הממונה על השכר, נציבות שירות המדינה והחשב הכללי באוצר מאמצים את ההסכמות בין ההסתדרות והמעסיקים באשר לעליית שכר המינימום השעתי כתוצאה מצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה.

במכתב רשמי שהעביר היום מנכ"ל המשרד שי באב"ד, המכהן כממונה בפועל על השכר, לחשב הכללי באוצר ולנציבות שירות המדינה נכתב כי "החל מיום 1.4.18, שכר מינימום לשעה יעלה מ-28.49 ש"ח לשעה ל-29.12 ש"ח לשעה (5,300 ש"ח חלקי 182 שעות)… מובהר על כן, כי ערך השעה של עובד במשכורת חודשית כמו גם השכר לשעה של עובד שעתי, לא יפחת מהאמור לעיל". לצד התעריף השעתי, יעלה גם "הסכום הבסיסי" המשמש לקביעת רכיבי ההשלמה לשכר מינימום, מ-25.03 שקלים ל-25.58 שקלים לשעה.

עוד צוין במכתב כי הנחיה זו עולה בקנה אחד עם הסכמת משרד האוצר מה-9 בינואר השנה, לתמוך בקידום תיקון לחוק שכר המינימום שיבטא שינויים אלו. "הנחיות משלימות נוספות בדבר קיצור שבוע העבודה בשירות המדינה יופצו בתקופה הקרובה", סיכם באב"ד.

על פי מידע שהגיע לדבר ראשון, ייתכן כי גם המוסד לביטוח לאומי צפוי לעדכן את השיפוי הניתן למבוטחים סיעודיים בגין שירותי סיעוד הצפויים להתייקר בעקבות עליית שכר המינימום השעתי.

מכתבו של באב"ד מגיע יומיים אחרי הודעת ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים על ההסכמה אליה הגיעו בנושא, אל משמעותה נותרה עדיין במחלוקת בין משפטנים העוסקים בתחום דיני העבודה. חלקם טענו כי על מנת שההסכמה שתחול על כלל המשק נדרשת חתימת שר העבודה והרווחה על צו הרחבה נוסף לגביה – ואילו אחרים אף טענו כי לא תהיה תקפה עד לשינוי חוק שכר המינימום הקובע כי שכר המינימום השעתי יחושב באמצעות חלוקת שכר המינימום החודשי (5,300 ש"ח) ב-186 שעות. בהסתדרות ובנשיאות הארגונים העסקיים טוענים מנגד – כי הסכמתם בדבר פרשנות ההסכם וצו ההרחבה מספיקה על מנת להפוך אותה למחייבת בכלל המשק.

כך או כך, נראה שהמשק צפוי להתכנס סביב שכר המינימום השעתי החדש, ואימוץ הפרשנות של המעסיקים וההסתדרות להסכם על ידי המעסיק הגדול ביותר במשק – המדינה עצמה והמגזר הציבורי, תשפיע ככל הנראה גם על האופן בו מתפרש ההסכם ביתר הסקטורים.