באחד הימים פנה אלי חבר באחת הרשתות החברתיות ושאל: "למי אוכל לפנות אם ביישוב בו אני גר מניפים בעגורנים משאות כבדים מעל לכביש ומסכנים את העוברים והשבים?". כדרכי, הפניתי אותו למייל החדש שפתח מנהל הבטיחות והבריאות לטובת דיווח אזרחי על עבודה מסוכנת באתרי הבניה. '"איפה זה קרה?" שאלתי, ונענתי – "באפרת". אם כן – השבתי לבחור: "שכח את המייל שנתתי לך. אין בזה טעם. משרד העבודה והרווחה אינו מבצע אכיפה מעבר לקו הירוק, לטענתם חוקי העבודה כלל אינם חלים שם".
ובאמת לאחרונה, בעקבות מותו של עומר מחמד אחמד עבד אלמנעם דעיס (54) באתר הבניה בשטח בטון עטרות במעלה אדומים, פניתי פעם נוספת למשרד העבודה בשאלה האם המשרד נוטל, לכל הפחות, חלק בחקירת התאונות הקשות ומקרי המוות שמעבר לקו הירוק. פעם נוספת השיב לי המשרד כי "חקיקה בבטיחות בעבודה אינה חלה באזורים שמעבר לקו הירוק ,לצורך כך, יש לפנות למינהל האזרחי ולמשטרה".
אלא שבשיחה של 'דבר ראשון' עם גורם במשרד העבודה והרווחה עלתה דווקא תמונה אחרת. הוסבר לנו כי למעשה, המכשול המשפטי הינו בעיה טכנית שניתן לפתור בנקל, אלא שכוח האדם הקיים כיום במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית (המונה כיום כ-60 מפקחים, מתוכם 22 בענף הבניין), אינו מספיק כדי ליצור אכיפה אפקטיבית גם מעבר לקו הירוק והמשרד אינו מעוניין 'לקבל' על עצמו את האחריות למראית עין בלבד. לדבריו, הנושא עלה גם בשיחות עם משרד האוצר, אלא שהאחרון מוכן לתקצב תקן למפקח אחד בלבד לכל איזור יהודה ושומרון, והמשרד דחה זאת כפתרון פלסטר.
בעבר, אגב, פנינו גם למינהל האזרחי בנושא, וזה הבהיר לנו כי לצערם "יש לעתים הרבה בלבול באשר לגורם האוכף את חוקי העבודה. הגורם הרלוונטי הוא משרד העבודה והרווחה אשר הפקחים לאכיפת החוק נתונים לו". פנינו אם כן למשטרת ישראל עם רשימה בת 13 תאונות קשות וקטלניות שארעו במקומות עבודה שונים מעבר לקו הירוק מאז ראשית 2017, אותה אספה הקבוצה למאבק בתאונות בניה. ביקשנו לברר, היכן עומדות החקירות בעניין, וכן, האם נעזרה המשטרה בחוקרי מינהל הבטיחות והבריאות, כשם שהיא נעזרת בהם בכל תאונה קשה וקטלנית אחרת המתרחשת בפנים הארץ.
"הטיפול המשטרתי בתאונות עבודה בתחומי יו״ש, מתבצע בהתאם לחוק ולנהלי משטרת ישראל" נענינו. "ככל שמדווח למשטרה על תאונת עבודה המצריכה פתיחה בחקירה פלילית, הרי שזו נבדקת ביסודיות ובמקצועיות במטרה להגיע לחקר האמת. במסגרת חקירות אלו, מבוצעת פעולות חקירה שונות, כשלעיתים אף מוזמן מומחה חיצוני למתן חוות דעת מקצועית. בסיום חקירות אלו מועבר התיק לעיון והחלטה של הפרקליטות כמקובל". המשטרה לא ציינה האם אותו גורם מקצועי הינו מינהל הבטיחות, או גורם אחר.
בנוגע לרשימת האירועים שבפנייתנו, לא קיבלנו מענה באשר לסטטוס של כל חקירה וחקירה, כי אם תשובה כללית באשר לכולן יחד: "האירועים נבדקו ובמקרים בהם התגבשה תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בחקירה נפתח תיק חקירה, חלק ניכר מהאירועים שבנידון נמצאים בשלבי חקירה שונים".
עו"ד הדס תגרי, מקימת הקבוצה למאבק בתאונות בניה, אמרה לדבר ראשון כי "משטרת ישראל אפילו לא טורחת, בנוגע לתאונות הקטלניות בהן נהרגו עובדים מעבר לקו הירוק, על מתן מענה ענייני אודות תוצאות החקירות הפליליות בעניינן של תאונות קטלניות אלה, ואפילו לא מעמידה פנים כי היא פועלת לקידום העמדה לדין של מעסיקים רשלנים. התנהלות זאת מקוממת ביותר, אולם מקוממת שבעתיים התנערותו הצינית של שר העבודה והרווחה חיים כץ מאחריותו לשלומם ולבטיחותם של העובדים באזורים אלה. במהלך השנתיים שחלפו, בקירוב, מאז שמנהל הבטיחות התעסוקתית עבר למשרדו השר כץ לא עשה דבר לתיקון המחדל השערורייתי של הפקרת העובדים בשטחים, ואין ביטוי מובהק יותר מכך שעובדי משרדו אפילו לא טורחים לכלול את הנפגעים שם במניין הרוגים בתאונות עבודה. האחריות לפעול ללא לאות כדי לתקן את הלקונה החוקית – שבשלה אפילו לא מוטלת חובה חוקית על המעסיקים בשטחים לקיים את הוראות הבטיחות – רובצת לפתחו, וכך גם הקצאת כוח האדם הנדרשת. בהקשר זה יש לציין, כי השר חיים כץ עקבי בהתעקשותו המקוממת שלא להרחיב את מצבת כוח האדם של מפקחי הבטיחות לאתרי הבנייה וכלל מקומות העבודה. כך, עת ארוכה חזר וטען שאין באפשרותו לאייש תקני מפקחים בלתי מאוישים בשל תנאי השכר הירודים, אולם על אף שבעיה זו נפתרה, ובעקבות סיכום עם משרד האוצר מזה מספר חודשים מוצעים למפקחי הבטיחות באתרי הבנייה חוזים אישיים הכוללים תנאי שכר משופרים במידה ניכרת, לא טרח משרדו כלל לפרסם מכרזים לאיוש המשרות הפנויות. קשה שלא להתרשם שהעובדה שהעובדים שנפגעים מעבר לקו הירוק הם, במרבית המכריעה של המקרים, פלסטינים תושבי שטחים, מביאה לרמיסה הבוטה כל כך של זכויותיהם הבסיסיות כעובדים וכבני אדם, לשוב בשלום לביתם בתום יום עבודתם".
תגובת משרד האוצר: "משרד האוצר לא מתערב בהקצאת כוח האדם של המנהלים השונים למשימות בשטח, כך שהטענה חסרת בסיס.
"בפרט שבסיכומים התקציביים ובהבנות עם המשרד, ניתן לנייד את התקנים למשימות בהתאם לצרכים של המשרד."
