הרפורמה בחשמל הוסכמה, אלא שהדרך לממש אותה עוברת דרך הכנסת. נציגי הממשלה עיצבו הצעת תיקון לחוק משק החשמל, בהתאם להסכמים עם החברה ועובדיה, אך בכנסת צריכים לאשר כל סעיף וסעיף לחוד ויכולים גם לעשות שינויים. כך למשל, הסכם הרפורמה מותיר מונופול חלוקה לחברת החשמל, בעוד גורמים שונים ניסו לשכנע את חברי הכנסת לנגוס בו.
ועדת הכלכלה החלה אתמול (שלישי) בדיונים מרתונים על התיקונים לחוק החשמל, שאמורים להסדיר בחוק היבטים הקשורים לרפורמה. אסף אילת, ראש רשות החשמל, ואודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה הציגו עמדה של היצמדות לפרטי ההסכם – שימור מונופול החלוקה של חברת החשמל. לעומתם, יו"ר הוועדה איתן כבל (המחנ"צ), נימק זאת בהרחבה וסיפר מנסיונו, על הכשלים מן היסוד במהלכי הסדרת תחרות בשווקים שהופרטו בעבר, כמו חברות הכבלים ותחבורה ציבורית, שאינם מתאימים בטבעם לתחרות מרובת שחקנים על אותה התשתית.
חילוקי דעות מחשמלים
בניגוד להסכם הרפורמה, בוועדה נידונה האפשרות להקטין את חלקה של חברת חשמל בתחום החלוקה. מכיוון שמדובר במונופול טבעי, ללא אפשרות של פריסת קווי חלוקת חשמל מקבילים לקיימים בשל עלויות עתק ופגיעה בסביבה, יו"ר הוועדה כבל הביע חשש מתרגיל של הפיכת המונופול הממשלתי הארצי למונופולים אזוריים. אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה נצמד לכתוב בהסכם: "איננו מעודדים חלוקת חשמל קהילתית".
הרפורמה במשק החשמל הוסכמה במו"מ ארוך מאוד שכלל נציגות ממשלתית נרחבת, לצד חברת החשמל ונציגות העובדים. הרפורמה כללה פשרות משמעותיות בקרב כל הצדדים, בכדי להגיע להסכמה. לעומת זאת, תיקוני החקיקה הנדרשים מאפשרים להלכה דיון שמנותק מההסכמים הקיימים ולהעלות אפשרויות חדשות.
למעשה, עיקרי הרפורמה במשק החשמל לא עוסקים בעתיד משק החשמל באופן ישיר, אלא ברצון להקטין את חברת החשמל, להוציאה חלקית מתחום הייצור ובפיצוי לעובדיה שיאבדו את מקום עבודתם. יו"ר הוועדה כבל התייחס ברגישות לאפשרות שחברי הכנסת יציעו שינויים שסוטים ממה שסכום בין הממשלה לחברת החשמל: "אני יודע שעבדתם קשה, והעסק תפור תפירה עדינה, אבל אנחנו לא חותמת גומי, אלא במובן שאנחנו מעירים לכם נקודות שלא ראיתם, לא בציניות ולא בהתרסה. בכל סעיף עדיף שניתן את הדעת עכשיו, מאשר שנגיע לבתי משפט. בעיקר דברים כאלה – שאם הם חדשים, אתה לא יודע בדיוק איך אתה אוכל את זה".
מאיר רובין, נציג 'פורום קהלת' הימני העיר שלא ראוי לאסור בחוק הכרה במחלקים פרטיים של חשמל, וציין כי צרכים ייחודיים כמו רכישת "חשמל ירוק" או "חשמל כשר" יכולים להצדיק זאת. היו"ר כבל התנגד לרעיון של היתר לרשויות המקומיות לחלק חשמל – "הן יראו בזה עוד מקור הכנסה". לאור בקשות פורום 15 הערים הגדולות בישראל להקל על מתן רשיונות חלוקה, או מתן פטור מרשיון הוסיף כבל: "בא לפה פורום ה-15, הערים החזקות בישראל, שבעצם מבקשות להיות מונופול אזורי בחלוקה. זה נושא קרדינלי. אם תשכנעו את שר האנרגיה והאוצר ב-48 שעות הקרובות, אין לי התנגדות, אבל אין מצב ולא יהיה שבו מתאגדות ה-15 ומנסות להשתבלל פנימה".
יו"ר רשות החשמל אסף אילת הסביר, "רשת חשמל כפולה היא בוודאות לא התפתחות ירוקה. אין קשר בין אספקת חשמל באופן זה או אחר לבין הבעלות על רשת החלוקה". אודי אדירי מנכ"ל משרד האנרגיה, הסביר כי "אנחנו מתירים את המצב של מחלקי חשמל היסטוריים כמו בקיבוצים, אבל אנחנו לא מעודדים חלוקת חשמל קהילתית". נילי אבן-חן מהתנועה לאיכות השלטון התלוננה על כך שלא נעשה מבחן RIA , כלומר בחינת עלויות הרגולציה, למרות שציינה כי יש פטור ממבחן זה בשווקים ריכוזיים או מונופוליסטיים.
מי יודע כמה הוא משלם על חשמל ?
הדיון על החלוקה, עורר מחלוקת בנושא ותיק לגבי מקרים בהם משתמשי החשמל אינם הצרכנים הרשומים באותה חטיבת קרקע, כמו למשל במתחמים של דיור מוגן, בקרב שוכרים בקניונים, במעונות סטודנטים ובבתי אבות. שחר הררי, יועץ כלכלי לוועד עובדי חברת החשמל אמר: "מישהו גוזר קופון ענק והם לא יודעים כמה הם משלמים. יש שוק פרוץ ומי שעושה כסף זה בעיקר החברות האלה. יהיה נכון מאוד לחדד הגדרות ברורות ולא מרחיבות כי מי שמפסיד זה הצרכנים". מדובר בנושא סבוך, כאשר על הועדה להחליט האם להתעלם ממנו ולהתיר אותו לפיקוח על תחומים אחרים כמו חוזי שכירות, או להתיר לרשות החשמל להתערב.
בעיה דומה עלתה גם לגבי הפטור מרשיון לייצור חשמל עד להיקף של 16 מגה-ואט. מדובר למשל, באזורי תעשייה אשר בהם בעל האיזור או אחד המפעלים בתוכו מחזיק תחנת כח קטנה ויכול לחלק ולספק חשמל לשכניו. ברוב המקרים מדובר בפעולה פשוטה שניתן להסדירה במחירים זולים יותר, אך עצם הפטור מאפשר ליצור גם "דוכסויות חשמל" מקומיות, בהן לחברת החשמל ולרשות החשמל אין דריסת רגל ופיקוח על היצרן הזעיר, אשר יש לו לקוחות סמוכים. סוגיה זו חשובה לעתיד, מפני שהטכנולוגיות המאפשרות ייצור זעיר ויעיל יותר של חשמל נמצאות בתנופת פיתוח, לצד פיתוח של טכנולוגיות אגירת חשמל – שהיא החוליה החסרה כדי להפוך את החשמל המופק מהטבע ללא זיהום למקור אספקה אמין.
האם דיון מרתוני הוא חותמת גומי?
דווקא היו"ר כבל מהאופוזיציה, הזדרז לסיים את הדיונים תוך 3 ימים שיימשכו עד השעות הלילה המאוחרות, כאשר התנגדות נשמעה דווקא מהקואליציה. ח"כ בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי) ביקש לרווח את הדיונים, בשל הצבעות ודיונים אחרים שמתקיימים במקביל – "זה לא נורמלי לא לאפשר לכנסת לקיים את הדיון. עבדו על זה שנים, לקח חודש לגבש את הצעת החוק. ולנו יש רק 3 ימים לעסוק בזה, תראו מה קרה עם חוק מס על דירה שלישית. אני רוצה להיכנס לפרטי פרטים ויש לי מה לומר, למדתי את הרפורמה לעומק. אני מבין שהרפורמה יוצאת לדרך, אבל יש לנו מה לשפר". הוא פנה ליו"ר כבל ואמר – "אתה עושה דיון, אבל אין פה חברי כנסת באולם. אני אומר גם לאוצר – זה לא טוב לכם. אין פה פוליטיקה בינינו ובין הממשלה. לי עדיין אין דיעה לגבי פורום ה-15". ח"כ כבל השיב לסמוטריץ, "הוצב לנו אולטימטום. אני לא מתכוון להקל בניסוח החוק. לא כל כך רצו להביא לי את זה, כי אני לא עושה הנחות. הועדה הזו היא המקום האחרון שהוא חותמת גומי."
הדיון בתיקון החוק צפוי להימשך עד יום רביעי.
