דווקא ביום שבו בנק ישראל מזהיר מפני הסכנות הגלומות בשוק האשראי החוץ בנקאי המתפתח, מורה שר האוצר משה כחלון על הזרמת סכומי כסף גדולים לתוך השוק הזה. צירוף מקרים ככל הנראה, אך כזה המעלה שאלות: האם בנק ישראל מייצג קו שמרני, או שמא דווקא אחראי? האם מתנפח ומתעצם שוק אשראי פרוץ וחסר אחריות? ולמה כחלון ממשיך לדחוף להגדלתו של שוק הלוואות חוץ בנקאי, גם כשאין מחנק אשראי משמעותי, ולהפך?

חיים בהקפה

החוב הצרכני הוא עניין נפיץ ביותר. בשונה מהחוב במשכנתאות, שממדיו גדולים בהרבה אך הוא מגובה בדירה הממשית לו ערובה, מדובר בחוב לא מגובה, כשהלווה מתבסס על הערכתו . ואי עמידה בהחזרי החוב יכולה לגרור את הלווה לחיי שעבוד להחזרים, ולבנקים ולגופים המלווים להזדקק למחוק חלק ניכרים מהחוב בסעיף שנקרא "החזרי אשראי". החוב הצרכני גדל בשנים האחרונות, אך מדאיג יותר את בנק ישראל הוא גדילתו של החלק בתוכו המולווה מגופים חוץ בנקאיים.

שיעור משקי הבית שיש להם הלוואה לפי עשירוני הכנסה, ישראל ומדינות גוש האירו, 2013-2016 (נתונים: בנק ישראל גרפיקה: אידאה)

הסיבה לכך היא כי חלק גדול מנוטלי האשראי החוץ בנקאי מגיעים אליו לאחר שבנקים סירבו להעניק להם אשראי, או לאחר שכבר נטלו חובות מבנקים. לקוחות אלו נוטים להיות בסכנה גבוהה יותר לאי עמידה בחובותיהם, וחלק גדול מחברות האשראי החוץ בנקאי גובות ריביות פיגורים גבוהות. כך, עשויים החייבים להיקלע לחוסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיהם. עוד עולה מנתוני בנק ישראל כי דווקא העניים ביותר בישראל הם אלו שנאלצים ליטול הלוואות צרכניות, לעתים קרובות מחברות האשראי החוץ בנקאי. לחברות אלה נמשכות יותר להלוות ומעט מידע יכולת ההחזר של הלקוח.

בבנק ישראל אומרים כי קצב הגידול בחוב של משקי הבית עשוי אף לסכן בעתיד את יציבות המערכת הפיננסית. לפני חודשיים הציגו קרנית פלוג וחדווה בר בכנס הפיקוח על הבנקים נתונים המראים כי העשירונים התחתונים בישראל נוטלים הלוואות, ולכן נמצאים בחובות גובהים פי שתיים מהעשירונים המקבילים באירופה. "כשמחלקים את האוכלוסייה לפי עשירונים – המינוף או החוב ביחס להכנסה בעשירונים התחתונים הוא גבוה בהשוואה לעשירונים הגבוהים" אמרה פלוג. בר אמרה כי "בעוד בהסתכלות מקרו כלכלית רמת החוב של משקי הבית בישראל סבירה, יש לא מעט אנשים, בעלי הכנסות נמוכות, שמסתבכים במינוף יתר."

שיעור משקי הבית הפגיעים פיננסית לפי מקור ההלוואה בשנת 2016
(נתונים: בנק ישראל גרפיקה: אידאה)

ובינתיים, במשרד האוצר

במקביל לדו"ח המדאיג של בנק ישראל, החליט אתמול שר האוצר משה כחלון הודעה חגיגית  שמשמעותה הזרמת עוד מיליארדי שקלים לאותו שוק שנוי במחלוקת.  כחלון האוצר הורה להכפיל את מסגרת האשראי (בדמות אג"ח) אותה יכולות חברות אשראי חוץ בנקאי לגייס מ-2.5 מיליארד ל-5 מיליארד שקלים, לצורך מימון ההלוואות שהן נותנות. כך מגייסות החברות הון בריבית נמוכה, ומלוות אותה ללקוחות בריבית גבוהה יותר, וכך מרוויחות. ומה המשמעות בפועל? עם הגדלת התזרים ,תגדל גם המוטיבציה של חברות אלה להלוות.

אמנם החברות שיוכלו לנצל את הרחבת המסגרת ולגייס 5 מיליארד שקלים הן הגדולות ביותר בשוק, הפועלות באופנים חוקיים לחלוטין, אך מדובר קודם כל בדחיפה נוספת לשוק האשראי החוץ בנקאי הפרוץ, הכולל חברות כרטיסי אשראי, חברות מימון, וגופים "אפורים" ולא מוכרים, הקורצים כאמור 

בהציגו את החלטתו של כחלון, אמר מנכ"ל האוצר שי באב"ד "חתימתו על התקנות מהוות אבן דרך משמעותית בזריקת מרץ נוספת לפתיחת התחרות בסקטור הפיננסי״. יתכן שפה טמון ההסבר המרכזי למדיניות של הגדלת היצע האשראי דווקא בתקופה שבה נראה שאין מחנק והריבית האפסית מאפשרת תנאי החזר נוחים. מדובר בהחלטה אידיאולוגית – מימוש רעיון  השוק החופשי בתחום האשראי, ולא בהחלטה אופרטיבית המתבססת על המצב הקיים היום. אלא שעל האידאולוגיה הזאת יתכן ועוד נשלם מחיר כבד בעתיד.