על רקע המשבר הדיפלומטי החריף בין ישראל לטורקיה תקיים היום (רביעי) מליאת הכנסת דיון בשאלה האם להעלות לסדר היום את נושא ההכרה של כנסת ישראל ברצח העם הארמני. ממשלת ישראל לא תמסור את תשובתה בדיון. חשוב להדגיש כי על אף החשיבות המוסרית והערכית של ההכרה ברצח העם הארמני, גם אם תתקבל הצעתה של זנדברג, אין מדובר עדיין במהלך מדיני עם משמעויות מעשיות.
יו״ר מרצ, ח״כ תמר זנדברג, יוזמת ההצעה לסדר היום להכרה ברצח העם הארמני נימקה את ההצעה ואמרה: ״במהלך שנים ארוכות מדי ישראל מתחמקת מהכרה ברצח העם הארמני, אחד ממעשי הרצח המתועבים של המאה העשרים. אי ההכרה היא כתם מוסרי על ישראל ועל כל מדינה שבוחרת מתוך אינטרסים להתעלם מאסונו של האחר. מבחינתנו זה עניין של מוסר ולא אקט פוליטי רגעי״.
חברי הכנסת נוהגים מעת לעת להעלות הצעות לסדר היום של הכנסת בנושאים שונים ועל פי התקנון ממשלת ישראל מחוייבת להשיב את עמדתה בסוגיה. לאחר מכן מליאת הכנסת מחליטה מה לעשות עם ההצעה, אם להוריד אותה מסדר היום, להעבירה לוועדה או לקיים על הנושא דיון במליאה. היום באופן חריג ושלא על פי התקנון, הודיעה הממשלה כי לא תשיב בנושא.
יש לציין כי אין זה עניין תקדימי שהממשלה לא משיבה ולפי שעה לא ברור אם יהיה חופש הצבעה קואליציוני בנושא. במידה ותהיה התגייסות להפיל את ההצעה מסדר היום ניתן יהיה להבין מכך את עמדת הקואליציה. בשבוע שעבר שר החינוך, נפתלי בנט; שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ; וח"כ אמיר אוחנה התבטאו בנפרד בנושא ואמרו כי על ישראל להכיר ברצח העם הארמני. גם ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) יזם הצעת חקיקה להכרה ברצח העם הארמני אליה הצטרף אוחנה, והשניים הניחו אותה על שולחן מליאת הכנסת.
נושא ההכרה ברצח העם הארמני עלה בשבוע שעבר לסדר היום הציבורי בתגובה להחרפת המשבר הדיפלומטי בין ישראל לטורקיה. נשיא טורקיה ראג'פ טייפ ארדואן לא בחל בהתבטאויות אנטי ישראליות על רקע אירועי הגדר האלימים ברצועת עזה ביום שני בשבוע שעבר. ארדואן קרא לישראל "מדינת טרור" וביחס לאירועי הגדר אמר כי היא "מבצעת רצח עם". לאחר מכן טורקיה גרשה את השגריר הישראלי מתחומה, מהלך שגרר תגובה ישראלית – גירוש הקונסול הטורקי מאחר ושגריר טורקיה בישראל כבר חזר לארצו קודם לכן.
