"מי צריך את מי? החרדים את ההיי-טק או ההיי-טק את החרדים?", תהה יוג'ין קנדל, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, בכנס המכון החרדי למחקרי מדיניות. "התשובה היא שניהם", השיב. "אנחנו עלולים למצוא עצמנו במקום לא חיובי גם מצד ההיי-טק וגם מהצד החרדי".

לדברי קנדל, האוכלוסייה החרדית הולכת וצומחת, וחלקה בחברה הישראלית צפוי לעלות לכ-20% בתוך עשור, ואף למעלה מכך בעשורים לאחר מכן. "סקטור קטן יכול להסתגר בצד ולבחור שלא להשפיע, אולם סקטור שהוא 20 או 30 אחוז מהאוכלוסייה לא יכול לעשות זאת כי הוא משפיע על כלל המדינה. זו כבר לא שאלה של המגזר אלא שאלה של כולם", דברי קנדל.

הבעיה היא בעיקר מחסור של כוח אדם. נכון להיום יש בישראל כ-12 אלף משרות היי-טק שאפשר למלא. ההיי-טק צריך חרדים, נשים, ערבים – את כולם. כיום ההיי-טק לוקח כ-35% מכוח האדם שלו פחות או יותר מארבעה מטרופולינים

מנגד, הביע קנדל חשש מכך ששיעור העובדים בהיי-טק בישראל מצוי בירידה, ביחס למשקים של מדינות מפותחות אחרות, וישראל מאבדת את יתרונה התחרותי בתחום זה. "הבעיה היא בעיקר מחסור של כוח אדם. נכון להיום יש בישראל כ-12 אלף משרות היי-טק שאפשר למלא", הסביר. כיום מהווים חרדים 11% מהאוכלוסייה הבוגרת, ו-4.3% בלבד משוק העבודה. בהיי טק הם מהווים 0.7%, וערבים, המהווים כמעט 20% מהאוכלוסייה, מהווים רק 1.4% מהעובדים בענף. "ההיי-טק צריך חרדים, נשים, ערבים – את כולם. כיום ההיי-טק לוקח כ-35% מכוח האדם שלו פחות או יותר מארבעה מטרופולינים".

לדבריו שיעור האקדמאים הנמוך לא אמור להוות בעיה להגדלת חלקם של ציבורים אלו בהיי-טק וניתן לפצות עליו בהכשרות מקצועיות ייעודיות. ד"ר דמיטרי רומנוב מהמכון החרדי למחקרי מדיניות ציין בהקשר זה כי על אף שיעור האקדמאים הנמוך ומיעוט לימודי הליבה – מבחני המיומנויות שערך ארגון ה-OECD מעלים כי מיומנויות הקריאה והמתמטיקה של הציבור החרדי אינן נופלות בהרבה מאלו של יהודים שאינם חרדים. באופן טבעי, בשל מגבלות אורח החיים החרדי והחשיפה הנמוכה יותר לאינטרנט, מיומנויות החברה החרדית בהתמצאות בחברה ממוחשבת נמוכות יותר – אולם גם במקרה זה לדבריו, ההפרשים מצויים בטווח סטיית התקן של המחקר ואינם כה גדולים.

יוג'ין קנדל. צילום: מרים אלסטר / פלאש 90.

יהודית מילצקי, חוקרת בכירה במכון, הציגה מחקר אותו היא עורכת עם עמיתיה בימים אלה ובו היא מנסה לאפיין את צרכי שוק ההיי-טק מחד, ואת בוגרי מערכות החינוך החרדיות מאידך, על מנת לעצב את תוכניות ההכשרה הייעודיות שיאפשרו לגשר על הפערים. "בדרך כלל מסתכלים בשוק ההיי-טק על בוגרי 5 יחידות לימוד בהצטיינות כמי שיוכלו למלא את המשרות, 6,000-7,000 איש בשנה שרבים מהם יפנו לתחומים אחרים – רפואה, מחקר ועוד. זה פוטנציאל חלקי בלבד", הסבירה. "מודל המחקר מבקש למפות את הביקושים בתעשייה, היכן צפוי להיות המחסור החריף ביותר – ובעיקר אילו הכשרות נדרשות כדי לתת מענה לביקושים שעולים. בחלק השלישי נסתכל על כוח האדם החרדי – מה הפוטנציאל בו שמתאים להיי-טק ויכול לענות על הביקושים".

בין היתר הסבירה מילצקי כי החוקרים צפויים לבחון את החרדים העובדים כבר כיום בהיי-טק והמסלולים שאפשרו את השתלבותם, כמו גם את אופי המשרות בהן השתלבו. "נאפיין גם את בוגר מערכת החינוך החרדית כדי להבין איפה הם מסיימים על מנת ליצור להם 'טרום הכשרות' שיגשרו על הפערים ויביאו אותם אל ההכשרות הגבוהות". בעוד שרמת האנגלית והמתמטיקה בחברה החרדית נמוכה יחסית, לדבריה לבוגר החרדי שורה של מיומנות הנרכשות בלימודים הישיבתיים היכולות דווקא להוות יתרון כגון ניסיון בעבודת צוות ולמידת עמיתים ('חברותא'), ויכולות גבוהות להתמודדות עם טקסט. "אלו 'מיומנויות רכות' שיהיה צורך לאפיין אותן כדי להבין איך להביא אותן הכי גבוה מבחינת ההכשרה. תוצר המחקר שלנו יהיה תוכנית אב למיצוי ההון האנושי החרדי לתעשיית ההיי-טק ויצירת סל הכשרות ו'טרום הכשרות' שיתאימו בין הנקודות שבהן הם מסיימים את מערכת החינוך לצרכי המשק".

לאחרונה דיווח משרד העבודה והרווחה על עליה בשיעור הנשים החרדיות במכללות הטכנולוגיות, וחשף כי רובן לומדות מחשבים. "בהיסטוריה הוקמו הסמינרים כמקום שעוסק בחינוך, בעי

נשים חרדיות בכנס קידום תעסוקה של נשים במרכז הטכנלוגיה של משרד הכלכלה. (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90).

צוב דמותה של הילדה החרדית, ולכן עד היום הם נושאים שם של מכון למורות או להוראה", הסביר ישראל תיק, לשעבר מנהל אגף החינוך בעיריית ביתר עלית ועמית בכיר במכון. "הרעיון היה להכשיר מורות – לאו דווקא כתעסוקה, אלא לראות את 'דמות הבוגר' כמורה".

לדברי תיק, על אף שאידאל חינוכי זה לא השתנה, "הבינו שאם רוצים שהאישה החרדית תהיה מפרנסת עיקרית יש לזה משמעויות של ידע. זה התחיל מתחום הפיננסים ועבר לתחום המחשבים. השתנה השיח בין המנהלים בסמינרים – במקום לדון עם בוגרת זו או זו על 'רמת ההשמה'. בשנים האחרונות נכנסו מקצועות נוספים לתהליך ואנחנו רואים כמות לא מבוטלת של בנות שרוצות להגיע למגמות ההנדסאים, כשהן לא ממשיכות לאקדמיה לתחום התכנות אבל מכשירות עצמן בתוך הסמינרים".

התהליך טרם הושלם, אומר תיק, ונדרש להמשיך ולעדכן את ההכשרות המקצועיות בסמינרים בהתאם לצרכי השוק. "ישנו דבר נוסף שונה בשיח בין החברה החרדית לחילונית – השיח הוא סביב תעסוקה מכבדת ולא קריירה. זה משהו עם תפיסה קצת יותר מוגבלת". פער נוסף כאמור הוא פער המיומנויות בתחום המחשבים שמהווה אתגר חברתי ותרבותי. "השיח המחפש פתרונות לבעיות שרבות מהן הן של מיומנות טכנולוגיות הוא מורכב – מבלי לוותר על איך שהחברה החרדית רואה את דמות הבוגר הרצוי לה ורוצה לראות אותו משתלב בשוק התעסוקה עם הערכים מהם הוא בא".

כנס תעסוקה לאוכלוסיה החרדית בחיפה (צילום ארכיון: אבישג שאר ישוב / פלאש 90).

בעיה נוספת שהפאנל בכנס פחות נגע בה דווקא, היא אופי המשרות בהן משתלבות נשים חרדיות בשוק ההיי-טק המקומי. חלקן נתקלות בקשיים למצוא עבודה בחברות חילוניות – ורבות מהן מועסקות במסגרת חברות חרדיות, הפועלות תוך הפרדה מגדרית ומספקות שירותים כקבלניות מיקור חוץ ובשכר נמוך. כך למשל, העידה בראיון בגלובס רחלי גנות, מקימת חברת ריצ'ייפ המעסיקה נשים חרדיות ומספקת שירותי מיקור חוץ לחברות היי-טק, כי בעוד ששכרם של עובדים מקצועיים בתחום הוא גבוה, עלות ההעסקה של עובדות היי-טק חרדיות בבני ברק קרובה יותר לעלותם של מהנדסים בהודו.

גנות הדליקה לאחרונה משואה בחגיגות יום העצמאות על תרומתה לקידום תעסוקת נשים חרדיות. במחקר שנעשה בעבר באוניברסיטת בן גוריון נמצא כי עובדות היי-טק חרדיות בחברות מופרדות היו פחות מרוצות משכרן, כאלו שעבדו בארגונים משולבים העידו כי על אף שהן שבעות רצון מתנאי השכר, הן מתקשות יותר מבחינה חברתית.