים. הבדידות לא נגמרת עם השחרור מהצבא, אבל גם בשלב זה מנסים לתת לחיילים ולחיילות את התמיכה אותה לא יוכלו לקבל במקומות אחרים.