"נגמר המשחק, ממשלה של גנבים" ו"אזרחי ירדן הם לא מכונת כסף", כך צעקו שלשום (ראשון) אלפי אזרחים ירדנים מחוץ למשרד ראש הממשלה בבירה עמאן, חלק ממחאה רחבת היקף שיזמו האיגודים המקצועיים במדינה שנכנסה ליומה החמישי. 4,000 המפגינים, שמאוחר יותר פוזרו בכוח על ידי המשטרה, התכנסו למחות נגד צעדי הצנע החריפים שמקדמת הממשלה בחודשים האחרונים, חלק מחבילת רפורמות שדרשה קרן המטבע הבינלאומית בתמורה לסיוע פיננסי לירדן. קרן המטבע מכנה את הרפורמות "תכנית תיקון כלכלית", אבל תושבי ירדן, ששליש מתוכם חיים מתחת לקו העוני הרשמי, מתייחסים לצעדים כגזרות אכזריות. בתגובה למחאות נגדו, הודיע הבוקר ראש ממשלת ירדן, האני אל-מולקי, על התפטרותו.
הפגנות, המתקיימות בעמאן ובמוקדים נוספים בממלכה, מוחות כנגד כוונתה של הממשלה לבצע העלאת מיסים נוספת, כחלק מתכנית קרן המטבע לצמצום החוב הלאומי. זהו האחרון בשורת צעדים לצמצום החוב הלאומי של ירדן (שעומד כיום על 95% מהתוצר), אותם דרשה הקרן ב-2016 בתמורה לסיוע של 723 מיליון דולר.
כדי לצמצם את החוב הציבורי, דרשה קרן המטבע להעלות מיסים ולצמצם בהוצאה הממשלתית. כך נוצר מצב בו, מאז השנה שעברה, מקצצת ממשלת ירדן בשירותים חיוניים לאזרחיה ובמקביל מטילה מיסים חדשים ומעלה אץ שיעור מס ההכנסה והמע"מ. הצעד האחרון אותו מנסה הממשלה לקדם הוא העלה נוספת של 5% במס ההכנסה.
עוד דרשה קרן המטבע ביטול של הסבסוד הממשלתי על מוצרי מזון בסיסיים, וקיצוץ רחב בשירותי הרווחה הציבוריים. התוצאה היא עלייה משמעותית בשיעור העוני במדינה. "לאזרחים אין כוח בכלל, הם צריכים לחפש אוכל יום יום. נשים מחפשות בזבל כדי להאכיל את הילדים, וכל יום מכים אותנו עם מיסים חדשים", סיפר אחד המפגינים לרשת אל ג'זירה.
#IMF taxes the reason behind widespread #protests in #Jordan https://t.co/ErXzwmcejN pic.twitter.com/ZjiDMwsd0I
— Middle East Affairs (@AffairsEast) June 4, 2018
איגודי העובדים הירדניים מנהלים בשנה האחרונה קמפיין ציבורי נגד הקיצוץ, ובימים האחרונים החלו לארגן הפגנות המוניות בעמאן ובערים נוספות במדינה. בפגישה שקיים אתמול עם ראש הממשלה, דרש ראש האיגודים המקצועיים במדינה,עלי אובוס "לשמור על עצמאות ולא להיכנע לדרישות הקרן". אובוס הוסיף כי אם לא תושג התקדמות במשא ומתן מול הממשלה, תוכרז שביתה כללית בממלכה.
מתכון לערעור היציבות
אפשר לראות בסבסוד ממשלתי של מוצרי בסיס אחד מאבני הפינה של משטרי מדינות ערביות רבות. לא קיימת סטטיסטיקה רשמית של שיעור העוני בירדן, אך בשנת 2014 העריך הבנק העולמי כי כשליש מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לקו העוני. חלק גדול מהאוכלוסייה נשען על הסבסוד אותו מעניקה המדינה על מחירי מוצרים בסיסיים כדי להתקיים. לכן, החלטתה הנוכחית של הממשלה להוריד את הסבסוד על החשמל והדלק מעוררת זעם רב כל כך בממלכה.
מוחמד שלבייה, פקיד בנק בן 28 מעמאן, אמר לאל ג'זירה אתמול כי הוא יוצא להפגנה "כדי להגיד לממשלה שההכנסה של אזרחי ירדן לא יכולה לאפשר להם לעמוד במחירים כאלו, ושיש להם הזכות להפגין". נתוני שכר ממוצע עדכניים לא פורסמו, אך אזרחי ירדן מדווחים כי החלטה של הממשלה להוריד את הסבסוד על מוצרי יסוד עשויה לדחוף חלק גדול מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני.
Jordan prime minister resigns amid anti-austerity protests https://t.co/Hq027qKkDy via @alaraby_en pic.twitter.com/FPDWMWLuW6
— Araby.org Community (@ArabyOrg) June 4, 2018
דרך נוספת בה פוגעות הרפורמות באזרחי ירדן היא הקיצוץ הרוחבי בשכר עובדי המדינה. בירדן, כמו במדינות ערביות רבות אחרות, עובדי המגזר הציבורי זוכים לשכר הגבוה ביותר במשק, כך שהם מהווים מנוע צמיחה לכלכלה הירדנית. קרן המטבע טוענת שקיצוץ במגזר הציבורי, והפרטה חלקית שלו יביאו לצמיחה גבוהה יותר – למרות שאין לכך תקדים היסטורי במדינות ערב.
רגוי אסד, פרופסור מצרי מאוניברסיטת מינסוטה טען כי מדינות ערב טועות כשהן נכנעות לתכתיבי קרן המטבע, משום שצמצום המגזר הציבורי לא מביא להשקעה פרטית רחבה יותר, ופוגעת בכלכלה המקומית. לדבריו, בזמן ההפרטות הגדולות במצרים, שהחלו בשנות השמונים של המאה הקודמת, "ההנחה הייתה שהמגזר הפרטי יכנס במקום הציבורי, ויעניק עבודות טובות עם שכר גבוה. זה לא קרה".
אסד טוען כי במקרים בהם הממשלה נסוגה מתמיכתה בציבור מבלי להציע אלטרנטיבה, נוצר מתכון בטוח לאי יציבות פוליטית, שעשויה להזין גורמים אסלאמיים קיצוניים. על אף העובדה שירדן נחשבת למדינה הערבית היציבה ביותר, יש נוכחות לא מבוטלת של כוחות כאלו בשכונות העוני ובמחנות הפליטים בממלכה.
בקרן המטבע מודעים לסכנת עידוד אי היציבות במדינות ערב, אבל ממשיכים לדחוף לצעדים המחריפים את מצוקת האוכלוסייה המקומית. "אי שביעות רצון של הציבור שמתחיל לבעבע במדינות רבות הוא תזכורת לכך שיש צורך דחוף בפעולה" אמרה בחודש ינואר השנה יו"ר הקרן כריסטין לגארד.
בין ריאד לקרן המטבע
בשנים האחרונות הפכה ירדן לאחת המדינות שקלטו את המספר הגדול ביותר של פליטים מהסכסוכים במזרח התיכון – כ-1.4 מיליון פליטים סורים ורבים מעיראק. חלק מפליטים אלו מטופלים על ידי האו"ם במחנות הפליטים שהוקמו בצפון המדינה, אך רובם התבססו דווקא בערים.
כדי להתמודד עם גל הפליטים, נשענה הממלכה באופן מאסיבי על סיוע ממדינות זרות. אחד ממקורות הסיוע המרכזיים היא סעודיה, שהעבירה לירדן כספים רבים, דרך ארגון שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) בראשו היא עומדת.
אך ה-GCC קיצץ בשנה שעברה תכנית סיוע לממשלת ירדן, בהיקף של קרוב לארבעה מיליארד דולר לממשלה הירדנית. לצמצום סוג זה בסיוע הכלכלי מצד מדינות המפרץ עשויה להיות השפעה מכרעת על יכולתה של ירדן לעמוד בדרישות קרן המטבע ללא ערעור מוחלט של הסדר החברתי-כלכלי במדינה.
הרקע לקיצוץ בסיוע של מדינות המפרץ הוא התרחקות פוליטית בין עמאן לריאד. למרות ששתי המדינות הן שותפות היסטוריות, הסעודים מאשימים את ירדן בהתקרבות למדינות איתן יש להם סכסוך – כמו טורקיה וקטאר. ביטוי למתיחות הפוליטית הזו ניתן לראות בתגובה להעברת שגרירות ארה"ב בישראל לירושלים. בעוד הסעודים תמכו בצעד של זה ממשל טראמפ, הירדנים מתחו דווקא ביקורת חריפה ופומבית על המהלך. ככלל, בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, סעודיה הולכת ומתרחקת מתמיכה במאבק בישראל, בעוד ירדן מסרבת ללכת בעקבותיה.
פרשנים רבים טוענים כי הסיבה לכך היא האוכלוסייה הפלסטינית הגדולה בממלכה ההאשמית, שמאלצת את הממשלה לדבוק במאבק הפלסטיני נגד ישראל. עם זאת, ההתרחקות בין ירדן למדינות המפרץ, ובראשם סעודיה, מתגלה גם בתחומים אחרים. כך למשל בסירוב הירדני לשתף פעולה עם האיום על קטאר, או ההתייצבות של ירדן לצד טורקיה כזו הודיעה שתגן על הנסיכות הקטנה במקרה של תקיפה סעודית.
להתרחקות של ירדן ממדינות המפרץ עשויות להיות השלכות מדיניות רחבות, אך יש להן גם השפעות על הרפורמות אותן דורשת קרן המטבע. ירידות בסיוע לירדן מביאות לירידות בהכנסת המדינה, ודורשות קיצוצים רחבים עוד יותר כדי לעמוד בדרישותיה של הקרן. אם ימשיך מהלך זה בירדן, עשוי להיווצר מצב בו אי היציבות הגוברת מביאה לניסיון למוטט את הממשלה.
