עולם הספורט בישראל קיבל תפנית מרעננת בשנים האחרונות, עם בחירתם של אלפי ספורטאים וספורטאיות לקחת את גורלם בידם ולהתאגד. "הספורטאי הוא בסך הכל לבד, צריכים אותו היום ולא צריכים אותו מחר, אף אחד לא דואג לו בין לבין" מסביר עמרי שוורץ (30) שחקן נבחרת ישראל בעמדת הליברו וקפטן מכבי תל אביב בכדורעף, שבנוסף לכל לקח על עצמו גם לשמש כיו"ר ועד שחקני הכדורעף בהסתדרות.

"הרעיון התחיל להירקם לפני שנתיים, דווקא אחרי קמפיין טוב של נבחרת ישראל בכדורעף, אבל הרגשנו שמבחינה ניהולית וארגונית הפער בין מה שהובטח לנו לבין מה שקרה בפועל היה גדול" מספר שוורץ, "פתאום התחילו להגיד לשחקנים 'רגע, אולי אתה לא צריך לקבל כסף?' ו'נבחרת זה דבר שצריך להיות בהתנדבות'. זה היה ממש אבסורד, כי גם כשאתה שחקן נבחרת אי אפשר להקפיא את החיים, יש כל הזמן שאלות של יום יום – שכר דירה, אימונים, טיסות לחו"ל של 17 יום, תוסיף לזה שיש גם סנקציות – כי אם לא תגיע לנבחרת, לא יתנו לך לשחק בליגה".

– איך עלה בך הרעיון להקים ועד לשחקני הכדורעף?

"כשחקן נבחרת שמשחק 12 שנים בליגה, הצורך הזה דובר הרבה שנים. עוד בתקופה של הדור הקודם שזכיתי לשחק איתו, עלה הצורך להקים ארגון שחקנים, כי הייתה הבנה שלשחקנים אין קרקע נוחה להישען עליה. היה ברור שצריך מישהו עם יוזמה ופניות שיתעסק בה בשביל לפרוץ את תקרת הזכוכית הזאת".

אחרי שנים של דיבורים ללא שינוי ממשי, קיבל שוורץ החלטה שבעיניו עתידה לשנות את פני הענף, ופנה להתייעצות בהסתדרות. "ניסיתי לסדר דברים ב'מסדרונות הכדורעף' וראיתי שאני לא מצליח, אז פניתי לאגף להתאגדות עובדים בהסתדרות. הייתה שיחה מאוד טובה והחלטנו לצאת לדרך". אומר שוורץ. "אני גדלתי בעידן שלא הכיר את ההסתדרות וידע רק קצת מה אומרים עליה, אבל היה לי ברור שה'וויב' הוא באמת טהור, חטיבת הספורט היא גוף יוצא דופן ואני כל פעם מחדש בשוק שככה זה עובד".

שחקני נבחרת הכדורעף ורום דביר (צילום: דוברות ההסתדרות)

"בשלב הראשון הקמנו ועד רק לשחקני נבחרת ישראל – היינו 17 שחקני נבחרת הגברים. שנה אחר כך, בקיץ 2017 הצטרפו 20 נשים בהנהגת בקי קופילוביץ’ שחברה איתי בוועד. אז היינו כבר כמעט שליש משחקני הליגה, והמהלך הבא היה לנסות להחתים את שאר השחקנים והשחקניות כדי לנסות ולהוות מטרייה עבור כל השחקנים הישראלים שמשחקים תחת חוזה העסקה".

"מכירים בנו כגוף שרוצה בקידום הכדורעף"

"אחרי שכולם חתמו, נשלח מכתב לאיגוד הכדורעף, בו נכתב שההסתדרות מייצגת את השחקנים ואנחנו רוצים לשבת למשא ומתן", מספר עמיר, "בהתחלה הייתה קצת טלטלה בענף, כי זו בכל זאת מציאות חדשה ולאנשים קשה לקבל אותה, כמו בכל מקום עבודה. אבל כל הזמן הזה אמרתי: 'עוד שנה שנתיים נגיד לעצמנו – איך הסתדרנו בלי זה?' זה מה שהחזיק אותי בתקופת ההקמה ונתן לי את הרצון להאמין שזה יצליח".

"לאט לאט התחיל להירקם שיתוף פעולה עם איגוד הכדורעף, וכיום כבר מכירים בנו כגוף שרוצה בקידום הכדורעף בארץ ושהוא שותף מלא בכל מה שקשור בפיתוח וקידום הכדורעף. אנחנו בקשר עם המנכ"ל והיו"ר של איגוד הכדורעף, משתפים אחד את השני ברעיונות שיפתחו את הכדורעף. הסוד הוא שאין פה מאבק כוחות, אלא חיבור של שני כוחות רציניים שרוצים ביחד בקידום הענף".

דואגים לעתיד השחקנים

במשך שנתיים מהקמת ארגון השחקנים מסמן שוורץ הישגים משמעותיים ולא מובנים מאליהם: "הצלחנו להשיג חוזה קיבוצי הוגן מאוד לכל שחקני הנבחרת בשיתוף פעולה עם האיגוד, מתוך מחשבה על העתיד. הקמנו קרן השתלמות, ואנחנו בתהליך של השגת תנאי פנסיה, במטרה שכל שחקני ליגת העל יהיו תחת ביטוח פנסיוני. אנחנו גם עושים פרוייקט של קידום ספורטאים על ידי מתן מלגות במוסדות אקדמיים, לדוגמא בבאר שבע, מכללת רופין ובחיפה. כל שחקן שמקבל מלגה מתחייב בתמורה לעשות פרוייקט לקידום הכדורעף".

עמרי שוורץ (תמונה באדיבות המצולם)

– אתה שחקן מוביל בנבחרת ישראל שהוא גם יו"ר ארגון השחקנים, זה קשור לדעתך?

"זה נותן לי סיפוק עצמי. הייתי אומר שזאת מין ומשאלת לב כזאת, צירוף של תחושת שליחות ותכונה של מנהיגות שבוערת בי. בהתחלה שאלו 'מה האינטרס שלו? איפה הוא גוזר את הקופון?' אני לא אוהב להיות אחד שמבין מה צריך ולא בוחר לעשות עם זה משהו. הרגשתי שיש פה ואקום שצריך שאני אכנס אליו. התפקיד שלנו הוא לפתח תרבות ספורט, ולעזור לספורטאי שנתקל בניצול ובחוסר הוגנות. לי זה נוגע במקום מאוד אמיתי של חוש צדק" אומר שוורץ.

בחג הפועלים הנוכחי, חטיבת הספורט בהסתדרות מונה כ-3,150 חברים, מהם שופטי כדורסל, מאמני הכדורסל, שחקני כדוריד ושופטי כדוריד כאלף שחקני כדורגל ומ-2017 גם שחקני ועובדי הכדורעף שמונים 120 חברים. ניר אלון, העומד בראש החטיבה, מתאר את המאבקים המרכזיים שסימנה לעצמה בתקופה הנוכחית: "השאיפה שלנו היא לחזק את מעמד הספורטאי הישראלי נוכח הצפת הזרים וביטול אפליית המס כלפי הספורטאי הישראלי שאין לה כל הצדקה. בנוסף, פעלנו לקידום הסכם השבת, ובעקבותיו היתר כללי השומר על הסטטוס קוו בכדורגל, כך שבליגה הלאומית לא משחקים בשבת".

למציאות של השנים האחרונות, בה ספורטאים ואנשי ספורט רבים משתלבים בעמדות של קבלת החלטות יש לשוורץ הסבר הגיוני: "אנחנו הולכים להנחית כדור או לתת תחתית ואפשר לחשוב שבזה זה מסתכם, אבל שחקן כדורעף וספורט קבוצתי רוכש עוד הרבה דברים מגיל קטן: הוא יודע לעבוד צוות, הוא יודע להתמודד עם הצלחות וכישלונות , לקבל מרות, הוא יודע מה זה לייצג את המדינה, לכבד את היריב שלו. כל ספורטאי אוכל את זה מגיל 6", הוא מסביר, "אם פעם התרבות הייתה מיליטנטית והאתוס הצבאי היה חזק. היום אני מגיש שמשהו השתנה, האידאל השתנה במדינה. אני מאמין שספורטאים הם בדיוק האנשים שאנחנו רוצים שיקבלו בשבילנו את ההחלטות".

עמרי שוורץ (בכחול) במדי מכבי תל אביב (באדיבות איגוד הכדורעף)

שווה להורה להשקיע בקריירת כדורעף

"אחד הדברים שאנחנו מתמודדים איתם אצל שחקני כדורעף היא ששחקנים פורשים, זה יכול להיות בגלל פציעה או מ'בריחת מוחות', שככה אני קורה לזה. הדעה הרווחת היא שהכדורעף לא נותן לך מספיק דברים חומריים. זה ברור מה הוא נותן לנו בפן של המוטיבציה הספורטיבית והסיפוק, אבל זה לא מספיק – אנחנו רוצים שהשחקן ירגיש שהוא יוצא עם משהו חומרי".

לדעתו, המהלכים שהארגון מוביל יכולים לשנות את הענף ולהרים אותו גם מבחינה מקצועית: "ילד שמצטיין בכדורעף ורואה את העתיד שלו בענף, הולך לאקדמיה בוינגייט, ששם מפתחים את רוב שחקני העתיד. הוא יכול לצאת עם בגרות מלאה, אחרי שהוא שיחק בנבחרות הצעירות ורכש ניסיון בינלאומי, אחר כך הוא מתגייס לצבא כספורטאי מצטיין וישר נכנס לפרויקט שנקרא 'חליפות', שם הוא מסיים תואר בעזרת מלגה ותוך כדי צובר דקות משחק בליגה. בגיל 26 יש לו כבר תואר וניסיון עשיר בענף. אנחנו צריכים לתפוס את ההורים של אותו ילד, ולהגיד להם ששווה להם להשקיע בקריירת הכדורעף".