בית המשפט העליון דחה היום (שלישי) את עתירתה של שדולת הנשים נגד קיום תכנית "משפיעים" לחרדים בשירות המדינה בהפרדה מגדרית. בהתאם להחלטה, תמשיך התכנית הנוכחית, בה לומדים 25 גברים חרדים, כשבהמשך אמור להיפתח קורס מקביל שיורכב כולו מנשים חרדיות.
בנימוקיהם כתבו השופט הנדל, אלרון ווילנר, כי בית המשפט העליון איננו ערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה אלא במקרים חריגים או יוצאי דופן. השופטים ציינו כי קיומה של תכנית הכשרה ציבורית בהפרדה מגדרית היא אכן סוגיה עקרונית, אלא שהעתירה הנוכחית נוגעת בסעד זמני – הקפאת המחזור הנוכחי של התכנית עד לצירוף נשים, ועל כן לא צריך בית המשפט העליון להתערב בפסיקה.
תכנית, "משפיעים/ות – חרדים לשירות הציבורי", היא חלק מיישום החלטת הממשלה לקדם השתלבות של עובדים חרדים בשירות המדינה, אחרי שנים בהם התקשתה תוכנית הצוערים הכללית למשוך אליה מועמדים מציבור זה. במכרז שפורסם לה, הובהר כי התכנית מיועדת לנשים ולגברים כאחד, אולם בהתאם להחלטת ועדת ההיגוי, שלב ההכשרה בה יתקיים בנפרד. סגל המרצים בה הוא מעורב, ולמועמדים הובהר כי סביבת העבודה בה יושמו בשירות המדינה תהיה מעורבת אף היא. המחזור הראשון, שיצא לדרך בתחילת השנה כלל 25 גברים חרדים, ומחזור נוסף שאמור היה להתחיל באוקטובר אמור היה לכלול מספר זהה של נשים.
לפני שבועיים קיבל בית הדין הארצי לעבודה את ערעור המדינה וביטל את צו המניעה הזמני שהוטל על ידי בית הדין האזורי בירושלים בכל הקשור לתכנית "משפיעים" לחרדים. משמעות החלטת ביה"ד היא כי המחזור הראשון של תכנית "משפיעים", בו לומדים גברים בלבד, ימשיך כסדרו. על החלטה זו עתרה שדולת הנשים לבית המשפט העליון, עתירה שכאמור נדחתה.
בתוך כך נמשכים תהליכי המיון למחזור המקביל המיועד לנשים חרדיות, כפי שהבטיחה המדינה. עד כה הגישו מועמדות לתכנית יותר מ-300 נשים חרדיות.
ביום ראשון שעבר ערערה המדינה על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים שהורה לשלב עשר נשים בקורס הכשרת צוערים חרדים בשירות המדינה, הנמצא כעת בשלביו המתקדמים. בית הדין הארצי הורה להקפיא את יישום הפסיקה עד להחלטה שנתנה היום. החלטת בית הדין האזורי התקבלה כפסיקה זמנית במסגרת עתירה שהגישה שדולת הנשים בישראל כנגד התוכנית, "משפיעים/ות – חרדים לשירות הציבורי", המהווה לטענתה תקדים של יישום הפרדה מגדרית בשירות המדינה.
שדולת הנשים עתרה כנגד עצם ההפרדה המגדרית בתוכנית, בטענה כי מדובר בתקדים במסגרתו חודרת הנורמה הפסולה של הפרדה מגדרית לשירות הציבורי. בשלב הראשון, התייחס פסק דינו של בית הדין האזורי אך ורק לסוגיה של פרסום מכרז המיועד לגברים חרדים בלבד, וקבע כי הוא פסול – וכי העובדה שבהמשך, כחצי שנה אחרי כן, פורסם מכרז מקביל לנשים בלבד – אינה משנה זאת שכן "חוק השוויון בעבודה אינו כולל מנגנון של 'תיקון עתידי של אפליה בדרך של קביעת תנאי של מין נגדי במועד עתידי'".
בעקבות עתירה של שדולת הנשים נגד התכנית, קבע בית הדין האזורי לעבודה בירושלים כי על המדינה לצרף, תוך חודש, לפחות עשר נשים לקורס, ואם לא תוקפא התכנית. המדינה ערערה על ההחלטה לבית הדין הארצי, שביטל את הסעד הזמני וקבע שהתכנית תחודש.
מומחים לחקר החברה החרדית מעידים כי בעוד שיש בה גמישות יחסית באשר לעבודה במרחבים מעורבים, תחום הלמידה וההכשרה בה מתנהל – מגילאי הגן ועד בכלל בהפרדה מגדרית, ומוסכמה זו חוצה את כלל המגזרים החרדיים. יש לציין כי סגל ההדרכה של התוכנית, גם הקורסים המופרדים, מעורב מלכתחילה.
