דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
22.2°תל אביב
  • 22.6°ירושלים
  • 22.2°תל אביב
  • 21.5°חיפה
  • 19.1°אשדוד
  • 25.1°באר שבע
  • 22.7°אילת
  • 20.1°טבריה
  • 18.0°צפת
  • 22.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פוארטו ריקו

פוארטו ריקו בת קיימא / בטריטוריה הזנוחה של ארה"ב מתכוננים להוריקן הבא - ולא כמצופה מהם

אישה קוטפת פלפלים מגינה קהילתית בשכונה בפוארטו ריקו. ארכיון (AP Photo/Carlos Giusti)
אישה קוטפת פלפלים מגינה קהילתית בשכונה בפוארטו ריקו. ארכיון (AP Photo/Carlos Giusti)

כשהגיעו הרוחות הסוערות של הוריקן מריה לפוארטו ריקו, ההרס בתשתיות הביא לאלפי הרוגים | עכשיו התושבים מתנתקים מארה"ב ומגבירים את העצמאות הכלכלית והתזונתית של האי ע"י חידוש החקלאות המסורתית - ביחד

מור הופרט
מור הופרט
סביבה ואופנה
צרו קשר עם המערכת:

איך יוצרים קהילה איתנה שיכולה לשקם אזור מוכה אסון ועוני לאחר שנים של חיים תחת מדיניות כלכלית מצמצת ומפרידה? עם השאלה הזו מתמודדים רבים באי הקאריבי פוארטו ריקו שנמצא בשלבי התאוששות מהוריקן מריה שהיכה באי בספטמבר האחרון. מבחינת חלק מהאנשים התשובה עוברת דרך המזון שאנחנו אוכלים והדרך בה אנחנו מגדלים אותו. מבחינתם חקלאות בת קיימא וכלכלה בת קיימא מהוות כלים ליצירת חברה בת קיימא.

הוריקן 'מריה' שהיכה באי הקאריבי פוארטו ריקו הוביל למותם של 4,645 בני אדם, והחריב חלקים נחרבים מהאי. כעת, בשוך הסופה שהשפעותיה הוחמרו קשות בעקבות קיצוצים נרחבים בתשתיות בעשור שקדם להוריקן הקשה והובילו לניתוקים במערכות החשמל ובאספקת המים ברוב חלקי האי גם חצי שנה לאחר שההוריקן היכה בו, החלו התושבים לעשות מעשה. קהילות וארגונים, רבים מהם של נשים וטרנס*, פועלים להחזיר עטרה ליושנה ולפתח באי הפורה חקלאות בת קיימא שתספק מזון לתושבים, תשמר דרכי גידול מסורתיות, תשמור על האדמה הפורייה ותפתח שגשוג לאחר שנים של מדיניות כלכלית שצמצמה את תנובת האי ופגעה בו ובתושביו בכך שפיתחה תלות כמעט מוחלטת ביבוא מארה"ב.

"אני שונאת להגיד משהו חיובי על 'מריה'", אמרה כרמן יולין קרוז, ראש עיריית סאן חואן בירת פוארטו ריקו, למגזין ווג, "אבל מה שההוריקן עשה היה להכריח אותנו להסתכל על המציאות של החיים פה ועל האופן בו התלות שלנו בגורמים חיצוניים מחלישה את היכולת שלנו לוודא שהצרכים של האנשים שלנו מסופקים. 'מריה' הוכיחה לנו שאנו זקוקים לעצמאות חקלאית". קרוז התפרסמה בשבועות שלאחר ההוריקן לאחר שהתבטאה כנגד התגובה הלקויה של ארה"ב ונשיאה דונלד טראמפ לטובת תושבי האי.

סילביה דה מרקו שמנהלת פרויקט חקלאי באי אמרה אף היא כי "לאחר ההוריקן, אפילו אנשים שלא היה אכפת להם ממזון התחילו לדאוג. זה ממש פתח את העיניים של כולם. עלינו להסתמך יותר על האדמה שלנו מאשר על משלוחי מכולות".

חקלאית מגדלת ירקות בפוארטו ריקו ב-1941. כיום מייבאת פוארטו ריקו כ-90% מהמזון שלה כולל הרוב המוחלט של הירקות (צילום: Shutterstock)
חקלאית מגדלת ירקות בפוארטו ריקו ב-1941. כיום מייבאת פוארטו ריקו כ-90% מהמזון שלה כולל הרוב המוחלט של הירקות (צילום: Shutterstock)

פוארטו ריקו למעשה איננה מדינה ריבונית. אזרחיה הם אזרחי ארה"ב, והם משלמים מסים לממשלה האמריקאית, אבל אינם זכאים להצביע בבחירות. דבר זה הוביל בעשורים האחרונים להזנחה מתמשכת של הממשל הפדרלי את תושבי האי. כך, האי מתוקצב פחות משאר המדינות בארה"ב לטובת שירותי בריאות ותשתיות, מה שמאלץ את הרשויות באי לדרוש תשלום נוסף מהאזרחים שמשלמים בפועל מסים גבוהים יותר מיתר אזרחי ארה"ב, שכן הקלות מס שונות אינן חלות עליהם. תושבי פוארטו ריקו מרגישים כי מעמד נחות זה הוא מקור ה"הזנחה השיטתית" לטענתם של ממשל טראמפ.

ארה"ב כבשה את פוארטו ריקו מספרד שהחזיקה בה כקולוניה בשנת 1898 אך גם תחת ארה"ב כיום מהווה פוארטו ריקו 'דה פקטו' קולוניה של ארה"ב. במשך השנים הנהיגה ארה"ב באי מדיניות כלכלית במסגרתה הצטמצמה מאד התפוקה החקלאית שלו, והאי הפורה שבעבר סיפק את כל צרכי תושביו נאלץ כעת להסתמך על מזון מיובא באופן כמעט מוחלט כש-90% מהמזון הנצרך במדינה מגיע במכולות, ברובו מארה"ב ואפילו מנות פוארטו-ריקניות מסורתיות שהסתמכו בעבר על מצרכים מקומיים, מוכנות כיום באמצעות מזון שלא גדל במדינה. לצורך העניין ב-2016 החקלאות היוותה רק 0.8% מהתמ"ג של האי.

בעשור האחרון החל מיתון עמוק באי בעקבות הפסקת תכנית הטבות מס שהעניקה ממשלת ארה"ב לחברות שהשקיעו בו ב-2005. ממשלת ארה"ב לא גיבתה את היעדר ההשקעות מצד החברות וממשלת פוארטו ריקו נאלצה לצמצם דרסטית השקעות בתשתיות לצד גיוס חוב ענק. הקיצוץ הענק בתשתיות הוביל לתוצאות הרות אסון לאחר הוריקן מריה כשהחשמל נותק במקומות רבים ברחבי האי למשך למעלה מחצי שנה והיו שיבושים רבים באספקת המים הנקיים והמזון. אותם חסכים בתשתיות הובילו לכך שבעוד שבימים שלאחר ההוריקן עמד מספר הקורבנות על כ-64 בלבד, המספר הסופי נאמד ביותר מ-4,645, כך על פי מחקר של אוניברסיטת הרווארד, כשאלפים מתו לא כתוצאה מהסופה עצמה אלא מקריסת רשת החשמל והתשתיות החיוניות לאחר מכן.

רחובות בסאן חואן בירת פוארטו ריקו מוצפים חודש וחצי לאחר שהוריקן 'מריה' עבר באי. 9 בנובמבר 2017 (צילום: Alessandro Pietri / Shutterstock.com)
רחובות בסאן חואן בירת פוארטו ריקו מוצפים חודש וחצי לאחר שהוריקן 'מריה' עבר באי. 9 בנובמבר 2017 (צילום: Alessandro Pietri / Shutterstock.com)

הסופרת נעמי קליין שביקרה בפוארטו ריקו לאחר ההוריקן ופרסמה בחודש שעבר ספר בנושא תחת השם "The Battle For Paradise: Puerto Rico Takes on the Disaster Capitalists" הסבירה בראיון לחדשות NBC כי "כדי להבין את המצב בפוארטו ריקו כעת צריך לדבר על ההיסטוריה של הקולוניאליזם, המהות שלו ואיך הכלכלה שם נבנתה. המהות של קולוניה היא שיש לך כלכלת לוויין שניזונה ממך ושאתה יכול לנצל את המשאבים שלה". ואולם, מוסיפה קליין, "פוארטו ריקו הוא אי פורה במיוחד, שיש בו את התנאים המושלמים לגדל הרבה סוגים של מזונות להאכיל את תושביו, שמייבא 90% מהמזון שלו מחברות חקלאות, אריזות מזון ומזון מהיר מארה"ב", דבר שמדגים לטענתה את עומק האבסורד שהאי מצוי בו. אחת הדוגמאות לשליטה האמריקאית היא הוועדה לפיקוח וניהול היציבות הכלכלית של פוארטו ריקו (PROMESA) שהוקמה ב-2016 ואחראית לאישור התקציב של פוארטו ריקו במטרה לפקח על מדיניות הצנע באי. הוועדה יושבת כמובן בכלל בניו יורק, מה שגורם לכך שתושבי פוארטו ריקו מכנים אותה "חונטה", ביטוי נפוץ לשלטון עריץ במדינות שהיו בעבר בשליטת ספרד.

התלות במזון מיובא, שהוחמרה בעקבות אסון הטבע שפגע בכ-80% מהגידולים החקלאיים שגודלו באי, הדליקה נורות אדומות אצל רבים מתושבי האי עוד שנים לפני שהוריקן מריה החריב אותו. ב-2015 כתבה שרת החקלאות של פוארטו ריקו דאז, מריאנה קומאס פאגן, למחלקת החקלאות בממשלת ארה"ב מכתב בו הזהירה אותם שעליהם להתייחס לבעיות בביטחון התזונתי של פוארטו ריקו. "אנחנו צריכים לפתח תכנית לביטחון מזון בעבור האי", הפצירה השרה. "האי שלנו תלוי במזון מיובא – זו נקודת תורפה. ניצב בפנינו מצב קריטי", היא הזהירה. חששותיה של פאגן אכן התממשו בעת שהוריקן מריה פגע במדינה ובזמן שהסופה הסתערה על האי היה עליו מספיק מזון לשבוע בלבד. כשהסופה שככה המצב היה עגום במיוחד עד שהגיע הסיוע ההומניטרי. היטיב לתאר זאת אחד התושבים שאמר ל'ניו יורק טיימס' כי "במצב רגיל המחירים אמורים לעלות אבל הפעם לפחות לא תהיה עליית מחירים, כי אין בכלל מוצרים".

מפגינים בפורטו ריקו נגד מדיניות הצנע שהוכרזה כהתמודדות עם המשבר הכלכלי (AP Photo/Danica Coto)
מפגינים בפורטו ריקו נגד מדיניות הצנע שהוכרזה כהתמודדות עם המשבר הכלכלי (AP Photo/Danica Coto)

מלבד שרת החקלאות לשעבר, בשנים האחרונות החל לצבור תאוצה הנושא של גידול מזון מקומי עם דגש על גידול בשיטות מסורתיות וטבעיות, כגון פרמקלצ'ר ופוליקולטורה, במטרה לפתח קהילה בת קיימא ועצמאית באי. מספר ארגונים, מסעדות אורגניות, חוות חקלאיות וקהילות מקומית החלו לפתח ידע ומיומנות בנושא. כעת, משהאי מתחיל להתאושש מאסון הטבע ההרסני ולשקם את עצמו, צוברים ארגונים אלה תשומת לב והשפעה רבה.

אחד הפרויקטים המרכזיים בתחיית החקלאות בת הקיימא בפוארטו ריקו הוא 'המחלקה למזון', פרויקט שהוקם על ידי טארה רודריגז בסוסה ב-2010 לאחר שחזר.ה (לשון הפנייה של טארה באנגלית הוא  Theyוהפנייה בעברית כך – מ.ה) לאי מלימודי אדריכלות בניו יורק. בתחילת הדרך 'המחלקה למזון' ניסתה לייצר קהילה דרך מזון ואופן וגידולו ולצד עבודה מול חקלאים מקומיים הקימ.ה מטבח-מסעדה חברתיים שקנה מצרכים רק מחקלאים מפוארטו ריקו וסיפק מזון לכל, לצד האפשרות לבשל בעצמך עם המצרכים של המטבח.

טארה רודריגז בסוסה במסעדת 'המחלקה למזון' לפני הוריקן מריה. ספטמבר 2016 (AP Photo/Carlos Giusti)
טארה רודריגז בסוסה במסעדת 'המחלקה למזון' לפני הוריקן מריה. ספטמבר 2016 (AP Photo/Carlos Giusti)

"המחלקה למזון" החלה בחודש נובמבר האחרון לאחר ההוריקן בפרויקט במסגרתו מקווות בסוסה וצוותה, שמורכבת מנשים וטרנס* להגיע בשנתיים הקרובות ל-200 חוות מקומיות בזעיר אנפין ולסייע בשיקומן ובנייתן מחדש תחת השם 'בריגדת הסולידריות'. במסגרת הפרויקט מקוות הנשים לסייע לחקלאים באמצעות שתילת צמחים מתאימים ויצירת יחסי גומלין בין הצמחים, הקמת מערכות אגירת מים ופאנלים סולאריים שיסייעו לחקלאים ולספק להם זרעים, ציוד חקלאי והדרכה לאורך הדרך. עד כה הספיק הצוות שמתנייד מחווה לחווה בטנדר אותו הן מכנות "ואן הסולידריות" לספק סיוע למעל 40 חוות ומגדלים קטנים.

ג'סיקה סנטיאגו, חקלאית שהשתתפה בפרויקט של "המחלקה למזון", סיפרה כי הצוות הגיע לחווה שלה ועזר לה לפתח ולהכין לגידול אזור בחווה שלא הצליחה להגיע אליו אף פעם ובנוסף סיפקו לה זרעים ולימדו אותה דרכי גידול חדשות וברות קיימא. "הדבר שהכי אהבתי זה ללמוד, אמרה ג'סיקה לאתר BESE והוסיפה כי "הדבר הכי חשוב ב'בריגדת הסולידריות' הוא שהן כולן מומחיות בתחומים שונים: חלק באקולוגיה, חלק בחקלאות או בבנייה ומכולן הצלחתי ללמוד משהו".

מבחינת בסוסה החשיבות הרבה של הפרויקט היא בהבטחת עצמאות המזון של האי המבודד. "זהו מאבק על הריבונות הממשית שלנו", אמר.ה גם לאתר BESE. בסוסה מחבר.ת גם בין הדיכוי הכלכלי שחווה האי לבין סוגיות של גזע ואפליה ומזכיר.ה כי "המערכת החקלאית שמוכרת לנו נבנתה על גבם של שחורים ולא לבנים, ולכן בעבורי אין דרך להתעלם מכך. לצדק בין-גזעי יש חלק חשוב מאד בחקלאות אקולוגית וצדק סביבתי מכיוון שהאנשים שלרוב הכי מושפעים משינוי האקלים ומחסור במזון הם לא לבנים".

בנוסף לכך מחבר.ת בסוסה, שמזדהה כחורג.ת (Queer), בין סוגיות של פמיניזם ומגדר לבין החשיבות של עצמאות חקלאית-כלכלית של האי, וכל מפגש עם חקלאים כולל שיחות על מגדר, זהות חורגת וכולל הצגת לשון הפנייה של כלל הא.נשים במפגש. מבחינת בסוסה, הכרה בהשפעה של סוגיות של גזע ומגדר על האופן בו מתעצבים החקלאות והכלכלה שלנו הינה דבר מהותי ביותר.

בעתיד מקווה טארה להפוך את 'המחלקה למזון' לחוות פרמקלצ'ר בקהילה, 45 דקות נסיעה מסאן חואן בחלקת אדמה שרכש.ה בחודש שעבר. "זה יהיה הגלגול הבא של המחלקה למזון. ניצור מודל של חווה בת קיימא שמשתמשת רק בשיטות גידול של פרמקלצ'ר וחקלאות אקולוגית ותהיה קולקטיב עבור אנשים קוויר וטרנס* שרוצים לעבוד את האדמה שלנו", אמר.ה בהתרגשות למגזין ווג.

לצד המחלקה למזון פועלים בפוארטו ריקו פרויקטים נוספים שמטרתם ליצור קהילה חסונה ועצמאית שמחברת. 'סיליביק' הוא מטבח חברתי שמספק מזון ממצרכים שגודלו על-ידי חקלאים מקומיים לכל מי שרוצה. 'קרן החוסן' הוא פרויקט שהוקם בעקבות האסון ומטרתו לעזור לחקלאים לשקם ולבנות מחדש את השדות והמטעים שלהם. כל הפרוייקטים האלה מזהים את הקשר בין המזון שאנחנו אוכלים והדרך בה אנחנו מגדלים אותו לבין יצירתה של חברה בת קיימא.

שינוי עיקרי אותו מנסים אותם ארגונים לחולל בחקלאות הפוארטו-ריקאנית הוא בחזרה לשיטות הגידול המסורתיות שמשתמשות בגידולים רבים על אותו שטח גידול תוך יצירת יחסי גומלין ביניהם לעומת המודל החקלאי המערבי של המונוקולטורה – גידול חקלאי על שטחים נרחבים תוך שימוש מסיבי בחומרי הדברה ודשנים. גידול מגוון מינים על אותו תא שטח, אמנם מקטין על פניו את הרווח והיעילות והתפוקה של הגידול אך יוצר מערכת אקולוגית איתנה יותר ועמידה בפני שינויים ואסונות, ובנוסף זולה יותר לחקלאי בקצה משום שאינה תלויה בחומרי הדברה ודשנים באותה מידה כמו חקלאות המונוקולטורה. גם קליין, שכאמור הגיעה לאי לאחר האסון מתארת כיצד המקומות היחידים בהם נותרו גידולים חקלאיים ונשאר מזון לאנשים היו מקומות בהם גידלו בשיטות המסורתיות ובפוליקולטורה ופרמקלצ'ר.

בחודש שעבר החלה שוב עונת ההוריקנים שנמשכת באוקיאנוס האטלנטי מיוני ועד נובמבר. עד כה עוד לא פגע באי אף הוריקן אבל התושבים שעדיין מתאוששים מהוריקן מריה ורק לאחרונה התחברו לרשת החשמל מחדש מתכוננים לסבב נוסף במערכה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!