לא אשכח את הרפסודה השבורה ששימשה כמדרכת רגל, על הפיגום באתר הבניה בראשון לציון ממנו נפל עבד אל-הרוש ביולי 2016, אחד מעובדי הבניין הראשונים שאת מותם סיקרתי. היה זה פרוייקט תמ"א 38, ועל אף ששכני הפרוייקט דיווחו מספר פעמים למשרד העובדה והרווחה בחודשים טרם לתאונה, עדיין אפשר היה לראות שהפיגומים באתר חסרים מעקות בחלק מהמקומות, ושהמדרכים עליהם פוסעים הפועלים מאולתרים.
אמש הודיע השר חיים כץ כי בכוונתו לשים סוף לתופעת הפיגומים הרשלניים – ולהחיל בישראל את התקן האירופי בנושא, ואף לשקול לחייב את הקבלנים בהתקנת רשתות בטיחות. זאת כחלק מהמאמץ המתמשך במשרד לצמצם את תופעת תאונות הבניה בישראל. אולם נראה שבקרב קבלני הבניין והפיגומים שורר חשש שהיצע הפיגומים החדישים הקיים היום בשוק, פשוט לא יספיק לדרישות הענף.
"המשק יקרוס. אתה יודע כמה פיגומים צריך בארץ?" התריע חיים ששון, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, בשיחה עם 'דבר ראשון'. "ראיתי בחמש השנים האחרונות אולי פיגום אחד כזה. היום בכל תמ"א שעושים צריך להקיף את הבניין בפיגומים. מאיפה יבוא הכסף להחליף את הפיגומים הקיימים? זה מילים באוויר. יש ציוד וקבלנים שעובדים – הם לא פשוט ינטשו את הפיגומים שלהם". על אף שכבר כיום מחייב החוק את משכירי הפיגומים לעמוד בתקן האירופי, לדבריו המציאות בשטח שונה לחלוטין. בדיון בכנסת, רק לפני כמה חודשים, התריע שרוב הפיגומים בישראל הם בני עשור ומעלה. "הם רוצים להעתיק את התקן האירופי – זה לא בעיה לתרגם את השמונה דפים של התקן. אבל זה סתם דיבורים של פוליטיקאים. איך זה יקרה?" הוא תוהה.
עלי חטיב ז"ל (33) עבד על פיגומים בהנחת חיפויי אבן בדצמבר 2016, ונפל. משך שבעה חודשים היה בקומה בבית החולים איכילוב עד שנקבע מותו. הוא הותיר אחריו שישה ילדים ושתי נשים. עו"ד ישראל אסל, המשמש גם כיועץ משפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, וכמומחה לתחום הניזקין ולתאונות עבודה, מייצג את המשפחה וטוען כי הפיגום עליו עבד נבנה באופן חובבני, ובלא מעקות כנדרש. בתביעה שהגיש החליט לתבוע לא רק את המעסיק של חטיב ואת הקבלן, אלא גם את מדינת ישראל. "אני טוען שהנושא של הפיגומים מעולם לא טופל על ידי המדינה – היא לא יודעת מי היצרנים, היא לא נתנה אף פעם רישוי או רישום לפיגומים. לבמות הרמה, או לעגורני צריח יש תעודות רישום דגם – בפיגומים אין כלום. הכל בלוף", אמר ל'דבר ראשון'. לדבריו בוועדה בכנסת שעסקה בנושא, התברר כי הדגם של הפיגום הישראלי לא השתנה כבר כמאה שנים. "הדגם הוא מ-1920. היו פה הבנאים הגרמניים, והביאו אותו איתם. עד היום לחלקים של הפיגום יש כינויים בגרמנית – אצלנו זה נשאר אותו הדבר ובגרמניה זה כבר עולם אחר לגמרי".
יפעת טשאן-שזו, ניהלה חברת פיגומים בשוויץ במשך למעלה מעשור, והיא מסבירה למה הכוונה כשמדברים על 'תקן אירופי'. "תסתכל בתמונה" היא אומרת לי, "הפיגומים השוויצריים בחברה שבה עבדתי עשויים ברזל ואלומיניום בלבד. אין בהם עץ – מלבד קורה עם שם החברה בגובה הרגליים ששומר שלא יחליקו. המדרכים שעליהם עובדים הפועלים עשויים אלומיניום, ובין קומה לקומה יש סולמות. הפיגומים מחוברים לקיר באמצעות קידוח של 20 ס"מ, ובמקומות שבהם אי אפשר לקדוח – או שנדרש להקים את הפיגום לפני הקיר, מותקנים עמודי תמיכה בפיגום כל ארבעה מטרים. אלה פיגומים שלא זזים גם ברוח השוויצרית החזקה. במשך 30 שנה לא היתה בחברה אפילו תאונה אחת".
לדבריה, כששבה לארץ לפני כמה שנים, החליטה שלא להכנס לשוק הפיגומים המקומי, לאחר שחברים לחצו עליה שלא לעשות שאת. טשאן-שזו לא יכלה להשאר אדישה לשלושה עובדים שנהרגו בנפילה מפיגומים באוקטובר האחרון. "נתתי אגרוף על השולחן ואמרתי מספיק. לא צריכים למות אנשים פה בגלל עבודה על פיגומים. הרגשתי על זה כעס. אנחנו מובילים בהיי-טק, רפואה, חקלאות. מקבלים פרסי נובל מפה ועד להודעה חדשה – והפיגומים שלנו מימי הביניים. הרומאים בנו פיגומים יותר טובים מאלה שיש לנו". עוד טרם הודעתו של השר כץ, החלה לבחון את האפשרות לייבא פיגומים בתקן האירופי לישראל – וחשוב מכך: מדריכים לבנייתם. לדבריה הייבוא עצמו מסין אינו בעייתי, והיא מאמינה שימצאו יבואנים נוספים של הציוד.
על אף שהתקן מחייב כבר כיום את משכירי הפיגומים, אומר חיים ששון, יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים, שפיגומים בתקן אירופי כמעט ולא קיימים בשוק. ששון מעריך שעלותו של הפיגום החדש מגיעה לפי ארבע מהפיגומים הישנים הקיימים בארץ. ששון יותר סקפטי מטשאן-שזו באשר ליכולתם של הקבלנים לרכוש פיגומים חדשים.
"שיחוקקו חוק שאפשר להמיר את הפיגום הקיים בפיגום על פי התקן. 'טרייד-אין', בתנאים של תשלומים מסויימים, במענקים…" הוא מציע, "אם לא אי אפשר, זה פשוט לא יקרה – אף אחד לא יזוז, גם אם יהיה חוק. אני רוצה להחליף את הפיגומים – אבל צריך לחשוב איך. אין אנשים שהתעשרו מהפיגומים בארץ. אנשים חיים, צפים. לא יהיה שום דבר בלי שהמדינה לא תעזור ותשקיע, ותכניס יד לכיס. – זה הון עתק. ינסו אולי לגלגל את מחיר הפיגום על הקבלן – אבל אז מחיר הדירות יעלה…".
גם טשאן-שזו מאמינה כי לקבלני הפיגומים יהיה נחוץ סיוע מצד משרד הכלכלה לרכישת הציוד החדש מחו"ל, בעוד שכיום התמריצים שנותן המשרד בתחום ניתנים דווקא לקבלני הבניין שעל פי רוב אינם רוכשים ומקימים את הפיגומים בעצמם. "אין היום לקבלני הפיגומים מעמד רישמי, וברגע שיהיה להם מעמד רישמי – יהיה להם גם חובות וגם זכויות, ואני מקווה שיהיו גם מענקים שיסייעו להם ברכישת פיגומים תקינים".
