ביקורת קשה הוטחה אתמול (שני) על-ידי אנשי חינוך והוראה מכל שלבי החינוך כנגד רפורמה שמוביל משרד החינוך בחינוך המיוחד ושלטענתם כוללת בפועל קיצוץ בסייעות הרפואיות, צמצום התקצוב לחינוך המיוחד והעברת האחריות מהרשויות אל הורי הילדים. עוד מוסיפים המבקרים כי המשרד כבר החל בשטח ביישום הרפורמה, זאת בטרם עברה החקיקה המתאימה.

בדיון שהתכנס אתמול בוועדת החינוך בכנסת, העבירו יו"ר הוועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי (ש"ס) ומזכלי"ת הסתדרות המורים, יפה בן-דוד, ביקורת קשה כנגד משרד החינוך, שלטענתם פועל בשטח לצמצום הסייעות הרפואיות ופגיעה במערך החינוך המיוחד. הוועדה התכנסה לדון בתיקון לחוק החינוך המיוחד, שעדין לא עבר את כל סדרת הדיונים והחקיקה בוועדה ובכנסת, ולטענת מרגי ובן-דוד מתחיל בכל זאת להיות מיושם בשטח בהוראת משרד החינוך.

"הרפורמה הזאת מביאה לפגיעה אנושה בכל מערכת החינוך", אמרה בן-דוד בוועדה. "לא יתכן שעובדי חינוך שמכירים את המציאות בשטח הכי טוב, לא ישבו בוועדות. משרד החינוך יושב איתנו פה ובפועל בשטח עושה מה שהוא רוצה. אני מודיעה שעובדי ההוראה, גננות, מנהלים ומורים לא ישתפו פעולה עם הרפורמה הזאת שמביאה לפגיעה אנושה בכל מערכת החינוך". לטענת בן-דוד, משרד החינוך מבצע מהלכים של קיצוץ בתקציבים של החינוך המיוחד במעטה של "רפורמה". "ככה לא נראית רפורמה ככה נראה קיצוץ. הרצון של משרד החינוך לקצץ בתקציב החינוך המיוחד על גבם של התלמידים והמורים לא יצלח. אנו נעמוד כחומה בצורה כנגד כוונות אלו".

ח״כ יעקב מרגי. צילום: יונתן זינדל.

עוד בדיון, העביר מרגי ביקורת חריפה על נציגי משרד החינוך שנכחו בדיון. "עשיתם לי פיגוע. זו פגיעה באמון בי ובצוות הוועדה". לטענת מרגי, משרד החינוך קובע עובדות בשטח ומתחיל בהנחיות ליישם את הרפורמה בחינוך המיוחד בטרם השלמת הליך החקיקה בוועדה ובכנסת. עוד הוסיף מרגי שהחקיקה לא תקודם בוועדה עד שמנכ"ל משרד החינוך לא יגיע לוועדה.

בחודשים האחרונים משרד החינוך וועדת החינוך בכנסת עובדים על תיקון לחוק חינוך מיוחד משנת 1998. בין היתר מחייב התיקון לחוק את הרשויות המקומיות למתן מענה הולם וחינמי לכל תלמיד ותלמידה אשר נמצאים על קשת המוגבליות ונדרשים להתייחסות חינוכית מיוחדת הקשורה למוגבלותם. התיקון קובע שעל הרשות המקומית לדאוג באופן מלא שכל תלמיד ותלמידה בתחום שלה ישולבו בבית ספר המתאים ובמידה ולא קיים בית ספר כזה, על הרשות חלה החובה למתן מערכת הסעות שתדאג לתלמידים.

בשבוע שעבר פורסם כי הארגון העצמאי 'גננות מחנכות' יצא למאבק כנגד פיטוריהן של 3,500 סייעות רפואיות בגנים וזאת כחלק ממהלך של משרד החינוך להכשיר את הגננות לסיוע רפואי, מהלך שלטענת הגננות מסכן את הילדים מכיוון שהוא מעביר אחריות כבדה מדי על הגננות ומסיר את אחריות המדינה לדאוג לילדים עם מוגבליות ובעיות רפואיות שונות. בוועדה לזכויות הילד בהובלת חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון (כולנו) שנערכה גם היא אמש, הצהירה שאשא-ביטון שהוועדה מתנגדת באופן חריף להוצאת הסייעות הרפואיות מגני הילדים וקוראת למשרד החינוך להטמיע את הוראות חוזר מנכ"ל לגבי ילדים עם רגישויות אלרגיות.

יפה בן דוד (צילום באדיבות הסתדרות המורים).

ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, קרה להיאבק בהצעת החוק של משרד החינוך וברך על ההתגייסות של הסתדרות המורים ואיגוד המנהלים נגד הצעת החוק. בוועדה השתתפה גם השופטת בדימוס דליה דורנר שהבהירה שהתקציב חייב להיות קשוב לצרכי הילדים. לשאלת יו"ר הוועדה לגבי כוונת המשרד להחריג יום לימודים ארוך ושנת לימודים ארוכה מהחינוך המיוחד, הבהירה השופטת כי ילד בשילוב זכאי לאותו תקציב על מנת לאפשר לו את השירותים הנדרשים והזהירה שמפעל שילוב ילדים עם מוגבלויות בתוך החברה הישראלית נמצא בסכנה.

"משרד החינוך ממשיך לקדם בנחישות ובניגוד לזרם הצעת חוק שתפגע אנושות בתלמידים עם מוגבלויות ותסכל כל אפשרות של שילוב התלמידים בחברה הישראלית כשאר תלמידי ישראל", מסרה עו"ד אביבית ברקאי-אהרונוף מהארגון בזכות. "אנחנו קוראים לשר החינוך לעצור ולתקן את המתווה כדי שתהיה פה בשורה אמיתית. אנחנו נמשיך להיאבק בכל אמצעי העומד לרשותנו יחד עם מאות אלפי תלמידים, הורים ועשרות ארגוני החברה האזרחית".

על-פי הודעת משרד החינוך, חסרים לו כ-900 מיליון שקלים כדי להשוות את התקציב של הילדים המשולבים בחינוך הרגיל לילדים במסגרות חינוך מיוחדות. מרגי סיכם את הוועדה והצהיר ש"עד שלא נסיים את חקיקת החוק אין לשנות את הנהלים בשטח – תשע"ט תהיה בדיוק כמו תשע"ח".

גן ילדים בישראל. 1,300 מהסייעות מועסקות בהעסקה קבלנית. אילוסטרציה למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: Michael Egenburg / Shutterstock.com)

ממשרד החינוך נמסר: המשרד מקדם מדיניות ברורה של חיזוק החינוך המיוחד לצד הגדלת השילוב של תלמידים בחינוך הרגיל. לאור זאת, מבהירים במשרד כי לא בוצע שום קיצוץ בחינוך המיוחד, ולא יצאה כל הנחיה שלא לפתוח כיתות חינוך מיוחד. אדרבא נהפוך הוא, המשרד יוסיף בשנה הבאה (תשע"ט) מעל חצי מיליארד שקלים לטובת פתיחה של כיתות בחינוך המיוחד, לתלמידים המשולבים בחינוך הרגיל ולמענים שיינתנו להם. בעניין זה יצויין כי יוקצו עוד 20 מיליון שקלים לטובת מרחבים טיפוליים. לצד אלה, יוקצו עוד 300 מיליון שקלים לטובת בינוי כיתות, שהם עוד כ-300 כיתות.

אשר למתווה הרפורמה, יצויין כי המשרד טרם החל ביישומה שכן היא עדיין מצויה בדיונים ובכלל בתהליך של אישור מול וועדת החינוך של הכנסת. מכל מקום, הרפורמה נועדה לשפר את כל מערך שירותי החינוך המיוחד, ובכלל זה מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים, חופש בחירה בין חינוך מיוחד לחינוך משלב, ותוספות תקציביות רחבות: מיליארד שקלים לבינוי מעל 1,000 כיתות לימוד, על פני 4 שנים, ועוד כ-300 מיליון בשנה עבור טיפולים פרא-רפואיים, הכשרה וליווי מורים, יצירת מרחבים טיפוליים, מלווה בהסעות, תקציב למנהלים עבור רכישת שעות טיפול, והסדרת תפקיד רכז ההשתלבות בבית הספר.