עשרות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים הפגינו היום מול כיכר הבימה כנגד רפורמת סיר הלחץ. "היום העברנו מסר ברור למשרד החינוך לפיו הרפורמה המוצעת תפגע בילדי ישראל. אנו סבורים כי יש צורך ברפורמה מקיפה, אך היא חייבת לעשות תוך הידברות והסכמה רחבה. אנו קוראים למשרד החינוך לחזור בו מתיקון החוק ולקיים הידברות עם הארגונים במטרה להציג למדינת ישראל רפורמה אמיתית ומלאה שתיטיב עם כלל ילדי ישראל".

הפגנה של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים,8 ליולי 2018 (ארגון קשר)

ח״כ פרופ׳ יוסי יונה שהיה נוכח אף הוא אמר "גם אם החוק יעבור זה לא סוף פסוק!! אנחנו נמשיך להלחם יחד אתכם ההורים עד שכל ילד וילדה יקבלו את את סל השירותים שנותן מענה לצרכים המיוחדים שלהם. הערב הפגנו יחד עם מאות הורים וילדים שהגיעו לכיכר הבימה להגיד לא לרפורמת ״סיר הלחץ״ שמשרד החינוך מתכנן להעביר, רפורמה שתפגע בצורה קשה בזכויות ילדים עם צרכים מיוחדים. כולי תקווה ששר החינוך ושר האוצר יתאפסו על עצמם ויבינו שניתן עוד לתקן את העוול הזה".

התיקון לחינוך המיוחד, שאושר בשבוע שעבר על ידי ועדת החינוך לקריאה שנייה ושלישית, נתקל בחזית רחבה של מתנגדים – הארגוני ההורים, דרך המורים ועד מומחים לנושא. לטענת מספר אנשי חינוך, העובדים בתחום עשרות שנים, התיקון החדש לא רק שלא כולל את התקציב הנדרש לשינוי כללי ועמוק, בניגוד להצהרות משרד החינוך, הוא גם לא מתקן בעיות יסודיות שקיימות מזה שנים רבות בחינוך המיוחד.

הפגנה של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים,8 ליולי 2018 (ארגון קשר)

"אנחנו שומעים רבות על התיקון לחוק החינוך המיוחד, אך בסופו של דבר לא הודגש כלל מה הולכים בדיוק לתת לנו בחינוך המיוחד" אמרה ל'דבר ראשון' הניה מרמורשטיין, סמנכ"לית מיצוי זכויות בעמותת עלה לילדים עם בעיות התפתחויות מורכבות, "יש הרבה התייחסות לחינוך המשלב , שזה חשוב וטוב. אבל בואו רגע נדבר על חוק חינוך מיוחד ונבין היטב מה מקבלים הילדים במערכת הזאת".  מרמורשטיין מציינת שהוספת התקציב היא דבר ברוך, אך הבטים מסוימים בתחום החקיקה עדין לא הוסדרו, גם בתיקון החדש לחוק.

לדבריה, "הבעיה היא שמשרד החינוך מפנה היום בתי ספר ומוסדות חינוך לחוזר מנכ"ל והבעייתיות פה, ואת זה אמר גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שצריך לעזוב את החוזר כי הוא אינו חוק וכל אחד מפרש את זה איך שהוא רוצה וכל שנה רבים עליו מחדש. אנחנו מבקשים היום שהיבטים בסיסיים יופיעו בחוק עצמו או בתקנות".

מרמורשטיין הוסיפה שבתיקון לחוק, כפי שהוא הוצג בוועדות הכנסת, ליד הרבה סעיפים כתוב: "כמו בחוזר מנכ"ל" ללא פירוט על אילו דברים ישתנו בחוק. "לא כותבים כמה טיפולים יתנו, לא כמה ילדים יהיו בכיתה לפי רמת תפקוד, לא כתוב אם תהיה סייעת ייעודית לכיתות שבהן באמת צריך גיבוי רציני יותר כי יש ילדים עם בעיות רפואיות קשות או שזקוקים לסיוע צמוד וכו'".

"המהות היא שצריך שיהיה מי שיעשה את האבחונים באופן נכון, ויהיה מי שיקבל את התקציב של החינוך המיוחד, אם הוא צריך אותו. ואם זה חינוך משלב, אם הוא צריך אותו" טענה, "בשילוב מקפידים מאוד איך הדברים יראו וכיצד הם יקרו. מאוד מפורט, גם אם לא מספיק. בחינוך המיוחד לא מוזכר כמה יהיה ומה יהיה. מהניסיון שלנו, שאנחנו עובדים 30 שנה בחינוך המיוחד, כל שנה צריך לריב מחדש מול המשרד על תקנים, תוספות, טיפולים ועוד. למה? כי הכל עובד מול חוזר מנכ"ל שכל צד מפרש אותו אחרת".

"החינוך המיוחד המוכשר מופלה בין 30% ל-40% בתקצוב" הוסיפה, "נכון, המשרד כותב שהוא הקדיש לנו 35 מיליון שקלים בשביל אחים,רופאים ואחיות שזה דבר מבורך. אבל חסרים לנו מטפלים ייעודיים, סייעות מיוחדות ועוד. המשרד אמר שהוא יישב איתנו על הנושאים הללו אבל רק ביום למחרת העברת החוק. אז הם ישבו איתנו אחרי שכבר העבירו את החוק? אם הולכים להעביר חוק – שהדברים האלו יהיו כתובים בבהירות ודיוק".

בעיה נוספת שהעלתה מרמורשטיין, שעברה מתחת לרדאר של התקשורת, היא שהחוק שיעבור לא עוסק, באופן מכוון, בחינוך החרדי, ובעצם מסיר כל אחריות מילדי הזרם החרדי שנמצאים על קשת המוגבלויות.

"כתוב שם שחור על גבי לבן שהחוק לא מיועד לחינוך החרדי" הסבירה, "יש אמנם מערך ממיין שקובע שילדה תוכל להתקבל למוסד כזה וכזה, אבל זה ללא טיפולים, ללא סייעת שתלווה אותה ועוד".