על רקע ההסלמה הביטחונית ההולכת ונמשכת בגבול רצועת עזה הקבינט המדיני ביטחוני יתכנס היום (ראשון) לדון במשבר ההומניטרי ברצועה. הדיון המתקיים על רקע דיווחים על מצב הולך ומחריף בתוך הרצועה, הוא הפעם הראשונה בו מתייחסת ההנהגה הישראלית במפורש לקיומו של משבר הומניטרי.
שר החינוך נפתלי בנט, אמר בכניסה לישיבת הממשלה כי "בימים האחרונים מדברים הרבה על צעדים הומניטריים כלפי רצועת עזה. צריך לזכור שיש בנים שלנו, גם גופות חיילים וגם אזרחי ישראל, שנמצאים בידי חמאס בעזה ולכן הנוסחה אותה אני אקדם היא: הומניטרי תמורת הומניטרי, ובלי ארוחות חינם. בצד בשני יש אויב אכזר שמחכה לסימני תמימות ומתנות חינם מהצד שלנו. אנחנו לא צריכים לתת מתנות בחינם. הומניטרי תמורת הומניטרי".
קיומו של הדיון, יחד עם הצהרות של נתניהו מהשבוע האחרון, מסמן אולי חשיבה מחודשת של ההנהגה הישראלית על האופן בו יש להתמודד עם ההסלמה. בעוד בצמרת הביטחונית מתייחסים למצב ההומניטרי בעזה כחלק מהנסיבות להידרדרות הביטחונית, עד כה מיעטה ההנהגה המדינית להתייחס לסוגיה זו. המצב בעזה תחת הנהגת חמאס הדרדר בשנים האחרונים, והציבור הפלסטיני החי ברצועה סובל מאבטלה גבוהה מאוד, מי שתייה מזוהמים, חשמל הזורם רק שעתיים ביום וחוסר יכולת לצאת ולהיכנס לרצועת עזה, המהווים על פי רבים קרקע ותשתית חברתית לחוסר יציבות.
במהלך השבוע שעבר התייחס נתניהו בשתי הזדמנויות למשבר ההומניטרי ברצועת עזה. בתדריך עיתונאים לקראת המראתו מפריז לברלין אמר נתניהו, ״הם (הפלסטינים בעזה) נחנקים כלכלית ולכן החליטו להתנפץ על הגדר… אנחנו בוחנים אפשרויות שונות כדי למנוע קריסה הומניטרית שם. מדינת ישראל היא זו שפועלת הכי הרבה בנושא – ואולי היחידה שפועלת״.
״הם (הפלסטינים בעזה) נחנקים כלכלית ולכן החליטו להתנפץ על הגדר… אנחנו בוחנים אפשרויות שונות כדי למנוע קריסה הומניטרית שם. מדינת ישראל היא זו שפועלת הכי הרבה בנושא – ואולי היחידה שפועלת״
— Noa Landau נעה לנדאו (@noa_landau) June 4, 2018
בפתח פגישתו של נתניהו עם ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי אמר נתניהו באופן מפורש כי יש משבר הומניטרי ברצועת עזה והאשים בכך את החמאס המשקיע בתשתיות טרור תחת השקעה בנושאים אזרחים ואת הרשות הפלסטינית. "נכון שהסיבה שיש משבר כלכלי והומניטארי היא בגלל שחמאס מפנה חלק גדול מאוד מהמשאבים לצרכים אזרחיים לטובת מנהרות טרור ואמצעי לחימה אחרים. בנוסף, החלק השני של החברה הפלסטינית, הרשות הפלסטינית מונעת מהם כסף" אמר נתניהו למיי והוסיף, "השילוב של עצירת המשאבים הכלכליים לעזה מצד פלסטיני אחד והפניית משאבים לטובת טרור מהצד השני, יצר משבר כלכלי".
בתחילת חודש פברואר שר הביטחון אביגדור ליברמן הכחיש בפתח ישיבת סיעת ישראל ביתנו כי יש ברצועת עזה משבר הומניטרי. "המצב בעזה הוא אכן קשה, יש שם מצב כלכלי מאוד לא פשוט שחייבים לטפל בו אבל אין שום משבר הומניטארי" אמר ליברמן והוסיף, "מי שלא מבין, במדינת ישראל מי שמוסמך לקבוע האם יש משבר הומניטארי או לא ברצועה או ביהודה ושומרון, זה המתפ"ש פולי מרדכי. אני על דעת מערכת הביטחון כולה, זו בדיוק ההגדרה, אין משבר הומניטארי, יש מצב קשה וצריך לקחת את זה בחשבון. יש התדרדרות ברמת השירותים, ברמת התשתיות הבסיסיות, אבל אין משבר הומניטארי". חודש לאחר מכן אמרה סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי בסיור שערכה ל-40 דיפלומטים כי, אין משבר הומניטרי ברצועה. אישר לנו את זה גורם צבאי ששוחחנו אתו".
הרמטכ"ל רב אלוף גדי אייזנקוט אמר בתחילת השנה בנאומו בבמרכז הביתחומי בהרצליה כי החזית הביטחונית ברצועת עזה היא "המורכבת ביותר בימים אלה" מתוך ההבנה כי לא ניתן להפריד בין המציאות הכלכלית חברתית ברצועה לבין ההשלכות הביטחוניות על ישראל והוסיף, "מציאות אזרחית כלכלית קשה מאוד. סכנה לקריסה הומניטרית, 47% אבטלה, 4 שעות חשמל ביום, מים באיכות נמוכה ומציאות פנימית מאוד בעייתית".
בראיון שערכנו עמו תיאר החוקר הישראלי גרשון בסקין את מצבם של הצעירים בעזה: "אותם צעירים שהגיעו לגבול שאומרים בחדשות – שחמאס מדרבן אותם, לא צריך לדרבן אותם. אין להם חיים. אין להם תקווה. אין להם אופק לעתיד. יש 5 אוניברסיטאות שעובדות בעזה. 'אל אזהר', 'האיסלמית', 'אל קודס', 'אל קודס מפתוחה', ו'אל-אקצה' – שהוקמה על שטחי נווה דקלים. התוצאה היא שיש 100 אלף בוגרי אוניברסיטאות בעזה שבחיים לא ראו משהו מחוץ לעזה ואין להם תקווה לתעסוקה. בסקר של חליל שקאקי, מראים סדר גודל של 45% מתושבי הרצועה שהם רוצים להגר מהרצועה. כמובן אין סיכוי שיהגרו, אבל החיים כל כך קשים שם שזה מה הם רוצים."
יש לציין כי יכולתה של ישראל להשפיע על המתרחש בתוך רצועת עזה מוגבלת. ישראל אומנם שולטת בכניסות לרצועה, אך חלק ניכר מהמשבר המתפתח הוא תולדה של מדיניות ממשלת החמאס ברצועת עזה המשקיעה את משאביה בתשתיות טרור תחת השקעות בצרכי הציבור האזרחי, ומאופן התנהלותה של הרשות הפלסטינית, המשתמשת בצינור ההעברות הכספיים לממשלת החמאס כמנוף לחץ בלתי פוסק נגדה על רקע המאבק הפנים פלסטיני.
