שר העבודה והרווחה הודיע כי יקדם חוק להעלאת שכר המינימום השעתי ל-29.12 שקלים, זאת בעקבות קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות. עד כה, כפי שפורסם לראשונה בדבר ראשון, על אף שעמדת משרד העבודה והרווחה הייתה כי שכר המינימום אכן עלה בפועל – הנחה את מפקחיו לבצע אכיפה פלילית ומנהלתית בהתאם לשכר המינימום הקבוע בחוק. כעת מבקש השר לתקן את הפער בין נוסח החוק למשמעויות צו ההרחבה.

בחודש מרץ 2018 חתם השר חיים כץ על צו הרחבה שמחיל על כלל המשק קיצור שבוע העבודה ללא פגיעה בשכר, מ-43 שעות שבועיות ל-42 שעות, כך שמספר שעות העבודה בחודש עומד כעת על 182 שעות במקום 186. עם זאת, נוסח חוק שכר המינימום לא עודכן עד כה בהתאם, ומחשב את שכר המינימום על פי 186 שעות עבודה.

על פי עמדת השר והמשרד, קיצור שבוע העבודה מעדכן הלכה למעשה את השכר של משתכרי שכר המינימום השעתי, אך ללא תיקון חוק שכר המינימום מנהל ההסדרה והאכיפה לא יוכל להגן על זכויות העובד על פי הערך החדש וקיים חשש לפגיעה בעובדים ברכיבי המשכורת הכוללים שעות עבודה, שעות נוספות, חוק חופשה שנתית וחוק שעות עבודה ומנוחה יפגעו.

"התחלנו במהלך להורדת העומס שמוטל על העובד הישראלי ונמשיך לפעול כדי להקל על העובדים עוד יותר" אמר השר כץ, "עדכון ערך השעה מוסיף לכל עובד בממוצע עוד כ- 150 שקלים בחודש, יחד עם זאת עלינו למצוא פתרונות להשלכות של העלאת השכר על המעסיקים בהם משרדי הממשלה שיצטרכו להקצות תקציבים נוספים לעובדים השעתיים".

בגין הפרה של הוראות חוק שכר מינימום רשאי מינהל הסדרה ואכיפה להטיל עיצום כספי בגובה 35,380 שקלים ובגין העסקה בשעות נוספות מעל 42 שעות ביום בלא תשלום גמול שעות נוספות רשאי המינהל להטיל עיצום כספי בגובה 20,220 שח. במקרים החמורים רשאי משרד העבודה להגיש כתבי אישום כנגד מפרי חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק שכר מינימום.