שר החינוך נפתלי בנט הודיע הבוקר (ראשון) כי מיד עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת ביום ראשון הקרוב, תובא פסקת ההתגברות לאישור ועדת השרים לחקיקה. על פי בנט, הנוסח שיובא בפני הוועדה יהיה של פסקת התגברות מורחבת, לפיה יידרש רוב של 61 חברי כנסת בלבד כדי לאשר מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ.

ההודעה הבוקר הגיע אחרי שבועות ארוכים בהם התלבטה הממשלה בין פסקת התגברות נקודתית לעניין גירוש המגרים, בין פסקת התגברות מורחבת, וה"המודל הבריטי" שימנע מבג"ץ לפסול חוקים ככלל.

"מדינת ישראל עומדת בפני הזדמנות היסטורית: לחוקק את פסקת ההתגברות ולחולל רפורמה במאבק במחבלים ובהוצאת המסתננים הבלתי חוקיים, אך לא פחות מכך בריסון כוחו המופרז של בית המשפט בישראל" אמר בנט, "זאת הסיבה שהודעתי לפני מספר שבועות לראש הממשלה שיש לקדם את החוק אך לצערי, לא רק שהחוק שהצענו לא עלה לדיון, אלא שגם שום חוק אחר לא עלה במקומו. לאחר שנים של סחבת, דיונים וועדות הגיע הזמן לבצע. אנו מצפים שכל חברי חברי הממשלה יתמכו בחוק המאוזן – הגיע הזמן לעבור ממילים למעשים".

במקביל, פרסם הבוקר המכון הישראלי לדמוקרטיה נייר עמדה, ממנו עולה כי ביחס לבתי משפט מקבילים בעולם, בג"ץ פוסל מעט חוקים באופן יחסי. על פי נתוני המכון, בישראל נפסלים על ידי בג"ץ בממוצע 0.72 חוקים בשנה. בקנדה, בה נקבעה בחוקה "פסקת התגברות" אך הממשל הפדרלי מעולם לא השתמש בה, בית המשפט פוסל בממוצע 1.6 חוקים בשנה. בארצות הברית הממוצע עומד שני חוקים בשנה, ובגרמניה נפסלים בממוצע מדי שנה לא פחות מ8.2 חוקים.

נתונים השוואתיים על ביטול חוקים בעולם:

יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, אמרה בתגובה להודעתו של בנט כי "אי אפשר לעבור לסדר היום כשקרב מנדטים בתוך הימין שם במרכזו את בג"ץ כקורבן. פסקת ההתגברות, אם תעבור, מעמידה את הדמוקרטיה הישראלית בסיטואציה חדשה, בה אין מערכת איזונים ובלמים יש רק דיקטטורה של הממשלה. זו לא אנקדוטה ולא הצהרה מסיתה אלא שינוי קיצוני בחוקי המשחק, דבר ששום ממשלה לפני הנוכחית לא העיזה לעשות. הקרב הזה קורה בהונגריה, בטורקיה ועכשיו בישראל. אני קוראת לחברי באופוזיציה לכנס דיון חירום על מנת להבין אם בכלל ניתן לחזור לסדר היום אחרי שינוי כל כך מהותי בעקרונות הדמוקרטיה הישראלית".