מספר עובדי ההוראה גדל בשנה האחרונה ב-3% ועמד על 175 אלף, כך על פי נתונים שפרסמה אתמול (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בקצב גדילה גבוהה מזה של מספר התלמידים במערכת החינוך, העומדת על כ-2%.

על פי הדו"ח, בשמונה השנים האחרונות (תשע"א-תשע"ח) עמד קצב הגידול הממוצע על 3.3%, כשסך הכל  התווספו כ-36,000 עובדי הוראה ונוספו מעל  ל-1.6 מיליון שעות עבודה שבועיות. רק בשנה האחרונה , מוסיף הדוח, עלו שעות ההוראה השבועיות מ-5.1 מיליון שעות ל 5.2 מיליון שעות (גידול של 2.2%).

קצב הגיוס של עובדי הוראה חדשים למערכת החינוך נמצא גם הוא במגמת עלייה, והוא עומד כיום על כ 11,700 עובדי הוראה בממוצע שהתווספו למערכת בממוצע בשנים 2018-2017 וזאת לעומת לתקופת הזמן בין השנים 2008-2010 אשר התווספו כ 7,500 עובדי הוראה חדשים. שיעורם של עובדי ההוראה החדשים במערכת עמד בשנת הלימודים האחרונה (2017-2018)  על כ-6.8% מסך עובדי ההוראה במערכת.

עם זאת, ביחד עם הגידול בעובדי ההוראה באופן כללי, חל גם גידול  במספרם של עובדי הוראה שעזבו את מערכת החינוך. בשנת 2015 עמד שיעור העובדים שעזבו את המערכת על 6,471 לעומת 5,059 בשנת 2008 (גידול של כ-28%). הדוח מציין שבממוצע שיעורם של עובדי הוראה שעזבו את מערכת החינוך בשנים האחרונות (2008-2015)  נע סביב 4%. שיעור העוזבים בחינוך הערבי נע סביב 2.5% ואילו בחינוך העברי שיעור העוזבים כמעט כפול ונע סביב 4.5%.

עוד פרסם הדוח על השינוי המערכתי שחל בשנים האחרונות בכל מערכת החינוך, אשר אליה התווספו מקצועות חדשים ביחד עם תוספת שעות משמעותית של שיעורים, ע"פ הדוח; בחינוך היסודי חל גידול משמעותי במהלך העשור האחרון בהיקף ההוראה באזרחות, תנ"ך, עברית, היסטוריה, גאוגרפיה ומדעים, לעומת ירידה במקצועות ערבית והוראה כוללת. בחטיבות הביניים חל גידול משמעותי בהיקף ההוראה בחינוך מיוחד, פיזיקה אזרחות ומדעי המדינה ואומנות ובחטיבות העליונות חל גידול משמעותי באזרחות, ביולוגיה ומתמטיקה. אל מול זאת, ציין הדוח שחלה ירידה בהיקף ההוראה של מקצועות מדעי החברה/כלכלה בחטיבות העליונות. גם מקצועות כמו גאוגרפיה ועברית ולשון עלו בשיעור נמוך משיעור הגדילה של מערכת החינוך.

את הגידול בשעות ההוראה והיקף לימוד מקצועות המדעים המדויקים יכול לזקוף לזכותו שר החינוך, נפתלי בנט, אשר השקיע מאמצים רבים, במסגרת מהלך רחב אותו יזם בכלל מערכת החינוך בחטיבות העליונות, בתמרוץ תלמידים לגשת למבחני הבגרות בהיקף חמש יחידות במקצועות המדעים המדויקים, אל אף הביקורת כנגד המהלך מצד חלק התלמידים.