"נראה שיש מי שסבורים שכאשר המדובר בעובדים שאינם ישראלים או בעובדים שמועסקים בשטחי יהודה ושומרון, ניתן שלא לקיים לגביהם את הוראות חוק שכר המינימום וחוקים אחרים אשר הוחלו באיו"ש", כך אמרה עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית במשרד העבודה בעקבות הרשעתה של חברת "תבליני שמש" מקרני שומרון באי תשלום שכר מינימום. למרות דברים אלה, יש לציין משרד העבודה לא אוכף מעבר לקו הירוק את מרבית חוקי העבודה ותקנות הבטיחות.
כתב האישום נגד "תבליני שמש" הוגש בעקבות חקירה שביצע משרד העבודה, בו נמצא כי לא שולם שכר מינימום לחמישה פועלים פלסטינים במשך חמישה חודשים. בית הדין הטיל על החברה קנס בגובה 113 אלף שקלים, וקנס על תנאי לשלוש שנים בגובה 226 אלף שקלים. "נמשיך ונבצע את עבודתנו נאמנה" הוסיפה עו"ד לוי, "וחשוב לנו שעובדים יידעו שניתן לפנות למשרדנו ולהתלונן לגבי עבירות ושאנו פועלים בנחישות לבירור הדברים, לחקירת נסיבות העניין ולמיצוי הדין עם מי שמבצע עבירות".
במשרד העבודה הדגישו כי עבירה של אי תשלום שכר מינימום נמנית על העבירות החמורות ביותר מבין חוקי העבודה, והדגישו כי הן החוק והן הסמכות לאכוף אותו חלים גם על עובדים שאינם בעלי אזרחות ישראלית וגם בשטחי יהודה ושומרון. אך לשאלת דבר ראשון אלו חוקי עבודה נוספים נאכפים מעבר לקו הירוק השיב המשרד כי "המצב החוקי כיום מאפשר אכיפה באיו"ש לגבי ארבעה חוקים המוזכרים בנספח 6 לתקנון המועצות המקומיות (יהודה ושומרון), התשמ"א – 1981, והם: חוק שכר מינימום, חוק עבודת נשים, חוק עובדים זרים וחוק שרות התעסוקה. המדובר בארבעה חוקים מתוך כלל החוקים אותם אוכף המשרד".
לדברי עו"ד מיכל תג'ר מארגון קו לעובד, "זה אומר שהם לא אוכפים את חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית, חוק דמי מחלה חוק שוויון הזדמניות בעבודה, הודעה מוקדמת לעובד וכמובן כל תקנות וחוקי הבטיחות". תג'ר הדגישה כי כבר ב-2007 פסק בג"ץ בעתירה שהגיש קו לעובד, כי כלל חוקי העבודה בישראל, ובכללם חוקי הבטיחות, חלים על העובדים הפלסטינים ביהודה ושומרון. "אנחנו מברכים על זה שבאופן מאוד חד פעמי משרד העבודה החליט לאכוף חוקי עבודה על פלסטינים המועסקים בשטחים" אמרה, "אבל זו רק טיפה בים מבחינתנו. אנחנו חושבים שהדרך עוד ארוכה מאוד לאכיפה יעילה של זכויות העובדים באזורים האלה".
משרד העבודה הבהיר לדבר ראשון, מספר פעמים בעבר, כי הוא אינו אוכף את חוקי ותקנות הבטיחות מעבר לקו הירוק, משום שהחוק הישראלי אינו חל בשטחים אלו. עם זאת, גורם במשרד ששוחח עם דבר ראשון הבהיר לו כי הסיבה האמיתית להיעדר האכיפה מעבר לקו הירוק היא מחסור בכוח אדם, וסירוב האוצר לתקצב למעלה ממפקח אחד לשטחי איו"ש – פתרון שהמשרד דחה על מנת שלא ליצור "מראית עין" בלבד של פיקוח. גם במנהל האזרחי הובהר לדבר ראשון כי אינם אוכפים את נושא הבטיחות בעבודה בשטחים. "יש שם מפעלים ואנשים שנפצעים ומתים ואין אכיפה", טענה עו"ד תג'ר.
בפסק הדין בעניינה של חברת "תבליני שמש", הדגיש השופט אורן שגב מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי בקביעת גובה הקנס התחשב בעובדה שהחברה תיקנה את ההפרה כבר בתחילת חקירת מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה, ושילמה את את הפרשי השכר לעובדים. עוד ציין כי התחשב בכך שלחברה אין עבר פלילי קודם וכי הביעה חרטה והודתה בעבירה בהזדמנות הראשונה. בית הדין ביקש שלא לגרום לה לפגיעה חמורה שתסכן את עתידם התעסוקתי של עובדיה הקיימים, והתחשב גם בכך שבעקבות המקרה החברה הנאשמת הנהיגה נהלי עבודה חדשים שמטרתם למנוע הישנות מקרה דומה.
עו"ד אסף תומר, שייצג את המשרד בהליך, טען כי העבירה התבצעה ממניע כלכלי שבסיסו שיקולים פסולים, שהביאו לגזל בשכר המינימום של העובדים – אותו שכר שהמחוקק קבע כי כל עובד חייב לקבל בתמורה לעבודתו בכדי להשתכר בכבוד.
על טענת בא כוח החברה לפיה לא פעלה בזדון אלא מתוך חוסר הבנת המציאות המשפטית החלה על העובדים הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון, אמרה תג'ר כי "הטענה שמעסיקים אינם יודעים שחלה עליהם החובה לתשלום זכויות בסיסיות בעבודה היא תעודת עניות לרשויות בישראל ובכללן משרד העבודה והרווחה, ומשרד הכלכלה שהיה אחראי על האכיפה קודם לכן – שכן עבר כעשור מאז הבהיר בג"ץ כי חלים עליהם כלל הזכויות על פי הדין הישראלי".
התובעת הראשית עו"ד לוי הוסיפה: "פעילות האכיפה וניהול יעיל של התיק הובילו לענישה משמעותית ולמיצוי הדין עם מעסיקים שעברו על הוראות החוק ופגעו באוכלוסייה מוחלשת של עובדים פלסטינים וכן לשינוי מהותי בהתנהלותם. אני תקווה שההרשעה וגזר הדין בתיק זה יהוו גורם מרתיע גם ביחס למעסיקים אחרים באיו"ש המבצעים עבירות בתחום דיני העבודה".
תגובת "תבליני שמש" לא התקבלה, נכון לשעה זו.
