קבינט הדיור אישר (היום) את הצעת שר משה האוצר כחלון, והגיש הצעת מחליטים על פיה יוכפל מספר העובדים שיוכלו לעבוד בישראל, במסגרת חברות בנייה זרות כך שמספרם יעמוד על 12,000. על פי ההסכם הבילטרלי עם סין יוכלו להגיע לישראל עד 20 אלף עובדי בניין סינים. לצד האפשרות כי החלטה זו תאיץ את הבנייה בישראל, בקרב פעילים חברתיים קיים חשש לזכויות העובדים הסינים, ובקרב ארגונים המעוניינים לעודד עבודת ישראלים בתחום קיים חשש לפגיעה במהלך העלאת השכר בענף.

בפברואר השנה החליטה הממשלה לאפשר לחברות הבניה הזרות לבצע גם עבודות  הקמת מערכות מים וביוב, ניקוז, חשמל, תאורה, כבישים וגשרים, תת ענף שעד כה היה סגור להעסקת עובדים זרים. כמו כן אישרה הממשלה לראשונה גם לגופי המגזר הציבורי להתקשר עם חברות המעסיקות עובדים זרים לצורך ביצוע עבודות בנייה של מבני ציבור, בין היתר הקמת מוסדות חינוך, מתנ"סים, אולמי תרבות ומופעים, מגרשי ואולמות ספורט, מוסדות בריאות ובתי חולים ואף בתי כנסת ומקוואות.

האצת בנייה וקיצור זמן הבנייה

"מדובר במהלך נוסף שלנו למען הגדלת היצע הדירות בישראל. אנחנו לא מתכוונים לעצור נמשיך לפעול בכל הכוח ובכל הכלים העומדים לרשותנו בכדי לאפשר לכל זוג צעיר בישראל להגיע לדירה במחיר סביר", מסר שר האוצר כחלון. "הגדלת מספר חברות הבנייה הזרות שיתאפשר להן לפעול בישראל יביא להאצת הבניה ולקיצור הזמן הדרוש לבניה למגורים בשל השימוש בטכנולוגיות מתקדמות. טכנולוגיות הבניה המתועשות והעובדים המיומנים שיביאו איתן החברות הזרות יסייעו להעלאת היקף הבנייה, שיפור האיכות והגדלת ההיצע. כוח אדם מיומן ואיכותי הוא אמצעי קריטי להגדלת ההיצע הדירות."

פועלים סינים בעבודות לחפירות הקו האדום של הרכבת הקלה. ארכיון (צילום: עמר כהן)

על פי הצעת המחליטים, יובאו לארץ חברות בניה זרות נוספות, שיצטרכו לעמוד בכל התנאים המוצבים על ידי משרד הבינוי והשיכון. חברות אלו יפעלו למשך חמש שנים בישראל, וכל אחת מהן תוכל להביא עימה עד אלף עובדים לעבודות רטובות בלבד, (ברזלנים, טפסנים, רצפים וטייחים) בפרויקטים של בנייה למגורים בשיטת כל הקודם זוכה. החברות הנבחרות יוכלו לשתף פעול עם חברות מקומיות.

שובו של הסכם הכבילה?

הגדלת מספר העובדים טומנת בחובה גם חשש בקרב פעילים חברתיים מפני פגיעה מאסיבית יותר בזכויותיהם, ובבטיחות העובדים באתרי הבנייה, "הסיפור הוא מחנות עבודה של עובדים הכבולים למעסיק, שאינם חופשיים להתפטר, מפחדים להתלונן על המעסיקים שלהם משום שברגע שיפוטרו הם יאבדו את יכולתם לעבוד בישראל, וגם יפסידו את דמי התיווך ששילמו" אמרה ל'דבר ראשון' עו"ד מיכל תג'ר מארגון קו לעובד המסייע לעובדים זרים במיצוי זכויותיהם.

"כבר היום מגיעים אלינו דיווחים על פיהם העובדים מחוייבים ומשועבדים לשטרות חוב לחברה המעסיקה או לחברות תיווך בארצות המוצא שלהן – כלומד העובד מסתכן לא רק בפיטוריו אלא בהשבתו לארצו כבעל חוב". לדבריה, הסדר התאגידים שמטרתו היתה לאפשר לעובדים לעבור בין תאגידי הבניין הזרים, הושג לפני כ-8 שנים בעקבות החלטת בג"צ מ-2006 הקובע כי הסדרים כובלים אינם חוקיים ופוגעים בכבוד האדם וחירותו. "זה הסדר שהגיעו אליו בדם, יזע דמעות וחיים של עובדים. אנחנו נשקול עתירה לבג"צ גם בנושא זה, משום שמדובר במתכון בטוח לאחזקה בתנאי עבדות".

השרים גלנט וכחלון ויושב ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי בראשון לציון (צילום: עמר כהן)

צוות בין-משרדי, שבחן בשנת 2011 את האפשרות להתקשר עם סין להבאת עובדים זרים לענף הבניין, המליץ שלא לעשות כן – זאת בשל הקושי לפקח על דמי התיווך הגבוהים המוטלים על העובדים. בשל השתעבדותם של העובדים הסינים לחובות אף נרשמו בעבר פעולות קיצוניות של עובדים סינים בישראל אשר לא קיבלו את שכרם, כגון איומים לשים קץ לחייהם.

בדו"ח שפרסמו בקו לעובד בנושא הבאתם של עובדי בניה סינים לישראל, הצביעו על כך שההסכם הבילטרלי כולל סעיף הקובע כי עובד "שלא ציית לתנאי ההעסקה" יגורש מישראל, ללא פירוש, פירוט או הסתייגויות. הוראה, שלטענתם מניחה תשתית נוספת להפעלת לחץ על העובדים, "באופן שיקשה עליהם לעמוד על זכויותיהם ויניח תשתית של ממש לפגיעה בהם".

פגיעה אפשרית בשכר בענף

ניסיון העבר, טוענים בקו לעובד, מלמד כי על אף שחוקי העבודה וצווי ההרחבה בענף אמורים לחול על עובדי חברות זרות בישראל – בפועל קשה מאוד לאכוף אותם, ונורמות ההעסקה בחברות אלו נוטה להיות בהתאם לחוקי ההעסקה במדינת המקור. כך למשל דן בית הדין לעבודה במקרה של שבעה עובדי חברת בנייה סינית שביצעה פרויקט עבור חברת א. דורי הישראלית, ומצא כי בבסיס מערכת יחסי העבודה זו "ניצבה שיטת העסקה, ובעיקר תשלום שכר, מיוחדת וזרה במקומותינו, שתוצאתה המעשית היא העסקת עובדים במתכונת שנופלת מזו המקובלת לגבי עובדים מקומיים והמתיישבת, ככל הנראה, עם נורמות המקובלות במשפט העבודה הסיני".

עוד ציינו בדו"ח כי מלבד הפגיעה בזכויותיהם של העובדים הסינים, הצעד יביא לכך "שנורמות ההעסקה בענף ישתנו ללא הכר, עם כניסתם של עשרות אלפי מהגרי עבודה בבניין לישראל, אשר יתווספו לאלפי מהגרי עבודה קיימים". לדבריהם, עובדים חלשים מדרדרים את נורמות ההעסקה "באופן שמביא לירידה בשכר, לפגיעה בבטיחות בעבודה, וכך פוגעים בשוק העבודה המקומי לא רק בכך שהמשרות 'מאוישות', אלא גם בכך שהמשרות הללו הופכות פחות ופחות אטרקטיביות לאור הנורמות הירודות של ההעסקה".

דו"ח הוועדה לעיצוב המדיניות בנושא עובדים זרים בראשות פרופ' צבי אקשטיין, שהוגש בשנת 2011 קרא להפסקה מוחלטת של העסקת עובדים לא ישראלים בענף הבנייה, וזאת על מנת להרחיב את תעסוקת הישראלים בענף – ולהעלות את שכרם של עובדים ישראלים שאינם משכילים בבינוי ובענפים נוספים, זאת לצד הרחבה של תוכניות ההכשרה המקצועית בתחום וסבסודן.

נכון לסוף 2017 הועסקו בישראל כ-250 אלף עובדים בענף הבניין, מתוכם כ-190 אלף אזרחים ישראלים, כעשרת אלפים עובדים זרים, וכ-50 אלף עובדים פלסטינים.