שש שנים אחרי הנחיתה האחרונה על המאדים, נאס"א שולחת רובוט גיאולוגי שיחפור אל מעמקי הכוכב האדום כפי שטרם נעשה בעבר ויבצע מדידות של הטמפרטורות מתחת לפני הקרקע. על אף שזה לא במטרות המוצהרות של המשימה, נראה כי היא חלק מ"העלאת הילוך" בכל הקשור לחקר המאדים והתגברות השיח על תכניות של סוכנויות החלל השונות להוציא משימה מאויישת למאדים בעשורים הקרובים.

רכב החלל "אינסייט" (InSight – תובנה), המתוכנן להיות משוגר מבסיס חיל אוויר במרכז קליפורניה מוקדם בבוקר בשבת הקרובה, ימדוד גם את ה"דופק" של מאדים על-ידי מדידות ראשונות מסוגן של הרעידות הטקטונית בכוכב הלכת. על מנת להבין את כוכב הלכת יותר טוב, מדענים יבדקו גם את סיבובו על צירו ועל-ידי כך ינסו לקבוע את טיבה והרכבה של ליבת המאדים.

המכשור שעל הרכב שישוגר יאפשר למדענים "להביט מטה עמוק אל תוך כוכב הלכת", אמר ברוס באנרדט, המדען הראשי של המשימה מטעם מעבדת ההנעה הרקטית של נאס"א ומוסיף כי "היופי אינו רק על פני השטח".

משימת החלל המשותפת לנאס"א ולבוכנות החלל האירופאית, ושעלותה מוערכת בכמיליארד דולר, היא הראשונה המוקדשת לחקר פנימי של המאדים כשבאמצעות חיטוט בקרביים של כוכב הלכת האדום מקווים המדענים להבין יותר כיצד הוא – או כל כוכב לכת סלעי אחר, לרבות כדור-הארץ – נוצרו לפני כ-4.5 מיליארד שנים.

המאדים קטן יותר ופעיל פחות מבחינה גאולוגית משכנו הקרוב, כדור הארץ, בו פעילות לוחות טקטוניים ותהליכים גאולוגיים נוספים טשטשו את הראיות הראשוניות לתהליכים שיצרו את כוכב הלכת. כתוצאה מכך, במאדים נשמרו יותר "טביעות אצבע" של התפתחות גיאולוגית מוקדמת, כך לדברי באנרדט.

עוד תקדים הנלווה למשימת החלל הזאת הינו שיגור של שני לוויינים בגודל מזוודה על גבי "אינסייט" שישתחררו ממנו לאחר השיגור ויעקבו אחריו במשך שישה חודשים עד הגעתו למאדים. הלוויינים לא יעצרו שם אלא ימשיכו הלאה והמטרה היא לבדוק את יכולתם לתפקד כתחנות ממסר לצורך תקשורת עם אינסייט בעודו יורד אל פני השטח של המאדים. ללוויינים קוראים "וואל-אי" ו-"איב" (WALL-E, EVE) על שם דמויות הרובוטים המצויירות מהסרט WALL-E. הבחירה בשמות איננה מקרית שכן ללוויינים יש את אותה טכנולוגיית הנעה המשמשת את וואל-אי בסרט ודומה לזו המשמשת מטפי כיבוי אש לפלוט קצף.

תמונה מהסרט Wall -E (צילום: Disney/Pixar באדיבות Yes)

המשימה להנחתת אינסייט בשלום על פני המאדים נחשבת לקשה מאד ואחוז ההצלחה, אם להסתמך על נסיון העבר, עומד על כ-40% כשארה"ב היא המדינה היחידה שהצליחה להנחית בהצלחה כלי רכב על המאדים, לראשונה ב-1976 עם החללית ויקיניג, ולאחרונה ב-2012 עם קיוריוסיטי. אינסייט תשתמש דווקא בטכנולוגיית המצנח והאיזון באמצעות מבער אחורי ששימשה את החללית פיניקס ב-2008 ולא בכריות האוויר הקפיציות ששימשו את ספיריט ואופורטיוניטי ב-2004 או הורדה בכבלים מחללית האם כפי שנעשה עם קיוריוסיטי.

נחיתה על-פני המאדים עם רכב שאינו גדול יותר מכמה שולחנות משרדיים מחוברים היא משימה קשה מאד "וכל פעם שאנחנו עושים את זה אנחנו על קוצים", אומר באנרדט. הכניסה לאטמוספירה של המאדים, הירידה והנחיתה יקחו כשבע דקות, זמן שבעבר הוגדר על-ידי נאס"א כ"שבע דקות של אימה". "בתקווה, לא ניתקל בהפתעות ביום הנחיתה אבל אי אפשר לדעת", אומר טום הופמן, מנהל פרוייקט בנאס"א.

"על פני השטח, אינסייט תתחיל לקדם את החפירות הבינכוכביות לרמות חדשות", אומר תומאס זורבוכן, המנהל המדעי של נאס"א. כלי קידוח המכונה "החפרפרת" מתוכננת לחפור לעומק של 5 מטרים בתוך אדמת המאדים כשבמקביל, זרוע רובוטית תוריד מכשיר מדידה סיסמוגרפי מרכב בחלל ותניח אותו על פני הקרקע על מנת לקבל מדידות מדוייקות יותר. למעשה השיגור של אינסייט נדחה בשנתיים בגלל תקלות בייצור של מכשיר המדידה הסיסמוגרפי הצרפתי.

אינסייט, השוקל 694 ק"ג, מבוסס על העיצוב של פיניקס וויקינג לפניו: רכב נחיתה תלת-רגלי נייח שלא יסתובב על פני המאדים. אולם, משימותיו המדעיות הן דווקא נגזרות במידה מסויימת של תוכנית האפולו משנות ה-60 וה-70 אז חצבו האסטרונאוטים שהילכו על-פני הירח לעומק של עד 2.5 מטרים באדמת הירח כדי שמדענים בכדור הארץ יוכלו למדוד את הזרימה התת-קרקעית של חום הירח. למען האמת, עדיין ניתן למצוא על-פני הירח מכשירי מדידה סיסמוגרפיים שהותירו אחריהן 12 האסטרונאוטים שביקרו בו.

רכב החלל "אינסייט" שישוגר למאדים ב-5 במאי (צילום: NASA)

משימות מאדים קודמות התמקדו בחקר סלעים ומחצבים על-פני הקרקע או בסמוך אליהם. פיניקס למשל חפרה רק כמה עשרות סנטימטרים כדי להוציא דגימות. גם האטמוספירה והשדה המגנטי של המאדים נבחנו לעומק "אבל מעולם לא בחנו 'מתחת לעור' של כוכב הלכת", אומר באנרדט.

אתר הנחיתה, אליסיום פלאניטיה, הינו אזור מישורי הסמוך לקו המשווה של המאדים ומוגדר על-ידי באנרדט בצחוק כ"מגרש החניה הגדול ביותר על-פני המאדים", אולם עדיין קיים חשש כי סלעים הפזורים בשטח יפריעו לנחיתה או למלאכת הקידוח והמשימה תארך שנתיים ארציות (או שנה אחת של המאדים), כך מקווים המדענים. "המאדים הוא עדיין כוכב לכת מסתורי", אומר באנרדט. "גם עם כל המחקר שכבר ערכנו הוא עוד יכול להפתיע עם כדור מסובב".