כ-300 משגיחי כשרות הפגינו אתמול (רביעי) מול בניין משרד האוצר, בו מתכנס לראשונה הצוות שידון מחדש במתווה העסקתם. הוועדה התכנסה לאור התערבותו של שר הפנים דרעי בעניינם, לאחר שמועצת הרבנות הראשית אישרה בלחץ משרד האוצר את הפיכתם של משגיחי הכשרות לעובדי קבלן.

"אנחנו מבקשים להביא לתוך הוועדה את הכאב של משגיחי הכשרות. אנחנו דורשים תמיכה גם מחברי הכנסת שיזדהו איתנו כי בסופו של דבר זה יצטרך לעבור הליך חקיקה", אמר ל'דבר ראשון' יניב שפירא, יו"ר הוועד הארצי של משגיחי הכשרות. "הוועד הארצי ביקש מהמשגיחים להגיע להפגנה רק במידה והדבר אינו פוגע בהשגחה במקומות עליהם הם אחראים. יש כ-4,000 משגיחים ברחבי הארץ, אבל מכיוון ששמירת הכשרות חשובה לנו, ויש מקומות בהם נדרשת השגחה תדירה, זו היתה דרישת הוועד".

על פי פסיקת בג"ץ, נדרשת המדינה לשנות את מודל ההעסקה הקיים כיום, על פיו המושגח הוא המעסיק את משגיחי הכשרות. בעוד שהאוצר דוחף לקדם את העסקתם של המשגיחים באמצעות מכרז לחברות קבלן, בהסתדרות ובוועד הארצי תובעים כי הם יועסקו במסגרת המועצות הדתיות או באמצעות רשות כשרות ארצית.

מועצת הרבנות הראשית הבהירה אף היא כי מודל ההעסקה באמצעות המועצות הדתיות מועדף עליה, אך בשל התנגדות האוצר אישרה את קידום מודל ההעסקה הקבלני אשר עלול להביא לפגיעה בפרנסת המשגיחים ובני משפחותיהם, לפגוע בביטחונם התעסוקתי ולהביא למחיקת זכויות סוציאליות במצבים של חילופי מעסיקים.

בוועד הארצי של משגיחי הכשרות מזהירים גם כי העסקת המשגיחים באמצעות חברות כוח אדם עלולה להביא לפגיעה ברמת הכשרות מכיוון שעל המשגיחים יופעל לחץ לבצע כמה שיותר בדיקות, באופן חפוז ולא יסודי.

החלטת הממשלה מיום ראשון האחרון הטילה על השר לשירותי דת בשיתוף עם משרד האוצר והמשפטים להגיש בתוך 60 יום תזכיר חוק שעניינו יישום החלטת בג"ץ, והורתה לאגף השכר, לאגף התקציבים ולמשרד לשירותי דת לקיים בנושא זה הידברות עם ההסתדרות וועד המשגיחים הארצי, תוך שהיא מנחה את המשרדים לבחון את צמצום הפגיעה בתנאי העסקת המשגיחים ככל שקיימת, במסגרת המתווה, "לרבות בחינת אפשרויות העסקה אחרות, לרבות העסקה ישירה כעובדי המועצות הדתיות במשק כספי סגור או באמצעות תאגיד ממשלתי או עירוני או בכל דרך אחרת", לשון ההחלטה.

התאגדות עובדי משגיחי הכשרות מלווה על ידי סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות רפי מסט ויו"ר החטיבה החרדית בארגון רפי מלאכי.