דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הותמ"ל

הקרב על התכנון / בוויכוח על הותמ"ל ישנם הרבה אינטרסים מוצדקים, אך מעט דיון מהותי

מאחורי התנגשות האינטרסים השונים, המוצדקים ברובם, הולכות לאיבוד כמה סוגיות עומק הנוגעות באופן בו יש לקבל החלטות במדינה דמוקרטית | האם נכון שבאמצעות מעקפים בתהליכי קבלת ההחלטות, תטפל המדינה בסוגיה מורכבת כתכנון הבנייה? | פרשנות

אתר בנייה. צילום: פלאש 90
אתר בנייה. צילום: פלאש 90
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

מאבק של אינטרסים, גם אם הם צודקים, צפוי להיכשל במקום בו לא מתקיים מאבק מהותי.

ב-11 במרץ, התמלא אולם נגב בכנסת (אולם הדיונים הגדול המשמש את ועדות הכנסת בדיונים בעלי עניין ציבורי חריג) עד אפס מקום. ראשי רשויות, נציגי ישובים, לוביסטים, פעילים חברתיים, חקלאים  ואנשי סביבה באו להביע את תמיכתם או את התנגדותם להארכת תוקף פעילותה של הותמ"ל (ועדת תכנון למתחמים מועדפים לדיור). האינטרס המקומי הכריע את החלוקה שבין הצדדים ויצר איחוד כוחות מפתיע של תומכים מול אופוזיציה מפתיעה לא פחות. האינטרס הכללי והמהותי נותר כמעט ללא קול מחוץ לחדר. בכך הוכרע הדיון בוועדה וככל הנראה גם בכל מאבק שעתיד להתקיים סביב נושא הותמ"ל.

הותמ"ל, הוקמה בשנת 2014 מתוקף חוק שעבר בכנסת כהוראת שעה לתקופה של ארבע שנים. היא הוקמה על מנת להתמודד עם משבר הדיור על ידי אישור מהיר של תוכניות בניה למתחמי דיור גדולים של מעל ל-750 יחידות דיור. כדי לאפשר לותמ"ל לפעול באופן מואץ, החוק מאפשר לה להתגבר כמעט על כל תכנית בניה אחרת. כמו כן, הותמ"ל לא מחוייבת לקבל הערות ציבור והליכי הערעור על החלטותיה מתבצעים בוועדת ערעורים מיוחדת הכפופה לה. בראש הותמ"ל עומד נציג משרד האוצר, כאשר נכון להיום מאייש את התפקיד סגן הממונה על התקציבים, אריאל יוצר, וחברים בה שבעה נציגי משרדי ממשלה נוספים, ארבעה נציגי רשויות מקומיות, נציג של רשות מקרקעי ישראל, נציג הארגונים הירוקים ואיש תכנון אחד בלבד.

הכוח הכמעט בלתי מרוסן שנתן החוק לוועדת תכנון ארצית בה יושב מתכנן אחד בלבד, הפכה את הותמ"ל למושא לביקורת ציבורית. חלק מהרשויות המקומיות שבהן היא מטפלת והתושבים הגרים בסמוך למתחמים שהיא מתכננת רואים בה גוף דורסני שעוקף סדרי תכנון. מנגד יש מי שרואה בוועדה גלגל הצלה בהתמודדות מול הבירוקרטיה והתמשכות תהליכי התכנון בוועדות המחוזיות והמקומיות.

מאחר והוועדה הוקמה בשנת 2014 מתוקף הוראת שעה לתקופה של ארבע שנים, באוגוסט הקרוב הייתה אמורה הוועדה לסיים את תפקידה. לפיכך התכנסה ועדת הפנים על מנת לאשר את הצעת החוק שתאריך את תוקף פעילות הוועדה בשנה נוספת. הדיון שהתקיים בוועדה ב-11 במרץ ובסופו אושרה בקשה להאריך את תוקף פעילות הוועדה, הציף את מפת המרוויחים והמפסידים משיטת הפעולה שלה.

השרים גלנט וכחלון ויושב ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי בראשון לציון (צילום: עמר כהן)
השרים גלנט וכחלון ויושב ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי בראשון לציון (צילום: עמר כהן)

כך התייצבו מצד אחד נציגי הציבור הערבי הרואים בותמ"ל צינור חיים המאפשר לקצר תהליכים ולהתמודד עם המחסור העצום בקרקעות מתוכננות לבניה בערים ובכפרים הערביים. לצידם נעמדו ראשי רשויות דוגמת יאיר רביבו מלוד ושמעון אלפסי מיוקנעם שהותמ"ל קיצר להם את דרך הייסורים של הבירוקרטיה במוסדות התכנון ואפשר להם לתכנן שכונות חדשות. בשני המקרים בהחלט מדובר באינטרס ציבורי חשוב. בעמדת התמיכה בותמ"ל נעמדו כמובן גם נציגי האוצר שרואים בותמ"ל נקודת כוח למימוש המדיניות של האצת הבניה תוך כדי שבליבם יושבת לבטח האמרה 'אני ואפסי עוד' המאפיינת את התנהלות פקידי האוצר.

ראשי הערים בחזית

מנגד עמדו ראשי ערים אחרות שראו איך הותמ"ל עוקף את התב"עות של הערים שלהם ומאיים להנחית עליהם עשרות אלפי תושבים חדשים מבלי לתת פתרונות לבעיות התחבורה שקיימות כבר היום. ביניהם היו ראשי עיריית פתח תקווה איציק ברוורמן שיחד עם תושבי העיר נאבק בותמ"ל סירקין וראש עיריית כפר סבא, צביקה צרפתי שקבל על כך שהותמ"ל כופה על עירו תוכניות ללא הדברות עמו. "אני קורא בעיתון שמחר מחליטים על 7,000 יחידות דיור באזור כפר סבא" אמר צרפתי. "יש לנו תוכנית מתאר שבמקביל יושבת בוועדה המחוזית, ופתאום אתה מקבל עוד 4,500 יחידות דיור במזרח העיר. איפה התשתיות? איפה מבני ציבור?".

אל ראשי הערים הצטרפו תושבים החוששים מאימת הפקקים ומהפגיעה באיכות החיים שיגיעו עם האישור החפוז של התוכניות – נציגי הארגונים הירוקים הרואים איך נציגותם בותמ"ל נדרסת שוב ושוב כשהערותיהם על הפגיעה בשטחים הפתוחים ובערכי טבע נדחות על הסף, וראשי המועצות האיזוריות והחקלאים שרואים בתוכניות ענק המרחיבות את שולי הערים על חשבון השטחים החקלאיים איום על מקור פרנסתם ואורח חייהם. גם כשמדובר בעמדתם של מתנגדי הותמ"ל, הדברים נוגעים לאינטרסים ציבוריים חשובים.

כאן בדיוק טמונה הבעיה בדיון הזה. כשאינטרס ציבורי או מקומי אחד מתנגש באינטרס ציבורי אחר תמיד יהיו מפסידים ומנצחים. אך מאחורי התנגשות האינטרסים הזו יש גם כמה עניינים מהותיים נוספים שהולכים לאיבוד בוויכוח. האם נכון לנו כאזרחים במדינת ישראל, שיהיה גוף סטטוטורי שיאצור בידיו כוח גדול כל כך מבלי שישנה אפשרות אמיתית לבוא עימו בדין ודברים? האם המצב בו רשויות התכנון והרישוי קורסות תחת נטל העבודה והמחסור במשאבים ייפתר באמצעות מעקפים בתהליכי קבלת ההחלטות? והאם נכון לנו, אזרחי ישראל, שתהליכי התכנון ינוהלו על ידי כלכלנים במקום על ידי אדריכלים ומתכנני ערים?

הפגנה של מטה המאבק לבינוי שפוי בהרצליה (צילום: פרטי)
הפגנה של מטה המאבק לבינוי שפוי בהרצליה (צילום: פרטי)

יש שיגידו כי במצבים של משבר קיצוני נדרשים פתרונות קיצונים. אבל האמת היא שבמדינת ישראל יש היום מלאי קרקעות מתוכנות של כ-800,000 יחידות דיור. כ-150,000 יחידות מעל היעד שהציבה לעצמה הממשלה. בקצב בניה של 50,000 יחידות בשנה מדובר במלאי תכנוני שרואה 15 שנים קדימה. אם לשאול מדבריו של האדריכל, חיים שניידר שהופיע בפני הוועדה "אנשים לא גרים במלאי תכנוני, אנשים גרים בדירות", כך שייתכן והתשובה למשבר מחירי הדיור בכלל לא נמצא בתכנון מאסיבי של שכונות מגורים אלא דווקא בבניה מאסיבית.

עותרים מהפוזיציה

אתמול הגישו ראשי תנועות ההתיישבות עתירה לבג"ץ נגד הארכת חוק הותמ"ל. יש צדק במאבקם של אנשי הקיבוצים והמושבים נגד פעילות הותמ"ל. הפגיעה הנגזרת מתוכניות הותמ"ל בהם, בישוביהם ובחקלאות שהם מקיימים לא יכולה להיעשות כלאחר יד. אך עם כל הכבוד לתנועות המיישבות, כבוד שהן ראויות לו, הן ניגשות למאבק הזה מעמדה של בעלי אינטרס ולא כמי שנלחם על עקרונות של מינהל תקין, דמוקרטיה וצדק. מוצדק ככל שיהיה האינטרס של אנשי ההתיישבות, ללא עמדה עקרונית יותר, המאבק הזה נידון לכישלון. די לראות כיצד פירקה הממשלה את המאבק של החקלאים נגד גזירות האוצר בשנה שעברה כדי להבין זאת. אנשי האוצר מצאו אז את הסדק בחזית האחידה שהציגו החקלאים כשהכריזו על התיקון לחוק המים שהיטיב עם חלק מהחקלאים ופגע באחרים. מפת האינטרסים של החקלאים התפצלה לשניים והמאבק להצלת החקלאות הישראלית קרס לתוך עצמו.

אנשי ההתיישבות אומנם נאחזים בדימוי עצמי של אליטה חלוצית, אך בקרב חלקים גדולים בציבור הם נתפסים היום כעוד קבוצת כוח בעלת אינטרסים משל עצמה. קשה לחזות מה יחליט בג"ץ והאם השופטים יהיו מוכנים לצאת שוב נגד החלטה של הכנסת. אבל ניתן להעריך שאם אנשי תנועות ההתיישבות לא ישכילו לייצר חזית עקרונית ורחבה, שתחבור לאנשי פתח תקוה וכפר סבא, לתושבי הרצליה שעצרו את תוכנית אפולוניה, לארגוני הסביבה שמזהים את הסכנה ובעיקר לארגונים המייצגים מינהל תקין, תכנון בריא ושמירה על הדמוקרטיה, הם יקלעו שוב לאותו מאבק אינטרסים של מרוויחים מול מפסידים. במקרה כזה הם ככל הנראה ולמרבה הצער, ימצאו את עצמם שוב בצד של המפסידים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!