דבר ראשון
פינת עבודה - אפליה במקום העבודה (איור: אידאה)
פינת עבודה
כולנו שונים, כולנו שווים

אפליה בעבודה על רקע מוצא היא לא רק לא מוסרית, היא גם לא חוקית.

אפליית העובדים ממוצא אתיופי ביקבי ברקן העלתה את הנושא על סדר היום | איך אפשר לפעול במקרה כזה? מה צריך להוכיח? ומהן הסנקציות שאפשר להטיל על מעסיק מפלה? ד"ר מורן סבוראי ועו"ד אמיר בשה נותנים שוויון הזדמנויות

עדכון אחרון: 05.07.2018, 5:54

מהן הסנקציות המוטלות על מעסיק במקרה בו עובד (או דורש עבודה) מופלה עקב ארץ מוצאו? מי רשאי לתבוע והיכן? מהי תקופת ההתיישנות ועל מי מוטל נטל ההוכחה בתביעה בגין אפליה? על כך ועוד בטור זה.

יקבי ברקן, כפי שבוודאי שמתם לב, עלו לאחרונה לכותרות. לא בגלל בציר מוצלח או עפיצות משובחת של היינות, אלא בגלל אפליית עובדים ממוצא אתיופי. על פי התחקיר של תאגיד השידור הציבורי "כאן", העובדים הועברו מתפקידם ונאסר עליהם לגעת ביינות בעקבות ההחלטה להוסיף ליינות אישור של בד"ץ "החברה החרדית", גוף שמטיל ספק ביהדותם של העובדים האתיופים.

הסערה הציבורית והקריאה לחרם צרכנים, שהתעוררו בעקבות התחקיר, הביאו את יקבי ברקן להחזיר את העובדים לתפקידם. אבל גם ללא הרעש הציבורי, וגם ללא האיום בחרם, יקבי ברקן היו חייבים לחזור בהם מההחלטה שהתבססה על ארץ מוצאם שכן מדובר בהפרה של החוק הכולל בחובו גם סנקציות פליליות.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה כי מעסיק לא יפלה את עובדיו, או מי שמבקש לעבוד אצלו, עקב ארץ מוצאם בכל אחד המקרים הבאים:

  • קבלה לעבודה
  • תנאי עבודה
  • קידום בעבודה
  • הכשרה או השתלמות מקצועית
  • פיטורים או פיצויי פיטורים
  • הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה

האיסור להפלות בגין "ארץ מוצא" התווסף לחוק רק ב-1995, ולא היה חלק מהנוסח המקורי שאושר ב-1988. מכאן, שהמחוקק הכיר בתופעה הקיימת של אפליה מטעם זה ומצא לנכון להיאבק בה במפורש.

מה יכול לעשות עובד שהופלה בגלל ארץ מוצא?

אפליית עובד עקב ארץ מוצאו היא גם עבירה אזרחית (כלומר, ניתן להגיש בגינה תביעה לבית הדין לעבודה) וגם עבירה פלילית (כלומר ניתן להגיש בגינה תלונה למשטרה).

איך מגישים תביעה לבית הדין לעבודה?

הגשת תביעה לבית הדין לעבודה יכולה להיעשות על ידי העובד המופלה עצמו, אך גם ארגון העובדים היציג במקום העבודה, או ארגון העובדים שהעובד חבר בו – אפילו אם הוא לא הארגון היציג במקום העבודה – יכולים לעשות זאת. ארגונים אזרחיים שעוסקים  בשוויון הזדמנויות רשאים גם הם להגיש תביעה בנושא, אך רק בהסכמתו המפורשת של העובד המופלה.

חשוב לשים לב שתקופת ההתיישנות להגשת תביעה מסוג זה היא 3 שנים בלבד ממועד האירוע, בשונה מתקופת התיישנות רגילה בת 7 שנים.

מה צריך העובד להוכיח בבית הדין?

למעשה, שום דבר. בניגוד לתביעות אחרות בבית הדין לעבודה, במקרה של טענה לאפליה על רקע ארץ מוצא נטל ההוכחה מוטל על המעסיק. כלומר, הוא צריך להוכיח שלא נעשתה עבירה והעובד לא הופלה.

מה יכולה להיות תוצאה של תביעה כזו?

בית הדין לעבודה רשאי לפסוק לעובד, או לדורש העבודה, שהופלה פיצוי כספי לפי ראות עיניו, גם אם לא נגרם לעובד נזק כספי בעקבות המקרה. גם כאן ניתן למצוא שוני מתביעות אחרות בתחום חוקי העבודה, שכן בתביעות אחרות ניתן לקבל פיצוי רק על נזק כספי שנגרם לתובע.

חשוב לדעת

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה חל רק על מקומות המעסיקים מעל שישה עובדים. במקרה של מקום עבודה המעסיק מספר נמוך יותר של עובדים, ניתן עדיין להגיש תביעה לבית הדין אך במקרה כזה לא ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, ונטל ההוכחה יהיה מוטל על העובד ולא על המעסיק.

ואם העובד לא רוצה לפנות לבית הדין לעבודה?

במקרה כזה, הוא רשאי להגיש תביעה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה, שאמונה על אכיפת החוק. נדגיש, לא ניתן להגיש תביעה גם לבית הדין לעבודה וגם לנציבות – יש לבחור רק אפשרות אחת.

הפייטן והזמר יוסף ג'ו עמר כתב והלחין את שיר המחאה המפורסם "הלכתי לשכת עבודה" שמתעסק באפליה בין מזרחים לאשכנזים, תוך שהוא משתמש בלשכת העבודה כסמל למקום בו מתקיימת האפליה.

"הלכתי לשכת עבודה אמר לי מאיפה אתה/אמרתי לו ממרוקו אמר לי תצא מפה אמר לי תצא מפה.

זק לי בנת למן נס אלי פרח נא נן ולדינה/ז'ינה מלכי נשיבה ארביו חנה עלנה יא רבי אנא עלנה יא

הלכתי לשכת עבודה אמר לי מאיפה אתה/אמרתי לו מפולניה תכנס בבקשה תכנס בבקשה".

השבוע, למרבה הצער, למדנו עד כמה השיר עדיין רלוונטי גם בישראל של 2018. במקרה של יקבי ברקן האפליה הייתה בוטה וישירה ולכן ניתן היה גם להוקיע אותה בקלות. אבל התופעה הזאת קיימת גם במקומות עבודה נוספים, שפועלים בציניות וערמומיות שמקשה על הוכחתה.


עו"ד ד"ר מורן סבוראי ועו"ד אמיר בשה הם שותפים במשרד עורכי הדין בשה זבידה סבוראי, המתמחה בדיני עבודה

נושאים קשורים:  פינת עבודה, זכויות עובדים
תגובות
×