במשרד להגנת הסביבה חולקים על הדו"ח שהציגה עיריית חיפה בנושא ייבוא האמוניה. בהודעה שפרסם המשרד נכתב כי "לאחר בחינה מעמיקה נמצא כי מסיבות מקצועיות רבות, לא ניתן להסתמך כלל על תוצאות הדו"ח". לטענתם, דו"ח DNV, שנכתב לבקשת העירייה, הוא ראשוני בלבד, ללא מסקנות, שאינו שקוף דיו, וחלק מהנחותיו מוטעות ולכן אין להסתמך עליו. במשרד לא פוסלים את העבודה המקצועית, אך סבורים שהיא דורשת התאמות רבות, בכדי לעמוד בסטנדרטים של הערכת סיכונים מקובלת ומקיפה.

השר להגנת הסביבה זאב אלקין, וראש עיריית חיפה יונה יהב (צילום: יונתן זינדל, הדס פרוש \ פלאש90)

בעיריית חיפה הזמינו דו"ח מחברת DNV שיעריך את הסיכונים מכניסת אניית אמוניה למפרץ חיפה במקרה אסון, והערכת סיכונים לגבי הובלת אמוניה במיכלים קטנים – איזוטנקים. בזמן שהדו"ח התקבל, עוד התקיימו דיונים בוועדה לבחינת חלופות, בה היו שותפים נציגי עיריית חיפה ועמותת "צלול", לצד נציגי המשרד להגנת הסביבה ומערכת הביטחון. בעקבות סירוב הוועדה לקבל את הדו"ח, התפטרו ממנה נציגי העירייה ו"צלול".

הדו"ח עצמו הועבר לאנשי המשרד במהלך חודש ינואר מעמותת "צלול", ונמצא על ידי המשרד כבעייתי במספר היבטים: "דוח DNV נבחן לעומק במשרד להגנת הסביבה, בין השאר תוך התייעצות ביועץ המשרד, מומחה בעל שם עולמי לנושאי הערכות סיכונים – ד"ר אלי שטרן. לאחר בחינה מעמיקה נמצא כי מסיבות מקצועיות רבות, לא ניתן להסתמך כלל על תוצאות הדוח", מסר המשרד. "הדבר הראשון הבולט לעין, הוא כי חברת DNV  בעצמה מציינת כי הדוח שלה הוא ראשוני בלבד ויש לקיים דיון מעמיק בנושא התרחישים לבחינה אשר הוכתבו לה על ידי מזמין הדוח ללא כל התייחסות למחולל שבו תרחיש מסוג זה יכול לקרות". התרחיש המדובר הוא דליפה של כלל האמוניה מהאנייה על פני המים, בעוד שלפי המשרד: "אניית האמוניה היא בעלת דופן כפולה, אשר מכלי האמוניה שבה נמצאים ברובם מתחת לפני המים. במקרה של שפיכת אמוניה מתחת לפני המים, מרבית האמוניה תתמוסס במים ורק מעט ממנה יעלה לאוויר".

דו"ח ללא המלצות ומחלוקת על השיטה

במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי "העדר פרק ההמלצות מעיד כאלף עדים על הימנעותה של חברת DNV מכתיבת מסקנות אשר היא אינה מאמינה בהן. הדו"ח דן בהשוואה נקודתית, אולם הדו"ח אינו סוקר ולא דן בסיכונים הרבים היום-יומיים הקיימים בשימוש באיזוטנקים. די להזכיר כי בשנה החולפת התגלו כשבעה מקרי דליפה מאיזוטנקים מאז שהחל ייבוא האמוניה באמצעותם. זאת, למול כ-30 שנות פעילות ייבוא אמוניה באנייה גדולה והזרמתו בצינור תת קרקעי למפעל – ללא אירוע דליפה כלשהו".

צוות חירום של מערך כיבוי האש מרוקן איזוטנק דולף לתוך מיכלית כביש בנמל חיפה, 1.10.2017 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

ככל הידוע ל"דבר ראשון", הדליפות המוזכרות התרחשו בנמלי ישראל, מבלי שסיכנו את הציבור הרחב. הדו"ח נוקט בשיטת בדיקה דטרמיניסטית – כלומר מניח ודאות של 100% לתרחיש הכי חמור האפשרי – גם פגיעה גדולה באניית האמוניה שתגרום לשני המיכלים בתוכה לשפוך את הכמות המקסימלית 2,500 טון אמוניה, לצד תנאי מזג אוויר נדירים אשר מפריעים לאמוניה לעלות במהירות כלפי מעלה, בהיותה גז קל מהאוויר. בשיחה עם "דבר ראשון", הסביר ד"ר אלי שטרן כי נקיטה בשיטה דטרמיניסטית בלבד, ללא שילוב בין הסתכלות הסתברותית היא רק בעיה אחת מתוך כמה שמצא בדו"ח.

פגם חישובי והנחות יסוד עלומות

לעניין תוצאות הערכת הסיכונים שהוצגו, מסרו במשרד להגנת הסביבה כי "מדובר בהערכת סיכונים המבוצעת תוך שימוש בערכי חשיפה שאינם תואמים את משך האירוע. בהינתן תקלה חמורה של אובדן תכולה פתאומי מלא, משך מעבר הענן הצפוי הוא דקות ספורות, אולם הסף בו נעשה שימוש בדוח הוא סף של חשיפה לריכוז המקסימלי משך שעה שלמה רצופה".

הערה נוספת נעוצה בכך שבדו"ח חסרים ניתוחים הסתברותיים, חסרים הערכות מרחק מריכוזי אוכלוסיה – הן כלפי אניית האמוניה והן כלפי מיכלי איזוטנקים, אשר ינועו בכבישים, במקום בצנרת התת-קרקעית הקיימת. בדו"ח מופיעות תוצאות, אך לא החישובים שמובילים אליהם, כך שחלק מהנחות היסוד של מחבריו לא גלויות. עוד נמצא כי הדו"ח מתעלם מכך שהאמוניה באיזוטנקים מאוחסנת בלחץ, ומתארת את הדליפה מאיזוטנק כאילו מדובר בנידוף משלולית.

פגם נוסף, לכאורה, הוא בהתעלמות מהפחתת כמות האמוניה הנשפכת בשל יצירת אמוניה מימית כתוצאה מהמגע עם פני הים או הלחות באוויר, אשר לה תכונות אחרות (כבדה מהאוויר, אך רעילה משמעותית פחות). לפי הביקורת הכתובה של ד"ר שטרן מדובר ב"דו"ח לא החלטי, אלא ראשוני, שיש לנקוט בצעדים רבים חיוניים לבדיקת הממצאים, לפני שיהיה ניתן להסיק ממנו מסקנות ברורות". במצבו הנוכחי, כותב שטרן: "המחקר הראשוני של DNV, לא יכול לשמש ככלי אולטימטיבי לניתוח הקבילות של החלופות המנותחות, או לתיעדוף ביניהן".

 נכונות לשיח מקצועי

בעבר דחו במשרד להגנת הסביבה דו"חות שונים שנכתבו ע"י אנשי מדע כמו דו"ח קינן, ודו"ח נוסף של מדענים ואנשי תעשייה בעריכת ירון חנן, איש הערכת סיכונים וחבר סיעת "הירוקים" במועצת העיר חיפה.

ירון חנן, סיעת "הירוקים" בחיפה. (צילום: דבר ראשון)

הדו"חות הללו הזהירו מפני סכנות מיכל האמוניה, שנסגר, והמליצו על חלופות אחרות כמו שימוש באיזוטנקים להובלת אמוניה, או בדשן מוצק אוריאה, ממנו ניתן לייצר מחדש אמוניה במפעל עצמו. ברמה הציבורית, התנגדו רוב מחברי מסמכים אלו וכניסה של אניית אמוניה למפרץ חיפה, כפי שאישר המשרד להגנת הסביבה. ביחס לדו"ח קינן קבעו במשרד כי הוא אינו מקצועי בעליל, ויש בו הטעיות רבות, ולגבי הדו"ח בעריכת חנן אמרו כי מדובר בנייר עמדה שלא כולל הערכת סיכונים מקצועית. במשרד מדגישים כי התייחסו לדו"ח האחרון של חברת DNV  ברצינות וכי הם מוכנים לשיח מקצועי בנושא:

"בהתייחסות שהוציא המשרד להגנת הסביבה לעיריית חיפה ולעמותת 'צלול' מפורטות עוד הסתייגויות מקצועיות רבות מתוצאות הדוח אשר יש להן משמעות אדירה על טווחי הסיכון האמיתיים העלולים לנבוע מתרחיש זה. זאת, לצד הסתייגויות רבות נוספות המצוינות, ביושרה רבה, על-ידי כותבי הדוח בעצמם. המשרד להגנת הסביבה, שמטרתו היא הפחתת זיהומים וסיכונים סביבתיים לציבור, מוכן לקיים דיון מקצועי עם מומחי חברת DNV בהשתתפות מומחי המשרד ויועץ המשרד ד"ר אלי שטרן בנושא הדו"ח ותוצאותיו בכל עת. המשרד מקדם שיח מקצועי ודוחה עובדות אלטרנטיביות והטלת רפש בעובדיו".