רמת המליחות בכנרת היא הגבוהה מזה 50 שנה, כך עולה מנתונים שפרסמה אתמול (ראשון) רשות המים. על פי הרשות, מדי יום מתאדים מהכנרת בין 800,000 ל-1,670,000 קוב מים, דבר המוביל לעלייה במליחות המים. עוד מוסיפים ברשות כי מפלס הכנרת שעומד על 231.715- נמצא במרחק של 71.5 ס"מ מתחת לקו האדום התחתון וצופים כי "על פי קצב ההתאיידות אנו צפויים להגיע לקראת סוף הקיץ בסמוך לקו השחור". לכנרת מלאה, חסרים קרוב לחמישה מטרים.

הכנרת שפעם הייתה משאב המים העיקרי של ישראל היא כבר מזמן סמל למצב של משק המים בישראל שהנו בכי רע, אך למרות שבשנים האחרונות הצטמצמו משמעותית שאיבות המים מן הכנרת, והיא מספקת מים לאזור טבריה בלבד, מצבה ממשיך להיות עגום בעקבות חמש שנים של בצורת. חוסר השאיבה לצד סכר דגניה, אידוי מי האגם ומיעוט הגשמים באגני ההיקוות (הנחלים המזינים את הכנרת – מ.ה) הובילו למצב בו יש תחלופה מעטה של מים בכנרת, דבר המוביל לעלייה במליחותם ולאפשרות להתרחבות של מיני אצות הפוגמות באיכות המים ובאיזון המערכת האקולוגית של האגם.

המליחות בכנרת עולה ככל שיש מיעוט כניסות של מים מאגן היקוות ואין מספיק חילוף מים שיימהלו את המלח בכנרת

"רצף חמש שנות הבצורת אשר פקדו את המדינה, ובחומרה יתרה את צפון המדינה, הביאו את מפלס הכנרת לגובה של 213.715-, למרות שבשל המצב צומצמה השאיבה מהכנרת למערכת הארצית כמעט לחלוטין זה כשלוש שנים", הוסיפו ברשות והדגישו כי "המצאות מפלס הכנרת מתחת לקו האדום לקראת סיומה של עונת הגשמים הינו מצב חריג ומאוד לא טוב. המחסור המצטבר בנפחי מים בכנרת ב-5 השנים האחרונות הוא הגדול ביותר המתועד ב-100 השנים האחרונות".

"המליחות הטבעית של הכנרת הייתה כ-350 מג"ל (מ"ג לליטר – מ.ה) כלוריד, ובשנת 1964 הגיעה רמת המליחות באגם לכ-400 מג"ל כלוריד. רמת מליחות זו הינה בעייתית להשקיה חקלאית, ועל כן הוקם בשנת 1967 המוביל המלוח, אשר היטה מי מעיינות מלוחים ומנע את כניסתם לכנרת ובכך הורדה משמעותית רמת המליחות באגם לכ-250 מג"ל", הוסיפו בהודעה והדגישו כי "הטיית המעיינות המלוחים ופרויקט המוביל המלוח ולאחרונה גם שדרוגו מונעים מהכנרת כ-65,000 טון כלוריד בשנה. הפעלת המוביל המלוח הביאה לירידת ריכוז המליחות באגם בכ-35%".

ישראלים בכנרת. 18 ביוני (צילום: דויד כהן/ פלאש90)

על מצבם העדין של הדגים בכנרת. הוסיפו ברשות המים כי "אמנון הגליל לדוגמה, שהוא הדג הטבעי והחשוב ביותר במערכת האקולוגית של הכנרת, הראה התאוששות ועלייה הדרגתית במספרים מאז המשבר הגדול של 2008 בה היה מפלס נמוך מאוד ועד לשנת 2015. משנת 2016 מתחילים לראות שוב ירידה בכמויות האמנונים".

"מליחות הכנרת כיום עומדת על 310 מג"ל כלוריד", אמר ל'דבר ראשון' ד"ר דורון מרקל, מנהל תחום הכנרת ברשות המים. "המליחות בכנרת עולה ככל שיש מיעוט כניסות של מים מאגן היקוות ואין מספיק חילוף מים שיימהלו את המלח בכנרת", הסביר מרקל.

"המליחות עולה וזאת למרות הפעולות המורכבות שאנחנו מבצעים לשלילת מלח, כגון הטיית מים מלוחים מהכנרת באמצעות המוביל המלוח" אמר מרקל והוסיף כי "החל מהשנה שעברה התחלנו גם להטות מים ממעיין תת ימי דרך המוביל המלוח, ורק ממנו הצלחנו להטות 17 אלף טון כלוריד בשנה. בעקבות הרעידות שהתרחשו באזור בימים האחרונים בדקנו האם המעיין מוציא את אותה כמות מים ואותה כמות מלחים ואכן ראינו שהרעידות לא השפיעו על שפיעת המעיין".

"אנחנו מדברים גם על הזרמת מים מותפלים ישירות לכנרת כבר תוך שנה או שנתיים", הוסיף מרקל. "זאת באמצעות צינור שכבר מונח בימים אלה והצינור הזה יעביר עודפי מים מותפלים מהמערכת הארצית, בעיקר בחורפים, לכנרת". לפי מרקל "הפרויקט נמצא כבר בשלבי ביצוע. הזרימה תהיה באחת משלוש אפשרויות, או דרך נחל ארבל או דרך נחל צלמון או ישירות לכנרת".

המליחות עולה וזאת למרות הפעולות המורכבות שאנחנו מבצעים לשלילת מלח, כגון הטיית מים מלוחים מהכנרת באמצעות המוביל המלוח. החל מהשנה שעברה התחלנו גם להטות מים ממעיין תת ימי דרך המוביל המלוח, ורק ממנו הצלחנו להטות 17 אלף טון כלוריד בשנה

למרות השיא במליחות מבהיר מרקל כי "צריך לזכור שהמליחות הטבעית של הכנרת הייתה יותר גבוהה מהמליחות כיום, והייתה יותר מ-350 מ"ג. אנחנו הורדנו אותה על ידי כל שלל הפעולות של המוביל המלוח ופעולות אחרות. המערכת האקולוגית בכנרת ידעה מליחויות גבוהות יותר ואין קשר בין עליית המליחות האחרונה לבין הבעיה האקולוגית של הכנרת".

"המערכת האקולוגית מושפעת בעיקר מהמפלס הנמוך וגם חילוף המים הנמוך. נכנסים פחות מים ויוצאים פחות מים", הוא מסביר. "המים עומדים יותר ו'מבלים' יותר זמן באגם. תוצאה אחת של זה היא עליית המליחות ותוצאה אחרת היא הפגיעה במערכת האקולוגית. יותר פריחות של ציאנובקטריה (כחוליות. סוג של אצה חד תאית – מ.ה) ובעיות בדגים. גם בנושא הזה אנחנו פועלים, אנחנו מאכלסים כמיליון דגי אמנון בשנה על מנת לאושש את האוכלוסייה ובנוסף אנחנו שומרים מאד על אגן ההיקוות של הכנרת מכל זיהום שעלול להגיע לאגם ובכך מצמצמים את כמות הדשנים שמגיעים לאגם ומגבילים את פריחות האצות".

משק המים בישראל מצוי במשבר לאחר חמש שנות בצורת. על פי נתוני רשות המים, המחסור נאמד בכ-2.5 מיליארד קוב, כשלכנרת חסרים כמיליארד קוב מים. מצב עניינים זה הוביל בחודש מאי לחידוש הקמפיין "ישראל מתייבשת", הקורא לאזרחים לצמצם את צריכת המים הביתית שלהם על ידי קיצור מקלחות, תיקון נזילות ועוד. לצד הקמפיין הפונה לאזרחים פרטיים כצרכנים, ביצעה הרשות בשבועות האחרונים מספר צעדים נוספים, בהם קיצוץ במכסות המים לחקלאים והעלאת התעריף לגינון עירוני.

בחודש שעבר אישרה הממשלה תכנית אסטרטגית להתמודדות עם תקופות בצורת במשק המים בשנים 2030-2018. עיקרי התוכנית המוצעת כוללים הרחבה משמעותית של פעילות התפלת המים בישראל, עידוד החיסכון במים ושיקום נחלים בצפון הארץ. ההצעה, שגובשה על ידי משרד האנרגיה, לא כוללת התייחסות למגזר החקלאי ולשאלת מכסות עתידיות לחקלאים, על אף שמדובר בצרכן המים השני בגודלו אחרי משקי הבית.