מחקר חדש שערכה עמותת סיכוי לקידום שוויון בין ערבים ליהודים בישראל, חושף תמונת מצב עגומה של מצב הוראת הערבית במערכת החינוך, אך מציע גם דרכי התמודדות עם הכשלים. במסגרת יום השפה הערבית שצויין אתמול (שלישי) בכנסת, הוצג המחקר בפני ועדת החינוך. יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) הודיע כי הוא מאמץ את המלצות המחקר, הן יהיו סיכום הדיון בפועל.

חבר הכנסת יעקב מרגי, יו"ר ועדת החינוך (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).

למרות שלימודי הערבית מוגדרים כשפה זרה שנייה שחובה ללמוד בכיתות ז'-י' מאז 1996, ועל אף טענות משרד החינוך לפיהן לימודי השפה לציבור היהודי עומדים בראש סדר העדיפויות, מצאו החוקרים כי רוב התלמידים מסיימים את לימודיהם בלי ידע מינימלי בערבית.

על פי ממצאי המחקר, רק 1.6% מהיהודים הבוגרים בישראל מעידים על עצמם כי הם מסוגלים לנהל שיחה בערבית הודות לשיעורי השפה בבית הספר, זאת לעומת 40% מהבוגרים היהודים המדווחים כי הודות למערכת החינוך הם למדו לשוחח באנגלית. בסך הכל, עלה כי רק 8.6% מהבוגרים היהודים הם בעלי יכולת בסיסית בשפה הערבית כשפה זרה, אך רובם לא רכשו אותה הודות לשיעורי הערבית במערכת החינוך. זאת על אף העובדה שזו שפתם של כחמישית מאזרחי המדינה, כמו גם העובדה שמדובר בשפה רשמית בישראל.

עוד עולה מהמחקר כי בעשור האחרון נרשמה דווקא עלייה הדרגתית במספר לומדי הערבית בחינוך היסודי, ושר החינוך נפתלי בנט אף הצהיר כי בכוונתו להפוך את לימודי הערבית למקצוע חובה בבתי הספר היסודיים. מנגד, עולה מהנתונים כי נרשמה בשני העשורים האחרונים ירידה במספר לומדי הערבית בחטיבות הביניים. בחטיבה העליונה, בעקבות ביטול חובת לימוד הערבית בכיתה י' ב-2014, חלה צניחה של כשני שליש במספר לומדי הערבית. בין השנים 2011 ו-2015, חלה ירידה של כ-70% במספר הניגשים לבגרות בערבית, זאת אחרי ביטול האפשרות להיבחן ברמה של 3-1 יחידות לימוד.

לטענת החוקים, שני חסמי עומק עיקריים מקשים על מערכת החינוך להשתנות: המחלוקת המתמשכת סביב מעמד הערבית כשפה רשמית והמחלוקת סביב מהם מקצועות הליבה וכיצד יש ליישם אותם בתוך המערכת.

מכיוון שמדובר במחלוקות פוליטיות, לא בטוח כיצד יש לגשת אליהם מנקודת מבט חינוכית, טוען המחקר, אבל למרות זאת יש למשרד החינוך את הכלים להסיר את החסמים המערכתיים שקיימים בתוכו כיום.

בין היתר ממליץ המחקר לאפשר תמריץ למנהלים לקבל שעה שלישית שבועית שאינה ייעודית למקצוע כלשהו, בהתניה שהשעתיים הראשונות ישמשו ללימוד ערבית; הגדרת השפה הערבית כשפת ליבה (במקום שפה זרה שנייה) כך שתהפוך למקצוע חובה בכיתות ז'-ט' בהיקף של 3 שעות שבועיות; החלת חובה להיבחנות בבגרות בערבית; הקצאת תקציבים ועוד.

עוד טוען המחקר שאין כיום מעקב מסודר אחר מספר הלומדים את השפה הערבית במערכת ולא נקבע סולם מדידה לרמת הידע ושליטה בשפה ועל כן הוא מבקש לקבוע יעדים מוגדרים ויצירת מדיניות מסודרת שבין היתר תאפשר למשרד להבין כמה כוח אדם הוא צריך להכשיר להוראת השפה ופיתוח תוכנית רב שנתית לשילוב מורות ומורים ערבים בבתי ספר עבריים.  המסמך שהוציאה עמותת סיכוי הכולל בתוכו את הסקירה של המחקר והמלצות לשינוי מדיניות בתחום מערכת החינוך לא עוצר רק במערכת החינוך וקורה למדינה לאמץ מהלך כולל ורחב יותר אשר ייתן לשפה הערבית יותר במה ונוכחות במרחב הציבורי, יצירת תוכניות תרבות ובידור לטלוויזיה בשפה הערבית לקהל היהודי, התייחסות לשפה והתרבות הערבית בעוד תחומי למידה כגון היסטוריה ומורשת ישראל ואף קריאה למדינה ליצור תמריץ למבקשים לעבוד בעבודות ציבוריות/ממשלתיות את הדרישה לדעת ערבית, בתור קריטריון לקבלת המשרה.

"השורה התחתונה היא שישנם חסמים ממשיים במדיניות ואת החסמים האלו אפשר להסיר. זה בידיים של משרד החינוך לשנות את המדיניות" אמרה לדבר ראשון גילי רעי, מנהלת שותפה במחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי, "המלצות של המחקר שלנו הן המלצות ברות יישום ברמה המידית עד בינונית, אם משרד החינוך יאמץ את ההמלצות האלו ויישם אותם, אפילו בהדרגה, הוא יכול לחולל מהפכה של ממש ולצמצם את הפער בין ההצהרות למציאות"

גילי רעי, מנהלת שותפה במחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי. (צילום: עמותת סיכוי)

"המדיניות הנכונה חייבת לכלול תמריצים ממשיים" הוסיפה, "לימודי ערבית כבר נמצאים בסדר העדיפויות של משרד החינוך, פשוט היום המשרד צריך להכיר בעובדה שכדי שסדר העדיפויות הזה ישתקף, הוא צריך לשנות את המדיניות. תמריצים ללימוד ערבית הם מגוונים  ויכולים לכלול: בחינת בגרות עם ציון עובר-לא עובר כתנאי לזכאות לתעודת בגרות – זה ימשוך את כל המערכת ללמוד וללמד ערבית. דבר שני זה איסוף של נתונים וקביעת יעדים – שזה א'-ב' במדיניות וזה לא מתקיים היום."דבר אחרון זה לעורר מוטיבציה. משרד החינוך יכול לעשות כבר מחר קמפיין לעידוד לימודי ערבית, כפי שעשה עם המתמטיקה. הוא הצליח עם מתמטיקה, אין סיבה שהוא לא יצליח עם ערבית".

"השורה התחתונה" סיכמה רעי, "היא שישנם חסמים ממשיים במדיניות ואת החסמים האלו אפשר להסיר. זה בידיים של משרד החינוך לשנות את המדיניות".