נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הודיעה ביום שישי האחרון כי לא תתמודד על קדנציה נוספת בתפקיד. מי שעוקב אחרי מערכת היחסים בין בנק ישראל למשרד האוצר ולשכת ראש הממשלה לא הופתע מהודעת הנגידה, שלאורך כל הקדנציה שלה נתפסה בשתי הלשכות האחרות כ"כאב ראש" וכאופוזיציה למדיניות אותה רצו לקדם.

פלוג, שנכנסה לתפקיד מהדלת האחורית, לא התאימה לתפיסת העולם של שר האוצר משה כחלון, ובמיוחד לזאת של ראש הממשלה בנימין נתניהו. פרישתה תעשה לשניים חיים קצת יותר קלים, מכיוון כך שלא יצטרכו להסביר מדוע נגידה שנחשבת למוערכת בין עמיתיה בעולם לא ממשיכה בתפקידה.

אז למה, בעצם, היא לא ממשיכה בתפקידה?

היא לא משלנו

זה לא סוד שנתניהו לא רצה את פלוג בתפקיד. ב-2013, עם פרישתו של קודמה בתפקיד סטנלי פישר, ביקש ראש הממשלה מיעקב פרנקל לחזור ולשמש כנגיד בנק ישראל. המינוי כבר היה חתום וגמור, עד שנחשפה פרשת החליפון (תיק חליפות יוקרתי) שלכאורה פרנקל ניסה לגנוב מחנות בהונג קונג.

עם הגב לקיר, לנתניהו לא נותרה ברירה. בהעדר מועמדים נוספים, ואחרי 112 ימים שבהם שימשה כנגידה זמנית, החליט נתניהו להעניק לסגנית הנגיד פלוג את המינוי הקבוע.

כדי להבין את הפער בתפיסה בין פלוג לנתניהו כדאי להסתכל דווקא על פישר ופרנקל, שני הנגידים האחרים של נתניהו. שניהם דוברים בכירים של אסכולת שיקאגו הדוגלת בכלכלה מוניטריסטית, שניהם שימשו כמרצים באוניברסיטת שיקאגו ומזוהים מאוד עם הרעיונות הניאו-ליברליים הם דוגל גם נתניהו. פלוג, לעומת זאת, עשתה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת קולומביה ואת רוב הקריירה שלה עשתה בתפקידים שונים בבנק ישראל.

למען הסר ספק, פלוג היא לא כלכלנית קיינסיאנית, היא נאמנה לרעיון הורדת יחס החוב-תוצר, והתנגדה גם להעלאת שכר המינימום. אבל לאורך כהונתה המליצה לא פעם לממשלה להימנע מהורדת מיסים ולהעדיף הגדלה של ההשקעה הממשלתית בתשתיות.

מיסים

אחת מיסודות התפיסה והמדיניות של כחלון ונתניהו היא הורדת מיסים. במהלך כהונת הממשלה הנוכחית, הורידו השניים את שיעור מס החברות, המע"מ, מס ההכנסה, המכסים ומיסי הקנייה. נתניהו הסביר בעבר כי הוא מאמין בעקומת לאופר, הגורסת כי הורדת מיסים תביא להגדלת הפעילות הכלכלית, ולכן גם להעלאת הגבייה בפועל. כחלון מאמין שאת הכסף צריך להחזיר לאזרחים.

פלוג, לעומתם, דיברה לא פעם דווקא בעד העלאת מיסים, או לכל הפחות נגד ההפחתות שתכננו כחלון ונתניהו. פלוג נאמנה ליעד גרעון נמוך, אך היא מאמינה שאת היקף ההוצאה הממשלתית צריך להגדיל על מנת לסגור פערים ברמת התשתיות בישראל ולתמוך באמצעים פיסקליים (תקציביים) בהגדלת הפריון ובצמצום פערים.

לא אחת התנגשו הדעות המנוגדות בדיוני קביעת מסגרות התקציב, ובשאלה מה יש לעשות עם עודפי הגביה הגבוהים של 2017.

ריבית

מדיניות הריבית האפסית שהנהיגה פלוג במהלך כל כהונתה נועדה, בעיקר, לבלום עלייה בשער השקל, תוך כדי ניסיון לשמור על יעד האינפלציה בתוך הטווח. בלימת התחזקות השקל תומכת למעשה במגזר התעשייתי וביצואנים, שלתפיסת פלוג מהווים חלק משמעותי מאוד בכלכלה הישראלית.

אבל למטבע הזה יש צד נוסף, הריבית הנמוכה שהנהיגה פלוג תרמה לזרימת המשקיעים לשוק הנדל"ן ולכן הקשתה על כחלון בביצוע המשימה מספר אחת שהציב לעצמו – הורדת מחירי הדיור.

עם זאת, צריך לומר כי נושא הריבית היה בשולי החיכוך בין כחלון ופלוג, מאחר ומדיניות הריבית האפסית הונהגה באותה התקופה בהרבה מהמדינות המפותחות בעולם וספק אם במסגרת מלחמת המטבעות הייתה לבנק ישראל ברירה בנושא הזה.

הרפורמה בבנקים

הרפורמה בבנקים ובכרטיסי האשראי הייתה אמורה להיות אחת הרפורמות המרכזיות של נתניהו וכחלון בקדנציה האחרונה. לכל אורך הדרך, מוועדת שטרום, ולאחר מכן בשלבי יישום המלצותיה, הקו המפריד היה ברור.

בזמן שאנשי בנק ישראל היו נאמנים ליציבות המערכת הבנקאית הקיימת, גם במחיר של פגיעה בתחרותיות, אנשי משרד האוצר ניסו לדחוף את המערכת לתחרות ולהכנסת שחקנים חדשים (גם במחיר של ערעור היציבות). הרפורמה בבנקים הייתה אמורה להיות שינוי של חוקי המשחק מבחינת כחלון. פלוג, יחד עם המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדווה בר, הצליחו במידה רבה לעקור חלקים משמעותיים מהתוכנית של כחלון.

מה יקרה עכשיו?

לנתניהו וכחלון נותרו ארבעה וחצי חודשים עד למינוי הנגיד הבא. בורסת השמות עדיין לא נפתחה, אבל סביר להניח שהשניים יחפשו מועמד "נוח יותר" לעמדותיהם. עם זאת, הם ככל הנראה ימנעו מבחירה של מועמד ניאו-ליברלי קיצוני מדי, כזה שיאגף מימין את נתניהו ויפגע בתדמיתו החברתית של כחלון.

השניים יחפשו, ככל הנראה, מישהו שנמצא בין פלוג הממלכתית לפישר וקליין המוניטריסטים. והכי חשוב מישהו שאין לו שלדים בארון, אחרת הם ימצאו את עצמם עם נדין בודו טרכטנברג, הסגנית הנוכחית, כממלאת מקום לא רצויה.