שישה שוטרים נזקקו לטיפול רפואי, שלושה נערים נעצרו ומאות הורחקו במהלך פינוי 15 הבתים במאחז הלא חוקי נתיב האבות שהסתיים אתמול (שלישי) בערב. ב-14 מתוך 15 הבתים שצפויים להיהרס בימים הקרובים, התפנו התושבים, יחד עם אלה שבאו לתמוך מקרוב ומרחוק, ללא תקריות חריגות. אולם בפינוי הבית האחרון נאלצה המשטרה להפעיל כוח רב, על מנת לפנות את המוחים תוך התנגדות. מרבית ההתנגדות התבטאה בהתנגדות פיזית לשוטרים שבאו לסחוב את המפגינים אך נרשמו במספר מקרים גם השלכת חפצים, צבע ויריקות.
הנוער אמר את דברו
כבר לפני כשבוע פרסמו רבני גוש עציון מכתב הקורא לציבור לבוא ולמחות, אך הדגישו את קריאת התושבים כי המחאה תעשה ללא אלימות וללא התבצרות. משפחת נוי הקפידה לדבר אל המוחים בביתה ולבקש מהם שיצאו מהבית בהליכה. ככל שהתקדם הפינוי ונשאר רק הגרעין הקשה של המוחים נאלצו השוטרים לסחוב אותם בכוח החוצה.
"אני לא חושבת שזה עוזר במשהו", אמרה ל'דבר ראשון' נעמי מההתנחלות אלעזר הסמוכה בהתייחסה לאלימות כלפי המשטרה. "אלה בני נוער שהם לא מהישוב. אכפת להם אבל הם יכולים לקחת את זה למקום שהישוב לא רוצה. צריך למחות אבל לא באלימות".
בין כוחות המשטרה למוחים ניתן היה לראות עשרות מתנדבים מההתנחלות אלעזר ומהסביבה ומספר מדריכים ורכזים מתנועת הנוער בני עקיבא, שהתרוצצו בנקודות החיכוך וניסו לפשר ולהרגיע את הרוחות במטרה שהמוחים ירגישו ויבינו כי אין צורך באלימות על מנות להעביר את המסר שלהם. נראה כי מהלך זה הלך והשתכלל מאז פינוי המאחז הלא חוקי עמונה, שם ביצעו את התפקיד אנשי חינוך מההתנחלות עפרה הסמוכה וביניהם גם ח"כ בצלאל סמוטריץ.
נראה כי כוחות מג"ב עברו גם הם כברת דרך בחיכוך מהסוג הזה, ואלו הפגינו קור רוח ואדיבות מקדמית, ולא נראה היה כי פניהם לחיכוך. נעדרו לטובה כפפות המיגון מידיהם של השוטרים. גם בנקודות בהן נדרשה הפעלת כוח, נתנו שוטרי מג"ב למתנדבים לסייע ולהרגיע תוך כדי הפינוי. ניתן רק לקוות שמשטרת ישראל תסגל לעצמה את הכשרים הללו גם כנגד ציבורים שאינם נחשבים 'מלח הארץ' או מתפארים בפוטנציאל השירות הקרבי בצבא.
יחד עם הניסיון להרגיע, בדומה לפינוי עמונה, כל האנרגיות והמתחים נוקזו לפינוי הבית האחרון בישוב. על אף קריאתה של טליה בר לב, בעלת הבית, להימנע מאלימות ומעלייה לגג, נפלו קריאותיה על אוזניים ערלות. "אנחנו ומשפחת דנהייר מאפשרים, מתוך חשיבה ערכית, כן להכניס אלינו אנשים מבוגרים ובני נוער לבית", אמרה בר לב ל'דבר ראשון' טרום הפינוי. "המחשבה מאחורי זה היא לאפשר לאנשים למחות פסיבית. מאפשרים לשבת, לאחז אחד בשני. כאות מחאה לעוול ולאיוולת שבגלל מטר אחד בסלון הורסים את כל הבית".
הנוער אמר את דברו. חלקם הגיעו עם מטען אידאולוגי לא מתפשר ולא משלים עם המציאות, מטען אותו מלבים רבנים ונבחרי ציבור הרואים במדינת ישראל כמי שמפריעה לממש את השאיפות הריבוניות שלהם בארץ ישראל. מעט מהם בני נוער המצויים על הרצף החינוכי שמחוץ למסגרות הממלכתיות.
"צריך להיות נוכח"
יאיר שחל, מזכ"ל תנועת הנוער בני עקיבא אמר ל'דבר ראשון': "יש פה הרבה בני נוער שבאים למחות על מציאות קשה, כואבת ועצובה. תפקידנו כמחנכים ומובילים ומאמינים בדרך תורה ועבודה להיות ביחד עם החברה ביום הקשה הזה ולעבור אותו בצורה הכי סבירה".
בנסיון להבין איך מתמודדים עם הנוער, אמר שחל: "מחנכים להבין את המציאות שחיים בה, אתה דרכה של מדינת ישראל, של המשטרה, של בית המשפט. לדעת שלא תמיד אנחנו כאזרחים מסכימים. אנחנו רואים שדרכה של ממשלת ישראל הייתה בעד לנסות ולהסדיר ולנסות להרחיב. להבחין את המציאות המורכבת שבה הממשלה בונה שכונה והורסת שכונה. צריך לחנך למורכבות ולאהבה למדינת ישראל למרות הקושי שהיא מציבה לנו".
"השלב השני" מסביר שחל את הגעתו למקום, "צריך להיות נוכח. מחנך צריך להיות במקום. להסתכל בגובה העיניים. לחוות את הקושי ולחבק. השלב השלישי ביום שאחרי. כל אחד מבני הנוער, נמצא אותם בצה"ל ובשירות לאומי וצריך לדאוג שלאנשים יש חוסן. זה מה שאנחנו עושים. בעוד כמה שנים כשתבנה פה שכונה חדשה תהיה לנו פרספקטיבה אחרת. אבל זה לא מוריד מהקושי של היום הזה".
ראש המועצה האזורית מטה בנימין, אבי רואה, התייחס בעבר בראיון ל'דבר ראשון' לנושא ההתמודדות החינוכית עם נוער השותף בפעולות טרור נגד ערבים, בעל פרופיל דומה ואמר: "נוער רואה דברים בשחור ולבן. זו הנטייה שלו. אין לו מערכות איזונים סבירה כמו לאדם מבוגר עם ניסיון כזה ואחר. לכן הנוער זקוק להכוונות כל הזמן, שיחות, צריך למקד אותו. כשהוא נמצא מחוץ למסגרת חינוכית-חברתית, כזו או אחרת במרחב שלו, אז הוא מביא לביטוי אנרגיות או רצונות שלו בדרכים שבחלקן יכולות להיות חיוביות, ויש חלק שלא הולך לכיוונים חיוביים. לכן אתה מוצא את הנערים האלה שעושים מעשים כאלה. המענה למצב הזה הוא שתהיה אוזן קשבת. לשוחח איתם גם על המהות, גם על הערכים, גם על המטרות שלנו. שלנו – כמדינת ישראל, כבני אדם. כדי שיהיה טוב יותר, אנו זקוקים לכך שתהיה מערכת שתנהל את הדברים. הם בעצם מתריסים נגד המערכת".
