בית הדין הארצי לעבודה קבע כי חברת מסיעי שדרות, בבעלות יהודה כהן ובניו דורון ויניב, תשלם פיצויים בסך 200 אלף שקלים בגין פגיעה בהתארגנות עובדיה בשנת 2014 – זאת במסגרת ערעורים שהגישו הנהלת החברה וההסתדרות על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע, שקבע פיצויים בשיעור 75 אלף ש"ח בלבד.
"ידע כל מעסיק במשק בכלל ובענף התחבורה בפרט, שיש מחיר לפגיעה בהתארגנות עובדים. נמשיך לארגן עובדים כי זו הדרך האמיתית לצמצום פערים בחברה הישראלית ולשיפור איכות החיים של העובדים בה" מסר יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי בעקבות פרסום פסק הדין.
"זה ניצחון גדול לנו ולנהגים, למרות המחיר האישי הכבד ששילמתי" אמר ל'דבר ראשון' אחד ממובילי ההתארגנות בחברה, קלוד קקון. "טחנות הצדק טוחנות לאט, אבל בסופו של יום יצאנו נשכרים ומאושרים, ואני מקווה שעובדים בחברות ההיסעים הפרטיות, מסיעי שדרות ואחרות – ירימו את הכפפה, לא יפחדו יפנו להסתדרות ויתאגדו. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית וכל אחד צריך ורשאי להיאבק על הזכויות שלו". לדבריו כלל מובילי ההתארגנות נאלצו לעזוב את החברה, ושניים מהם אף הגישו נגדה תביעה באמצעות משרד עורכי דין אהוד שילוני ושות' – מעבר לתביעה שהגישה ההסתדרות. את ההסתדרות ייצג בהליך ייצג עו"ד אלעד מורג מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי.
התנכלות שיטתית
הן בית הדין האזורי והן בית הדין הארצי לעבודה קבעו כי הנהלת החברה התנכלה למובילי התארגנות העובדים באופן שהוביל לחיסולה של ההתארגנות. בין היתר קבע בית הדין כי הנהלת החברה הבכירה ביותר – בני משפחת כהן, היו מעורבים באופן אישי בפגיעה בהתארגנות העובדים בין היתר תוך השעיה של חברי ועד הפעולה, ניסיון להכפיש את שמם, ניהול שיחות עם עובדים במטרה לגרום להם למשוך ידם מהפעילות הארגונית ולבטל את חברותם בהסתדרות ואף הקמתו של ועד עובדים פנימי בחסות המעסיק בניגוד לחוק.
בין ראיות בתיק, הוצגו תמלילי שיחת טלפון שניהל יהודה כהן המנכ"ל עם מובילי ההתארגנות. "אני רוצה רק רוצה להגיד לך מילה אחת, אם אתה חכם, תדאג לעצמך, אל תתערב בכל מיני סמטוחות של כל מיני אנשים מנסים לעשות פה" אמר לו המנכ"ל, "אני עכשיו אומר לך, תדאג לעצמך, בסדר? תחשוב טוב!… לא להתערבב עם דברים של שטויות כי אחרי זה אני ישר חותך בעניינים האלו, בלי חשבון. אנחנו עובדים הרבה זמן ביחד, תשמור על עצמך, עד עכשיו לא קיפחתי אותך, ואני לא רוצה להמשיך לקפח אותך. אני רוצה להמשיך לצ'פר אותך, תחשוב טוב. איך אני תמיד אומר… החכם ברמז, הטיפש בפטיש אני נותן לו".
"אתה מחתים נהגים על כל מיני טפסים כל מיני שטויות כאלה?" אמר בשיחה אחרת למוביל נוסף מההתארגנות "…התקשר אלי עכשיו נהג ואמר לי. אין בעיה… אחת שהתעסקה עם כל מיני שטויות כאלה כבר שלחתי אותה הביתה. אני לא, אין לי זמן להתעסק גם בעבודה וגם בכל מיני לכלוכים. אני התפלאתי שהוא אמר לי את השם שלך עכשיו. אבל אמרתי אם זה נכון אני מדבר… עם אחרים אני לא מדבר איתם בכלל, אני מזמן אותם פה למשרד וסוגר את העניין".
פגיעה בזכות ההתארגנות
בעוד שבית הדין האזורי לעבודה סבר כי יש להקל על החברה, ופסק כנגדה 75 אלף שקלים בלבד בשל העובדה שמרכז פעולתה הוא בשדרות, ובשל פגיעה כלכלית שנפגעה לכאורה במהלך צוק איתן – שופטת בית הדין הארצי לעבודה נטע רות סברה דווקא כי העובדה שהחברה פועלת בפריפריה הדרומית של ישראל עשויה להעצים את הפגיעה בעובדים: "נוכח ההשלכות הקשות שעשויות להיות להתנכלות ואף לפיטורים של עובדים על רקע מעורבותם בהתארגנות באזור הדרום, שבו אפשרויות התעסוקה מצומצמות יחסית לאלה הקיימות באזור המרכז. משמע – עובדים באזור זה, עשויים למצוא עצמם מאוימים אולי ביתר שאת מיחס עוין של המעסיק כלפי ניסיון ההתארגנות ולהירתע מפניו כל אימת שהם חווים עויינות ולו במרומז". עוד קבעה כי החברה כלל לא הציגה ראיות באשר למצבה הכלכלי.
עוד כתבה השופטת רות בנימוקיה להגדלת סכום הפיצויים: "סיכול ההתארגנות בקרב מעסיק גדול יחסית או מעסיק משמעותי בענף מסוים – עשוי לפגוע באופן עקיף במימוש זכות ההתארגנות של עובדים אצל מעסיקים אחרים או מתחרים בענף אשר עשויים לאמץ דרכי התנהלות דומות ואף קשוחות יותר כדי 'לשרוד' לצד מתחריהם הגדולים 'שהשכילו' לדכא את ההתארגנות. בעיקר שעה שמדובר בעסקים קטנים או בינוניים הנדרשים להתמודד עם קשיים כלכליים ייחודיים המאפיינים עסקים מסוג זה. בנוסף יש להביא בחשבון את העובדה כי פעולות שמטרתן להביא לסיכול ההתארגנות עשויות להיות פוגעניות יותר שעה שמדובר במעסיק גדול. זאת נוכח מספר העובדים שיש צורך לארגנם, לאור הפיזור הגאוגרפי של העובדים או בשל העדר היכרות קרובה ואינטימית בין העובדים המועסקים על ידי מעסיק מעין זה".
"פסיקת פיצוי על הצד הגבוה, שעה שמדובר במעסיק גדול או בעל עוצמה כלכלית, תיטיב אולי לבטא הרתעה והסתייגות חברתית מההתנהגות המפרה לצד קידום ההפנמה של נורמות ראויות" הוסיפה, "זאת לנוכח הזיקה שבין גובה הפיצוי בנסיבות כאמור לתהודה הציבורית ובשים לב למידת הפגיעה התדמיתית העשויה להיגרם למעסיק המפר, המושפעת מגובה הפיצוי".
בשנים האחרונות חלה מגמה של החמרה בפסקי הדין כנגד חברות שפגעו בהתארגנות עובדים. כך למשל נפסק כנגד חברת רמי לוי קנס בגובה 1.5 מיליון, וכנגד רשת בתי הדיור המוגן 'בית בלב' וחברת התקשורת הוט מובייל נפסקו פיצויים בגובה 300 אלף שקלים. בימים אלה מנהלת ההסתדרות תביעה על סך 15 מיליון שקלים כנגד חברת סודהסטרים ותביעה על סך 2.1 מיליון שקלים כנגד מסעדת קפה נואר בשל הפגיעה בהתארגנויות עובדיהן.
בחברת מסיעי שדרות בחרו שלא להגיב לפסק הדין.
