הממשלה אישרה היום (ראשון) את הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד, בתמיכת השר לביטחון פנים גלעד ארדן, לפיה תוקם ועדת שחרורים מהירה שתדון בניכוי שליש לאסירים שנשפטו לתקופות של 3-12 חודשים. הוועדה לא תדון בעבירות אלימות במשפחה ובעבירות מין. ההצעה תועבר לוועדת השרים לחקיקה.
הצעת החוק נועדה להביא לייעול מנגנון השחרור על-תנאי הקיים כיום באשר לשחרור על-תנאי של אסירים המרצים עונשי מאסר קצרים, בין 3 חודשים לשנת מאסר. הצעת החוק הוגשה בהתאם להחלטת הממשלה בעניין שדרוג מערך הכליאה והרחבת מרחב המחיה בבתי הסוהר, שהתקבלה בעקבות פסק דינו של בג"ץ שדרש מהמדינה לטפל בבעיית הצפיפות הקיימת כיום בבתי הסוהר בישראל.
על פי הצעת החוק, תמונה ועדה מינהלית מתוך שירות בתי הסוהר, בראשות קצין שב"ס שהוא סוהר בכיר הכשיר להתמנות כשופט של בית משפט השלום. ועדה זו תוסמך לקבל החלטות בבקשות לשחרור על-תנאי של כלל האסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה. זאת, למעט אסירים שנשפטו לעונש של ששה חודשי מאסר או יותר, שנדרשת בעניינם חוות דעת מיוחדת לעניין מסוכנותם, בשל סוג העבירות שביצעו. אסירים לתקופות אלו שהורשעו בעבירות מין ואלימות במשפחה לא ייכללו בהסדר החדש.
הדיון בשחרור על תנאי של אסירים שנדרשות בעניינם חוות דעת מיוחדת, וכן של אסירים שנגזר עליהם עונש מאסר ממושך יותר, ימשיך להתקיים בפני ועדת השחרורים. הוועדה החדשה תחליף את סמכות נציב בתי הסוהר לדון באסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה לשישה חודשים, בהתאם לחוק הנוכחי. הוועדה תקבל את החלטתה על בסיס בקשת האסיר בכתב וכן על בסיס המסמכים שיונחו לפניה בעניינו של האסיר.
מטרת הצעת החוק הינה ליצור מנגנון שחרור על-תנאי יעיל ואפקטיבי, אשר יאפשר בחינה במועד של בקשות לשחרור על-תנאי של אסירים הנושאים עונשי מאסר של עד שנה, תוך הקלת העומס המוטל כיום על ועדות השחרורים. חשיבות מינוי הוועדה המדוברת היא נוכח העובדה כי נציבות השב"ס לא הצליחה עד כה לדון באופן יעיל בניכוי שליש מאסירים שנשפטו לתקופות קצרות במיוחד של 3-6 חודשים.
שרת המשפטים איילת שקד: "מדינת ישראל לא תקבל מציאות מעוותת, לפיה בעוד שאסירים שנשפטו לתקופות ארוכות זוכים לדיון בוועדות השחרורים, דווקא האסירים שעברו עבירות קלות יחסית לא טופלו כראוי. מדינה מתוקנת נבחנת גם ביחסה לאסירים שהגיעו לכלא לאחר שסטו מדרך הישר. ואכן, במהלך זה אנחנו משיגים הישג כפול: גם נרווח את שטח המחיה של האסירים, וגם אסירים שנגזר דינם לתקופת מאסר קצרה יחסית יזכו לקבל את יומם, כפי שהיה ראוי שיקרה עד היום. אני מודה למחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים על גיבוש הצעת החוק".
השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן: "ההצעה תאפשר לנו לקצר את מאסרם של אסירים שביצעו עבירות פחות חמורות וכך יגדל הסיכוי לשקמם. היא אף תסייע לנו להפחית את מספר האסירים הכולל ולקדם את הגדלת שטח המחיה לכל אסיר כחלק מהתכנית הלאומית שאנו מקדמים".
על פי המדינה, קיים היום מחסור ב-2,800 מקומות כליאה בישראל על מנת לעמוד ביעד אותו הציבה בג"ץ לריווח תאי המאסר. לאחר פסיקת בג"ץ בנושא, פורסם מתווה חנינות ה-70 שעשוי לאפשר שחרור מספר מסוים של אסירים, כמו גם הצעת החוק הנוכחית שעשויה להקל על אופן ומהירות השחרורים המוקדמים ממאסרים.