"האם השוויון בין העובד הפלסטיני והישראלי מיושם? האם מה שנגיש לעובד הישראלי, נגיש גם לעובד הפלסטיני? לא. ואני משיב זאת בביטחון מלא", אמר סגן שר העבודה הפלסטיני סאמר סלאמה בכנס הבינלאומי של ההסתדרות, שהתקיים אתמול (שני) בבית ההסתדרות בתל אביב. יחד עם זאת, סלאמה שיבח בדבריו את שיתוף הפעולה בין משרדו לבין ההסתדרות: "הסתדרות שמה דגש על תנאיהם של העובדים הפלסטינים בישראל, ואני שמח מאוד להיות כאן היום", אמר, "בעת שאנחנו רואים שרבות מהדלתות סגורות, הדלת של ההסתדרות פתוחה. אנחנו תמיד שואפים לדיאלוג, בייחוד על זכויות העובדים שלנו". במושב שעסק בזכויות עובדים פלסטינים בישראל עלו הבעיות המרכזיות איתן מתמודדים העובדים, לצד דרכי ההתמודדות ושיתופי פעולה של גופי ממשל וארגונים בחברה הישראלית והפלסטינית.

הבעיות של העובד הפלסטיני בישראל: מחסומים, תאונות בניין וספסרות באישורים

"אינני רוצה לדבר פוליטיקה, למרות שהפוליטיקה כופה עצמה בכל עניין ודבר, ובכל פרט ופרט, ודאי כשדנים ביחסים הישראלים פלסטיניים", אמר סלאמה, שהשתתף במושב בנושא זכויות עובדים פלסטינים בישראל, "על הנייר יש דברים יפים, כתובים לפחות. יש גם עשייה, אבל השאלה היא מה קורה בשטח". כדוגמה נתן סלאמה את נושא התאונות בענף הבניה, והבהיר כי על אף שבישראל טוענים שמספר ההרוגים והפצועים מצטמצם, בפועל נרשמת עליה של 20% במספר הקורבנות. "הרבה מההרוגים הם ערבים – פלסטינים וישראלים. נראה שהעובד הפלסטיני כפוף ל'נהלים' ולא לחוקים", אמר.

שהאר סעד, מזכיר הפדרציה הכללית של ארגוני העובדים הפלסטינים (PGFTU), העלה בעיות נוספות המעיקות על העובדים הפלסטינים: "העיכובים הבלתי נסבלים במחסומים הם דבר שצריך לשים לו סוף" , אמר, "לא יעלה על הדעת שתהיה כזו השפלה של עובדים ש'מבלים' 5-6 שעות במחסום. לא אגיד שזה עבדות – אבל צריך להזכיר את זה כאן באולם ההסתדרות: זה נושא חמור שחייבים למצוא לו פתרונות".

פלסטינים במחסום קלנדיה. (צילום ארכיון: פלאש90)

בעיה נוספת שהציף סעד היא שוק הספסרות באישורי העבודה בישראל, במסגרתו גובים הספסרים סכומי עתק במושגי העובד הפלסטיני של כ-2,500 ₪ עבור 'סידור' אישורי כניסה והיתרי עבודה לישראל. ספסרות זו מובילה גם למתן אישורים 'בעייתיים' לעובדים ופותחת פתח לניצולם. "למשל שעובד מקבל אישור מ'סוכנות' כעובד חקלאות, אבל בפועל עובד בבניין – וכל הזכויות שלו נלקחות ממנו".

"לעסוק בזכויות העובדים הפלסטינים זו חובה מוסרית של ההסתדרות"

את ההסתדרות ייצגה בפאנל מנהלת המחלקה הבינלאומית אביטל שפירא, שהציגה את פעילות הארגון לקידום העסקה הוגנת לפלסטינים בישראל. "זו חובה מוסרית של ההסתדרות לעסוק בנושא זכויות העובדים הפלסטינים", אמרה, "תרגמנו את ההסכם הקיבוצי הענפי לערבית, ואנחנו הולכים למעברים לחלק אותו בשעה 3:00 לפנות בוקר. בכל אחד מהמרחבים שלנו יש יועצים משפטיים שצריכים לתת ייעוץ חינם לכל עובד פלסטיני שבא לברר האם זכויותיו קופחו וכיצד להתמודד, והצבנו בהסתדרות עובדי הבניין גם עו"ד דובר ערבית שכל תפקידו זה טיפול בבעיות של עובדים פלסטינים המועסקים בישראל, בתוך הקו הירוק". בנוסף הדגישה שפירא את תרומתן של הועדות הפריטטיות שהוקמו על ידי הסתדרות עובדי הבניין והעץ והתאחדות בוני הארץ לצורך מיצוי זכויותיהם של העובדים הפלסטינים. בנוסף לאלו ציינה כי ההסתדרות עורכת לעובדים הפלסטינים הכשרות מקצועיות בשפה הערבית בתחומי זכויות עובדים, ובטיחות וגיהות בעבודה.

שפירא ציינה את הקשר המיוחד של ההסתדרות עם פדרציית האיגודים הפלסטינים PGFTU. "מתוך סולידריות, אנחנו מעבירים 50% מדמי הטיפול של כל עובד פלסטיני שעובד בישראל ל- PGFTU. עד היום העברנו למעלה מ-25 מיליון דולר, והמטרה היא לסייע להם, לסייע לנו ולסייע לעובדים הפלסטינים – ואנחנו מאוד גאים בזה. אנחנו שמחים מאוד שאתם פה. אני מייחלת לא רק לשלום, אלא גם לשיתוף פעולה ביננו", אמרה.

שפירא הוסיפה כי ההסתדרות קוראת לרשויות הישראליות להגדיל את מספר היתרי העבודה בישראל לעובדים פלסטינים. "כמה שיהיו יותר – אנחנו מברכים על כך", אמרה וגילתה כי "אנחנו פועלים לכך אופרטיבית מול חברי כנסת, שר השיכון וכמובן רשויות הצבא. כשאנחנו מדברים עם הצבא זה לא רק ברמה העקרונית אלא גם על הנושאים הקשים, דוגמת נושא המחסומים. אין ספק שיש לפעול כדי להמשיך ולשפר את מצבם של העובדים הפלסטינים, שמצבם יותר קשה מהמצב של כל עובד אחר בענף הבניין. זו האחריות שלנו לשלב ידיים עם כל הגופים, כולל ובעיקר הגופים הפלסטינים" הוסיפה. "אני מתחייבת שבכל פעם ש-PGFTU או עובדי משרד העבודה הפלסטיני ירצו שיתוף פעולה עם ההסתדרות, זרועותינו תמיד יהיו פתוחות ונשמח לשיתוף הפעולה, כי יש לנו שני אינטרסים מאוד ברורים – קידום זכויות וקידום השלום".

"חוק שווה לכל העובדים"

שני גופים נוספים שנציגיהם השתתפו בפאנל הם התאחדות בוני הארץ, ארגון הגג של הקבלנים בישראל, ורשות האוכלוסין וההגירה. איציק גורביץ', סמנכ"ל כספים וכלכלה בהתאחדות בוני הארץ, אמר כי נכון לסוף 2017 הועסקו בישראל כ-250 אלף עובדים בענף הבניין, מתוכם כ-190 אלף אזרחים ישראלים, כעשרת אלפים עובדים זרים, וכ-50 אלף עובדים פלסטינים. "הפלסטינים זכאים בדיוק לאותן זכויות של העובדים הישראלים", הדגיש, "אני לא מתבייש להגיד שאני משקיע כ-80% בזכויות שלהם ו-20% לגבי העובדים הישראלים – לא כי לא אכפת לי מהישראלים, אלא כי אלה אוכלוסיות שצריך לתת להן יותר קשב והם נופלים לפעמים בין הספסלים".

יואל ליפובצקי, יו"ר מנהל השירותים למעסיקים ולעובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, הבהיר כי מעסיק של עובדים פלסטינים מחויב לכל דיני העבודה. ליפובצקי הציג את מדור התשלומים (מת"ש) הפועל כחלק מהמנהל. "מת"ש קם בדיוק על מנת לעזור לאוכלוסיית העובדים הפלסטינים לשמור על זכויותיהם על מנת שלא ינוצלו לרעה, ושלא יהיו עובדים יותר זולים מישראלים" הסביר.

פועלי בניין בתל אביב (rasika108 / Shutterstock.com)

לדבריו, המדור פיתח תוכנת מחשב שבאמצעותה יכול המעסיק למלא את נתוני העובד, כולל שכר, מתנות, חופשות, מתנות וביגוד – ובאופן זה נקבע שיעור תשלומי החובה שלו. המעסיק משלם את תשלומי החובה למת"ש, אשר מעבירה את הכספים ליעדיהם השונים – היטל השוואה, דמי בריאות, מס הכנסה, דמי טיפול ארגוניים וכו'. כמו כן מנהלת המת"ש קרן פנסיה לכלל העובדים הפלסטינים בישראל, בתקנון הדומה לתקנון הקרנות הוותיקות. בימים אלו שוקלים במת"ש להפריט את הקרן ולהעביר אותה לניהול אחת מקרנות הפנסיה הוותיקות.

עם זאת הצביע ליפובצקי על לקונה משמעותית במערכת שפיתחו במת"ש – השכר נטו שמקבל העובד הפלסטיני אינו משולם דרך המערכת, אלא במזומן או במערכת אחרת. "במצב הזה, התלוש אינו משקף את השכר הממשי", אמר. "אחת הדרישות שלנו לרגולטור זה להסדיר גם את תשלום שכר הנטו לעובדים דרך המת"ש. הבעיה הזו קיימת מאז 1985, שעד אז כך היה. מי שנפגע מהבעייתיות הזו זה העובד, והמעסיק שלא מצליח לבטא עבורו את כל הזכויות. כל שורה שלא מעודכנת בו, זה למעשה פועל שלא מקבל את מה שמגיע לו". לדברי ליפובצקי, ייתכן ויהיה שינוי בנושא זה בעתיד, והמעסיקים יוכלו להעביר גם את תשלומי הנטו באמצעות המת"ש.

יש לציין כי סגן שר העבודה הפלסטיני סלאמה ויו"ר פדרציית האיגודים סעד התייחסו אף הם להפרשות לכספי הפנסיה ודרשו כי ישראל תעביר אותם לקרן הביטוח הלאומי הפלסטיני. "צריך להעביר לפחות את זכויות הפנסיה של העובדים הפלסטינים לביטוח הלאומי הפלסטיני, שהוקם אמנם באיחור של 20 שנה. עד עכשיו אנחנו מנסים לברר, מה היקף הזכויות שמגיעות לעובדים הפלסטינים? בכמה כסף מדובר? לא קיבלנו לכך תשובה" אמר סלאמה. סעד הוסיף כי "אני דורש מההסתדרות שתעזור לנו להחזיר את הסכומים הללו וההפרשות הללו, עם ריביות – באמצעות הקרן שהוקמה בהחלטה היסטורית של אבו מאזן". לטענתו, גם חלק מכספי הביטוח הלאומי שעל פי פרוטוקול פריס (חלק מהסכמי אוסלו א'), אמורים היו להיות מועברים לרשות לשם הקמת הביטוח הלאומי הפלסטיני, לא הועברו בפועל.

רשות האוכלוסין וההגירה היא הגורם המספק למעסיקים את אישורי ההעסקה לעובדים פלסטינים, וזאת לאחר שבדקה כי הם עומדים בדרישות החוק במטרה להגן על העובדים. "אנחנו דורשים להעסיק את העובד הפלסטיני במשרה מלאה", הסביר ליפובצקי, במידה ומעסיק לא מעסיק במשרה מלאה אנחנו מזמינים אותו לשימוע, וככל שאנחנו לא משתכנעים אנחנו לוקחים את ההיתר ומעבירים אותו למעסיק אחר". לצד זאת אמר כי הרשות יצרה מנגנון סינון לעובדי בניין מקצועיים, ואף מתכוונת להציע קורסים מקצועיים למבקשי עבודה פלסטינים המעוניינים לעבוד בישראל.

ליפובצקי הציג את שיטת ההעסקה כיום – "המעסיק מקבל היתר מספרי. הוא מבקש X עובדים, כאשר לכל ענף יש שיטת החלוקה שלו. בסוף החלוקה אנחנו מודיעים למעסיק כמה היתרים הוא קיבל, ובהתאם הוא צריך להעביר לנו את שמות העובדים הפלסטינים שהוא רוצה להעסיק, ואנחנו מעבירים לגורמי הביטחון ומאשרים לו להעסיק אותם. במידה והמעסיק רוצה להחליף עובד פלסטיני, הוא יכול לפטר אותו. "בשיטה הזו, ברגע שקבלן ירצה לפטר עובד הוא לא יחסם מלעבוד בישראל – תהיה לו תקופה של שבועיים שלושה להסתובב עם האישור שלו ולחפש מעסיק אחר. אנחנו מקווים שזה ישפר את הזכויות של העובדים. בדיוק כמו שעובד זר יכול להחליף מעסיק והוא לא כבול למעסיק".

שינוי נוסף שהסביר ליפובצקי שנשקל ברשות האוכלוסין וההגירה, היא מעבר מהיתרים מספריים למעסיקים בענפי החקלאות והבניין, להעסיק כך וכך עובדים פלסטינים – לאישורים עקרוניים, ולמודל שיאפשר לעובדים לבחור ביתר קלות אצל מי מבין בעלי ההיתרים לעבוד.

אכיפת החוק מסתיימת בקו הירוק

היבט נוסף שהעלו הגורמים השונים הוא היעדר האכיפה והרגולציה על זכויות העובדים הפלסטינים ביישובים היהודיים ובאזורי התעשייה שמעבר לקו הירוק. "העובדים הפלסטינים בהתיישבות מועסקים בהיתר עבודה כללי שאינו משויך לענף. אותו עובד יכול לעבוד במפעל, בניקיון, בשירותים", אמר גורביץ'. "בסופו של דבר, כשהוא צריך לקבל את הזכויות, אין שום מערכת פנסיונית שמסדירה את אותם עובדים. זה נמשך עשרות שנים ועדיין אין לזה מענה. לדעתי זו אחת האוכלוסיות שהגורמים הרשמיים צריכים לשבת ולדאוג לה. יש עשרות אלפי פועלים שאפשר להסדיר את העסקתם".

לאחרונה הבהיר משרד העבודה והרווחה לדבר ראשון כי רק ארבעה חוקי עבודה ישראלים נאכפים בשטחי יהודה ושומרון: חוק שכר מינימום, חוק עבודת נשים, חוק עובדים זרים וחוק שרות התעסוקה. לעומתם – חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית, חוק דמי מחלה, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הודעה מוקדמת לעובד, פנסיה חובה וחוקי עבודה רבים נוספים המחייבים בישראל, ביניהם כל תקנות וחוקי הבטיחות – אינם נאכפים. זאת, על אף שפסיקת בג"צ מ-2007 קובעת כי כלל חוקי העבודה בישראל, ובכללם חוקי הבטיחות, חלים על העובדים הפלסטינים ביהודה ושומרון.