דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דבר השבוע

יומן מסע / מדינה ירוקה בים: איך צמחה אסטוניה כנגד כל הסיכויים?

אסטוניה (צילום: אוריאל לוי).
אסטוניה (צילום: אוריאל לוי).

עם הישגים חינוכיים חסרי תקדים, מסורת בה הגברים נשארים בבית לטפל בילדים ובקרוב גם תחבורה ציבורית בחינם, אין ספק שלישראל יש מה ללמוד מאסטוניה | מסע אישי לרגל 100 שנים להכרזת העצמאות של המדינה

אוריאל לוי

אסטוניה, מדינה קטנה בים הבלטי שמעטים שמעו עליה, מציינת השנה 100 שנים להכרזת העצמאות שלה. בדומה לישראל, אסטוניה היא מדינה של ניגודים: בין ניחוחות העבר שעולים ממרתפי הבירה ברחובותיה הימי-ביניימים לחדשנות דיגיטלית שהביאה אותה להיות הראשונה בעולם בכל-כך הרבה קטגוריות; בין ההשפעות השונות של מעצמות שכבשו אותה (נסו אתם להקים מדינה בין מולדת הויקינגים, רוסיה וגרמניה) לבין אופיו הייחודי של העם הקטן והעקשן החי בה, בין הירוק האינסופי הפרוס לכל עבר בקיץ לבין הלובן הקר המכסה הכל (כולל את הים) בחורף. בין כפריות עתיקה וענייה שמגיעה עד כדי בקתות של מכשפות במעבה היער, לבין הבירה טאלין שזכתה לכינוי "בירת התרבות" של אירופה. לפני שנה זכיתי לבקר בה, ולגלות מדינה עם תרבות ייחודית שמתמודדת עם אתגרים לא מעטים, שלמדינות 'נחשבות' בהרבה יש מה ללמוד ממנה.

לצדי כבישיה הישרים של אסטוניה נפרשים מרחבים שטוחים אשר במרבית ימות השנה צבועים בגוונים שונים של ירוק. שטחה הכפול מזה של ישראל מכוסה חציו ביערות בהם חיים כמה מהיונקים הנדירים ביותר באירופה (שמעתם על סנאי מעופף?). פלגי מים ואגמים של קיץ הופכים לקרח בימות החורף, בהם כמעט ואין אור. לעתים קרובות היא מעוררת תחושה של אדמה שוממה, נטושה, אך למרות הנמנום המפוהק וקצב החיים המזדחל הצליחה אסטוניה, מדינה צעירה יחסית, ללמד את כל אומות העולם כיצד ראוי לשרת אזרחים. על אף האקלים החורפי ברוב ימות השנה, השלווה הסטואית והאנונימיות היחסית של רפובליקת אסטוניה, מפעפעות בה סצנות אמנות מקומית ובינלאומית שוקקות. עם הישגים חינוכיים חסרי תקדים (מקום ראשון במבחני פיזה), עם מערכת המסים הפשוטה בעולם שמאפשרת אפילו לתיירים לשלם מס הכנסה (וגם בעבודות המתרחשות אך ורק במרשתת), עם מסורת בה הגברים נשארים בבית לטפל בילדים, עם פרלמנט ורוד, ובקרוב עם תחבורה ציבורית חינם בכל המדינה, אין ספק שנוכל ללמוד מאסטוניה. אני בכל אופן, התרשמתי עמוקות, ואני רוצה לספר לכם על חוויותי האישיות, אך קודם כל קצת היסטוריה.

אסטוניה (צילום: אוריאל לוי).
אסטוניה (צילום: אוריאל לוי).

היסטוריה של כיבושים

אסטוניה היא מדינה בת 1.3 מיליון תושבים השוכנת לחופו של הים הבאלטי, הצפונית מבין המדינות הבאלטיות. ממזרח אליה ניצבת רוסיה המאיימת, ומצפון, במרחק 80 ק"מ בלבד מעבר לים הבאלטי – הלסינקי, בירת פינלנד. האסטונים זוכרים ומוכירים את עברם הקדם-נוצרי. מספיק להסתובב במרכז טאלין הבירה ביום חול כדי להבחין במוכרים המחופשים לאבותיהם האסטונים, עובדי אלילים צפון-אירופים, מכשפות ואבירים. האווירה העתיקה הזו אופפת את העיר כאילו כל יום פורים.

למעשה, העבר של האסטונים כולל אינספור כיבושים בידי שכנותיה האירופאיות. ב־1193 קרא האפיפיור סלסטינוס השלישי לערוך מסע צלב נגד הפגאנים בצפון אירופה. צלבנים גרמנים הקימו מבצר בריגה (בירת לטביה של ימינו) ומשם ערכו פשיטות על אסטוניה. השבטים האסטונים התגוננו לאור שנים ארוכות, ולעיתים אף כבשו ובזזו שטחים של הצלבנים. מאוחר יותר, צפון אסטוניה נכבשה על ידי צלבנים דנים שהגיעו מהים, וב־1227 הביס מסדר צלבנים גרמני את אחרון מבצרי האסטונים מהיבשה. לאחר הכיבוש אולצו האסטונים להתנצר. האסטונים ניסו למרוד בכובש הגרמני מספר פעמים אך ללא הועיל. ב־1561 נמסרה אסטוניה הצפונית לשלטון שוודיה, וב-1625 הייתה כל אסטוניה תחת שליטת שוודיה. ב-1721 הביסה רוסיה את שוודיה במלחמה הצפונית הגדולה, ומאז לאורך כ-270 שנה ברציפות כמעט מלאה שלטו הרוסים בארץ הקטנה.

אסטוניה (צילום: אוריאל לוי).
אסטוניה (צילום: אוריאל לוי).

ב-24 בפברואר השנה חגגו האסטונים 100 שנה להכרזת העצמאות. זוהי טרגדיה שאין כדוגמתה כי פחות מיממה לאחר אותה הכרזת העצמאות, שהתאפשרה בזכות פרישתה של רוסיה ממלחמת העולם ה-1 לאחר 'מהפכת אוקטובר', הצבא הגרמני כבש אותה. הכרזת העצמאות הזאת של 1918 היה רגע השיא לאחר 100 שנות פעילות של התנועה הלאומית האסטונית המודרנית. ארגונים, תנועות, בתי-ספר מחתרתיים, מפלגות, כנסים, עיתונים, הצגות, ואירועים הקוראים לעצמאות אסטוניה פעלו מאז העשור השני של המאה ה-19. חמישים שנים לפני הכרזת העצמאות הטרגית החלו פסטיבלי שירה אסטונית שנתיים בטאלין – מסורת שנמשכת גם כיום. התנועה הלאומית האסטונית פעלה במרץ יוצא דופן עד להכרזת העצמאות של ה-24 בפברואר 1918, אך גייסות הגרמנים כבשו אותה תוך כמה ימים.

בעקבות תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה ונסיגת צבאה מאסטוניה פלש הצבא האדום לשטחה של המדינה הצעירה ב-28 בנובמבר 1918. רק במרץ 1919 הצליח צבא אסטוניה, שמנה כ-75,000 חיילים, בעזרת צבא מתנדבים סקנדינבי והצי המלכותי הבריטי, להדוף את הצבא האדום אל מחוץ לגבולות אסטוניה. ב־2 בפברואר 1920, נחתם חוזה טארטו (העיר השניה בגודלה באסטוניה) בין הרפובליקה האסטונית לרוסיה הבולשביקית, שבו הסתיימה מלחמת העצמאות האסטונית בהכרה רוסית בעצמאותה של אסטוניה ונקבע גבול מוסכם בין שתי המדינות. העצמאות השנייה בעת המודרנית ארכה רק עשרים שנים. בתקופה הזו הוקמו בתי ספר ששפת ההוראה בהם הייתה אסטונית, חיי תרבות מגוונים שגשגו, וניתנה אוטונומיה תרבותית למיעוטים, ביניהם לכ-5,000 היהודים שחיו במדינה.

החלום הריבוני האסטוני נגמר שוב במלחמת עולם השנייה, כאשר הצבא האדום פלש למדינה, ולאחר מכן פלשו אליה הנאצים. במהלך מלחמת העולם השנייה קטנה אוכלוסיית אסטוניה בחמישית, ורבים מתושביה גלו למערב. כשהמשטר הנאצי נפל הוקמה באסטוניה 'הרפובליקה העממית של אסטוניה' – מדינת לוויין של ברית המועצות, עם נוכחות של הצבא האדום במדינה. רק ב-1988 הכריזה אסטוניה על עצמאות חוקית וכלכלית והשיבה את השפה האסטונית למעמד של שפה רשמית, ושנתיים לאחר מכן נערכו לראשונה בחירות חופשיות. ב-199, עם פירוק ברית המועצות, עזב את המדינה אחרון החיילים הרוסים – ומאז היא עצמאית.

אסטוניה והיהודים: בית חם בסביבה קרה

תור הזהב של יהודי אסטוניה היה בין מלחמות עולם, אז חיו במדינה הקטנה בין 4,500 ל-5,000 יהודים. הם התגוררו בערים טאלין, טרטו, נרבה, פרנו, רקברה, וורו, ויליאנדי, וולגה, שבכל אחת מהן היה בית כנסת, וכן ביישובים קטנים יותר. הם נהנו מחופש דת וזכות ללמד בעברית בבתי הספר. התקופה הזו הסתיימה כשהחל הכיבוש הסובייטי בשנים 1940-1941: הסובייטים הלאימו עסקים גדולים ומפעלים, דבר שפגע יהודים רבים, כמו כן נאסרה פעילותם של רוב הארגונים היהודיים ונאסרה הוראת העברית בבתי הספר. יהודים מעטים שהיו קומוניסטים, זכו לקידום בעמדות ציבוריות. כ-500 יהודים פונו על ידי המשטר הסובייטי לסיביר ולצפון הרי אורל, אך מרביתם שרדו את התלאות.

האסטונים, שסבלו מהכיבוש הסובייטי, סייעו לנאצים לכבוש את ארצם. אולם לרשויות הסובייטיות באסטוניה היה זמן ומודעות על מנת להתארגן על פינוי אוכלוסיה בטרם הכיבוש הנאצי. הם ראו מה התרחש בבאלטיות השכנות (ליטא ולטביה) והורו על מבצע פינוי של אנשי מקצוע שעשויים להיות קרבנות למשטר הנאצי וביניהם גם ליהודים. בין רבבות המפונים מאסטוניה לרוסיה היו כ-3,000 יהודים. אלף היהודים שנותרו באסטוניה (חלקם מרצונם) נרצחו במהירות לאחר הכיבוש הנאצי. אסטוניה הייתה המדינה הראשונה עליה הכריזו הנאצים, כבר בסוף 1941 כ'יודנפריי' – טהורה מיהודים. במהלך מלחמת העולם השנייה, כל בתי הכנסת נחרבו ובית הכנסת הגדול בטאלין הופצץ על ידי מטוסי הצבא האדום, והוצת לאחר מכן על ידי הצבא הגרמני הנסוג.

לאחר השואה החלו לשוב יהודים לאסטוניה. חלקם חזרו אליה מרוסיה ואחרים עברו אליה לצרכי עבודה. בתקופת השלטון הסובייטי שימשו מבנים שונים כמקום לתפילה, ובתי כנסת חדשים לא הוקמו עד מאי 2007. בביקורי באסטוניה סיקרתי את טקס העשור לחנוכת בית הכנסת בטאלין. רב הקהילה שמואל קוט אמר לי שחיים באסטוניה 2,500 יהודים. לפי נתוני הסוכנות היהודית חיים באסטוניה 2,100 יהודים.

בדומה ליהודים במדינות צפוניות אחרות, גם באסטוניה השאלה החמה ביותר היא מתי נכנסת השבת שכן ב-23 ביוני, היום הארוך בשנה, השמש שוקעת רק לעשר דקות בין 03:50 ל-04:00 לפנות בוקר. באמצע הקיץ שוקעת השמש ליותר זמן, בין 23:00 בלילה ל-1:20 לפנות בוקר, אבל השקיעה אינה מוחלטת, כלומר אין זמן המוגדר הלכתית כ'צאת כוכבים קטנים' כי השמש לא יורדת מספיק מתחת לקו האופק.לפי הרב קוט, לכל אחד התשובה משלו לסוגיות הנובעות מהימים הארוכים בקיץ ומהלילות הארוכים בחורף.

"אסטוניה היהודית שונה כל-כך ממזג האוויר שלה", אמר הרב קוט ל'דבר ראשון', "זו קהילה חמה ומחבקת, מאירה וזורחת. שלא כמו השכנות ליטה ולטביה, אסטוניה לא הייתה משופעת בעבר ביהודים, שכן היא הייתה מחוץ ל"תחום המושב" ויהודים לא הורשו להתגורר בה, הקבוצה הראשונה היהודית הייתה ה'קנטוניסטים' – חיילים שבאן בשירות צבא הצאר הרוסי, אך לאחרי מלחמת העולם הראשונה ועם קבלת עצמאות לראשונה ב-1918 החיים היהודים החלו לפרוח, והייתה זו המדינה הראשונה שנתנה 'אוטונומיה יהודית תרבותית'."

"תקופה זו נגמרה באופן טרגי מאד", מוסיף הרב קוט, "עם הכיבוש הנאצי בשנת 1941 'נוקתה' אסטוניה מיהודיה תוך מספר חודשים בודדים, וכבר בוועידת וונזה ב-1942 הוכרזה כ'יודען-פריי'. התקופה הסובייטית גם הייתה קשה, למרות שחזרו לכאן יהודים והתווספו עליהם עוד יהודים מרחבי בריהמ"ע, לא היו כאן כל חיים יהודים מורגשים."

למעשה, הקהילה קמה מחדש רק בסיום השלטון הסובייטי, ובשנת 2000 הגיע הרב קוט כשליח חב"ד לכהן כרב הראשי של הקהילה. ב-2007 נפתח באירוע רב רושם המרכז היהודי ובית הכנסת, שסביבו קהילה פעילה מאד, מרכז לחינוך יהודי, שיעורים וחוגים, ופעילות נוער וצעירים. "כל אחד מרגיש בבית, פעילות נפלאה זו מעודדת את הזהות היהודית ומבטיחה עתיד ליהודי הקהילה", מסכם הרב קוט בהתרגשות.

הרב קוט בבית הכנסת בטאלין, אסטוניה (צילום: אוריאל לוי).
הרב קוט בבית הכנסת בטאלין, אסטוניה (צילום: אוריאל לוי).

עו"ד אדיר ארונוביץ' שהגיע לקבלת השבת בה נכחתי בבית הכנסת, סיפר כי הוא נולד שנתיים לאחר השואה. אביו של ארונוביץ' התגייס לצבא האדום על מנת להלחם בנאצים, לאחר שאסטוניה נכבשה בידי הרוסים וסופחה לברית המועצות כחלק מהסכם ריבנטרופ-מולוטוב ב-1939. אמו נמלטה מהנאצים ברגע האחרון, וכמו מרבית הקהילה היהודית באסטוניה, מצאה מקלט ברוסיה בשנה שגרמניה הנאצית שלטה במדינות הבלטיות. ארונוביץ', בדומה ליהודים אסטונים אחרים, חזר למולדתו לכשזה התאפשר לו וכיום הוא נודד בינה לבין ארץ ישראל.

אינטרנט אלחוטי בכל מקום והפחד התמידי מאמא רוסיה

אסטוניה היא מדינה "מחוברת בעליל" ש-95% משטחה מרושתים בת מהירה מדור G4 וה-WIFI זמין בה בחינם בכל פינה. כמעט כל דבר – החל מפתיחת עסק ועד הוצאת תעודת זהות – נעשה באסטוניה דרך האינטרנט. לפני כעשור, באפריל 2007, ספגה אסטוניה מתקפת סייבר קשה ששיבשה את אתרי האינטרנט המרכזיים במדינה. המתקפה איימה על אורח החיים האינטרנטי בעליל של מי שהוכרזה בוועידת ה-D5 כאחת מחמש המדינות המתקדמות ביותר מבחינה טכנולוגית (לצד ישראל,  בריטניה, קוריאה הדרומית וניו זילנד). התקפות הסייבר הקיצוניות פגעו בין היתר באתר נשיאת המדינה, בית הנבחרים, משרדי הממשלה, גופים ממלכתיים, מפלגות, תאגידי תקשורת, בנקים וחברות. השימוש הנרחב של האסטונים באינטרנט הפך את מתקפת הסייבר לכואבת אף יותר. החשודה המיידית במתקפה היא השכנה רוסיה.

בעקבות המתקפה שלחה נאט"ו לאסטוניה מומחים שיחקרו כיצד נפרצו האתרים ויסיעו למדינה להגן על עצמה במרחב הווירטואלי. נאט"ו נמנעה מלהאשים את רוסיה מפורשות, אף כי בכיר בברית הצפון אטלנטית רמז למעורבותה באומרו כי מעשה כזו אינו יכול להיעשות בידי יחידים. מדובר במתקפת הסייבר הגדולה ביותר שביצעה מדינה על מדינה אחרת.

ברקע המתקפה סכסוך טעון בין אסטוניה לרוסיה, שהחל כשממשלת אסטוניה הסירה אנדרטה לחיילי הצבא האדום שעמדה במשך 60 שנים בלב הבירה טאלין. בנוסף, הרשויות האסטוניות פינו קבר אחים של חיילים סובייטים הצמוד לפסל. הממשלה טענה כי העברת גופות החיילים האלמונים ממרכז העיר אל בית קברות צבאי תעניק להם את הכבוד הראוי. המהלך, שהגיע על רקע מתיחות גוברת בין אסטוניה לרוסיה, עורר את זעמה של רוסיה והוביל לכמה לילות של מהומות אלימות באסטוניה, במהלכם נהרג אזרח רוסי. רוב המתפרעים היו דוברי רוסית, המהווים כמעט רבע מאוכלוסיית אסטוניה. בתגובה סגרה אסטוניה את השגרירות שלה במוסקבה לאחר שנערים מתנועה לאומנית תקפו דיפלומטים אסטונים שהיו בדרכם לשגרירות במחאה על הזזת האנדרטה.

פליקס גרצמן, חוקר עצמאי המתמחה בין היתר ביחסי החוץ של רוסיה, טוען שעיקר הסכסוך בינה ובין אסטוניה נוגע לעיר הגבול נרבה המהווה חלק מההיסטוריה הרוסית ומצויה כיום באסטוניה. "כאשר לאומנים רוסים מדברים על החזרת בלטיקה, שם רוסי לאזור המדינות הבלטיות, הם משתמשים בפרזה הזו: 'האם ארה"ב תעדיף את נרבה על-פני ניו-יורק? האם האמריקאים יעדיפו לפתוח במלחמת עולם שלישית רק בשביל חור זנוח בקצה אירופה שאמריקאי ממוצע כלל לא יודע על קיומו?' אמר גרצמן. גם הביון האסטוני נחשב כארגון הביון היעיל ביותר נגד רוסיה: "הם מוצאים סוכנים שתולים וחושפים מזימות ויש החלפות מרגלים, ומרגלים כפולים על בסיס כמעט קבוע."

בניינים רבי קומות בטאלין, בירת אסטוניה (צילום: אוריאל לוי)
בניינים רבי קומות בטאלין, בירת אסטוניה (צילום: אוריאל לוי)

בעקבות מתקפת הסייבר ב-2007 הוקם באסטוניה מרכז לוחמת הסייבר של ברית נאט"ו, כמו כן מוצבות בה מערכות הגנה אווירית של נאט"ו וממנה יוצאים בד"כ תמרונים ימיים של חברות הברית האטלנטית הצפונית בים הבאלטי. בשנים האחרונות עורכים צבאות שונים החברים בנאט"ו גם תמרונים אוויריים באזור אסטוניה, תמרונים הנתפסים בידי רוסיה כאיום על ריבונותה. בפברואר השנה הציבה רוסיה מערכת של טילים בליסטיים המסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים סמוך לגבול עם אסטוניה, כמו כן גייסות קרביים נשלחו לאזור. המתיחות בין רוסיה לאסטוניה מגיעה כעת לשיאה מאז יצא אחרון החיילים הרוסיים משטח המדינה ב־31 באוגוסט 1994.

מוקד סכסוך נוסף בין שתי המדינות נסוב סביב כמה רבבות רוסים-אסטונים 'מחוסרי אזרחות' אשר מהווים למעשה את הקהילה המובחנת הגדולה בעולם של בני אדם מחוסרי כל אזרחות. לאחר שאסטוניה הכריזה על עצמאותה היא טענה כי אותם תושבים הם רוסים, בעוד רוסיה טענה כי הם אסטונים. האוכלוסיה הזו, המונה קרב ל-100,000 בני אדם נעדרת כל אזרחות של כל מדינה מאז.

כלכלה: המחיר החברתי של אימוץ הניאו-ליברליזם

אסטוניה קיימת כמדינה ריבונית רק משנת 1991. לפני כן הייתה חלק מברית המועצות והכלכלה שלה נוהלו באופן ריכוזי, כמו שאר המדינות החברות. עם פירוק ברית המועצות קיבלה המדינה עצמאות, ועברה תהליך ליברליזציה קיצוני שכלל הפרטה וקיצוצים תקציביים, כפי שדרשו המוסדות המערביים. צעדים משמעותיים בליברליזציה של המדינה כללו ביטול כל פיקוח על תנועות הון, הורדה דרסטית של החוב הלאומי וצמצום התקציב.

אסטוניה הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 2004, והיא אחת המדינות המצטיינות בעמידה בכללים הפיסקליים של האיחוד, שהוגדרו באמנת מאסטריכט. כיום, הפרטת המגזר הציבורי כבר כמעט הושלמה, ומעט מאד מהמשק האסטוני מוחזק בידי המדינה. בעוד שארית מדינות אירופה מתקשות לעמוד בתנאים הדרקוניים של 3% גירעון ו-60% יחס חוב תוצר, אסטוניה קיצצה את תקציבה ברמה כזו שמאפשרת לה להחזיק בעודף תקציבי של 0.3% ויחס חוב תוצר אפסי של 9.4%.

עם זאת, לעמידה ביעדים הפיסקליים של האיחוד האירופי יש מחיר חברתי כבד. על פי הסטטיסטיקה הרשמית של הממשלה, כ-21.1% מאוכלוסיית אסטוניה סובלת מעוני. במילים אחרות, יותר מחמישית מהאוכלוסיה במדינה חיה בעוני. זוהי התוצאה של "הצטיינות" בעמידה ביעדים הפיסקליים של האיחוד האירופי.

הפרלמנט הורוד

אחד הדברים שהפתיעו אותי באסטוניה היה מעמד האשה. החברה האסטונית הייתה בעבר חברה מטריארכלית ומטרילינארית – כך לפחות סיפרו לי נשים אסטוניות ששאלתי אותן לפשר העניין – ועד היום נהוג באסטוניה כי טיפול בתינוקות ובילדים מוטל גם על האבות והם אף רשאים לקחת חופשת לידה בת שנה. הנשים ניהלו בעבר את ענייני החברה האסטונית וגם כיום נשים רבות עומדות בקדמת הבמה. קרסטי קלג'וליד, נשיאת אסטוניה עומדת בשנים האחרונות בראש המדינה. נשים רבות יחסית למדינות אחרות מעורבות בפוליטיקה הארצית והמקומית ובתפקידים מובילים בחברה.

החוויה שלי הייתה כזו: הסתובבתי בטאלין וראיתי כמעט ורק נשים מקומיות מסתובבות ברחוב. יושבות במסעדות וברים. מנהלות את החנויות וכו'. שאלתי חברה אסטונית שהתלוותה אלינו איפה הגברים. "בבית עם הילדים או משחקים במחשב". אחרי התשובה המפתיע שקיבלתי מהחברה האסטונית החלטתי לספור כמה גברים וכמה נשים אני רואה ברחוב. ישבתי בבית קפה מול החלון וספרתי. תוך כעשרים דקות עברו ברחוב 20 נשים לעומת 7 גברים – שרק אחד מהם הלך לבד (היתר התלוו לאשה ולילדים). לא פלא שבניין הפרלמנט האסטוני הוא בצבע ורוד. כשאני מסתובב עם הילדות הקטנות שלי במצפה רמון או באר שבע כבר התרגלתי לקבל פרצופים תמהים. גבר שמסתובב עם תינוקות קטנים כל כך…באסטוניה ראיתי פעם אחת באותו הרגע, בפינות שונות של אותו הרחוב, שלושה גברים שונים עם תינוקות. לבד עם התינוקות. בלי אמא.

בניין הפרלמנט הוורוד של אסטוניה בבירה טאלין (צילום: Egil / Wikimedia)
בניין הפרלמנט הוורוד של אסטוניה בבירה טאלין (צילום: Egil / Wikimedia)

לצד זאת, הנתונים על פערים בשכר חושפים מציאות אחרת: אסטוניה היא "שיאנית" אירופה בפערי שכר בין גברים לנשים עם פער ממוצע של יותר מ-30% בין המינים. הפערים מתבטאים באופן חריג יותר בקרב הזקנים שכן הנשים האסטוניות חיות בממצע 12 שנים יותר מהגברים. בגילאים שמעל 65 שנים כ-30% מהנשים חיות מתחת לקו העוני לעומת 13% מהגברי האסטונים.

הפער הזה בין מה שראו עיני ושמעו אזני לבין  הנתונים היבשים הובילו אותי לקרוא כמה מאמרים שנכתבו על השאלה: 'האם הנשים האסטוניות באמת כל כך חזקות?' מסתבר שאני לא היחיד שחש בפער. פמיניסטיות אמריקאיות שביקרו באסטוניה הופתעו משיעור הנשים ההרות שהן ראו ברחובות, וייחסו את זה לאותו עבר מטריארכי  ולמסורת שהאבות שותפים לגידול הילדים ולכן ההריון איננו נחשב לחולשה. פמיניסטיות אירופאיות טענו שהחינוך למיניות ומגדר מפותחים מאוד באסטוניה, ולצד זאת העלו את השאלה כיצד יתכן שאסטוניה נחשבת למדינה הלהט"בופובית ביור באירופה עם החינוך המיני והמגדרי בה כל כך מתקדם?

תשובות שונות ניתנו לשאלות האלה, אך אף אחת מהן לא הניחה את דעתי. בנוגע לפערי השכר נטען כי שיעור גדול מהגברים עובדים בהיי-טק ובעבודות עתירות ידע אשר השכר בהן גבוהה בהרבה מאשר במשרות ציבוריות אותן ממלאות הנשים. היו גם שטענו כי השירות במשטרת ובצבא אסטוניה, אשר הוא חובה לגברים ולא לנשים, משמש "מקפצה" עבור גברים מרקע סוציו-אקונומי נמוך בעוד לנשים המגיעות מעוני אין את מסלול ההתקדמות הזה. בכל מקרה, החוויה שהותירו בי הנשים האסטוניות עוצמתית יותר מהנתונים היבשים. חשבתי לעצמי, שאולי זה עניין של משך הריבונות – התרבות האסונית ניזוקה מהכובש הרוסי גם בתחום הזה ואולי עם הזמן מעמד האישה בחברה האסטונית יחזור לימי הזוהר.

ולסיום מחווה ישראלית:

https://www.youtube.com/watch?v=o4VqHmRZ0a8

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!