"אנחנו עוצרות את המטפלות מהתפטרות המונית כרגע. אבל אם הן יאבדו את התקווה, לא יישארו כאן מטפלות", כך אמרה אתמול (שלישי) אלה סמילנסקי, ממובילות מחאת המטפלות הסיעודיות, בדיון שערכה הוועדה המשותפת לבניית תוכנית אב לאומית בנושא הזקנה על תנאי ההעסקה של כ-80 אלף מטפלות. יו"ר הועדה ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו): "כשקשיש לא מרגיש טוב, הוא מתקשר קודם למטפלת שלו ולא לבן או לבת שלו כי הוא לא רוצה להטריח אותם. למרבה הצער קיים חוסר אמון קשה בין המטפלות והביטוח הלאומי אשר פוגע בסופו של דבר בקשישים".
במסגרת רפורמה שיזם הביטוח הלאומי, שנכנסה לתוקף ב-1 ביולי, על המטפלות להתקשר למערכת טלפונית ולדווח על כניסה ויציאה מבית המטופל, דיווח לפיו יחושבו שעות עבודתן. על פי הטענות שהעלו היום בדיון, מדובר באופן חישוב מוטעה שיפגע בהן בשל העובדה שעבודתן דורשת לצאת במהלך היום מבית המטופל לקופת החולים, לקניות ועוד. בכדי לנצל את זמנה באופן המיטבי ביותר, עשוי להתרחש מצב בו המטפלת תעבור דרך בית המרקחת לקנות תרופות או מצרכים למטופל בדרך לעבודה. ובאופן הזה גם היא וגם המטופל יפסידו שעות סיעוד. בנוסף, יש מקרים אחרים בהם המטפלת נאלצת לחכות מחוץ לביתו של המטופל דקות ארוכות עד שיפתח לה את הדלת.
בנוסף, דרשו המטפלות כי העלאה משכר המינימום המשולם להם, ושינוי המצב המתקיים כיום בו שכרה של מטפלת נשאר קבוע בלי קשר לוותק. עוד ביקשו לקבל תשלום עבור זמני המעבר בין מטופל למטופל, עליהן הן אינן מקבלות שכר. בנוסף לכך, דורשות המטפלות הכשרות מקצועיות וליווי פסיכולוגי במקרים בהם הן נאלצות להתמודד עם מוות של מטופל.
בדיון השתתפו מנהלי חברות סיעוד, שכולם מתנגדים לשעון הנוכחות. יו"ר איגוד נותני שירותי סיעוד, דורון רז אמר כי "מלכתחילה המערכת הייתה עם בעיות גדולות מאוד וככל שהמערכת הורחבה, כך גדלו הקשיים. כל הצדדים מכירים את בעיות היסוד של המערכת. אנחנו פנינו לביטוח הלאומי, לפני ההרחבה של המערכת, וביקשנו לדחות אותה לאחר החגים כדי שנוכל לדבר עליה. המערכת לא עושה חסד עם המטפלות וכבר כיום יש נטישה של מטפלות. אני קורא שוב כאן למנכ"ל הביטוח הלאומי, בואו נעצור רגע ונבחן מחדש את המערכת. אם לא נעשה זאת, אנחנו נשאר עם מערכת דיווח שעות, אבל בלי מטפלות עבור הקשישים".
"נכון שמבקר המדינה דיבר על 2% של מטפלות שמרמות בדיווחי השעות וזה חמור מאוד"הוסיף, "אבל לא צריך להשחיר 98% מהמטפלות שעושות עבודתן נאמנה".
יעקב סדן, מנכ"ל חברת הסיעוד מתן חן, הוסיף כי "לקראת הפעלת המערכת, עשינו מאמץ כביר. הגענו לבית של כל קשיש ולקחנו 1,000 מטפלות כדי לעדכן את המערכת ולהסביר אותה. כרגע, גם הקשישים וגם המטפלות נפגעים מהמהלך הזה. כיום, אלפי מטפלות עוזבות את המקצוע, ונשארים קשישים ללא מטפלות. דבר שני, זה גורם המון לחץ וחוסר נינוחות על המטפלות. מטפלת לא נינוחה, משמעותו מטופל שמקבל טיפול פחות טוב. אני מלווה את המטפלות כבר 30 שנה, והן מסוג הנשים שמגיע להן להדליק משואה ביום העצמאות כי הן עושות עבודת קודש. הן עובדות בתנאים קשים, בשכר חלקי, בחוסר וודאות. כשקשיש מתאשפז, לא תמיד אפשר מיד להשלים להן את השעות. ולכן כל הכבדה נוספת על המטפלות גומרת אותן. אני מציע, לבטל את ההחתמה הטלפונית, היא לא מוסיפה כלום. לבדוק כל קשיש האם הוא מטופל כמו שצריך, בואו ניקח את כל המשאבים כדי לתגמל את אלו שעושות עבודה טובה. בואו נשפר את תנאי ההעסקה של המטפלות, נפתח להן מסלול קידום. כמו כן, חייבים להקים וועדה שכוללת את כלל גורמי הסיעוד כדי לקיים שיח קבוע לגבי הטיפול הסיעודי".
סמילנסקי, העובדת במטפלת סיעודית מזה עשרים שנה, אמרה כי "שאלו אותי למה עד עכשיו שתקנו ורק עכשיו התעוררנו. בפילוסופיה יש מושג של אדם קטן שהוא מאוד סובלני לעוולות שהוא חווה עד שהוא מתפוצץ, וזה מה שקורה עכשיו. אנחנו עוצרות את המטפלות מהתפטרות המונית כרגע. אבל אם הן יאבדו את התקווה, לא יישארו כאן מטפלות. תפקידו של הביטוח הלאומי לדאוג לזכויות הקשיש, הם קיבלו את הזכות הזאת בזכות ולא בחסד. תנו לקשישים לבחור את הבקרה שמתאימה גם להם וגם למטפלת".
עו"ד חגי הראל מאיגוד העובדים הסיעודיים בהסתדרות, דרכה מתאגדות המטפלות אמר בדיון טען כי "מדובר במקצוע מורכב, חשוב לנו לשפר את תנאי ההעסקה שלהן. אנחנו חושבים שצריך להיות משולש שכולל את האיגוד, חברות הסיעוד וביטוח לאומי, אנחנו יכולים להגיע להסכמה משותפת והיסטורית, אני בטוח שכשנחתום על הסכם קיבוצי ענפי נראה שיפור משמעותי".
בתגובה לטענות, אמר מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, כי "למוסד לביטוח לאומי יש אינטרס מובהק שהקשישים יקבלו את הטיפול הכי טוב שניתן לתת, זו החובה שלנו. אנחנו רוצים שהמטפלות יקבלו את התמורה הכי ראויה עבור העבודה שלהן. יש להן תפקיד מפתח במתן הטיפול הסיעודי ולכן אנחנו רוצים שיתוף פעולה מלא. חשוב לנו שהמטפלות יהיו מרוצות. כי עובד טוב- זה עובד שטוב לו. ועובד שטוב לו- הוא עובד טוב. לגבי המערכת החדשה, לכל מערכת יש חבלי לידה- אנחנו לא מתעלמים מההערות שעולות לגבי המערכת ולגבי כל סוגיה שקשורה למערכת החדשה. אנחנו בעד גמישות מלאה בדיווח השעות, אבל אנחנו גם מחויבים, כמי שנוגעים בכספי ציבור, לנהוג בצורה אחראית, שקופה ומפוקחת. אין לנו שום כוונה להכביד ולהקשות יותר ממה שנדרש. אנחנו רוצים שיכנסו יותר מטפלות לתחום".
ח"כ פלוסקוב אמרה לסיכום כי "כשקשיש לא מרגיש טוב, הוא רץ להתקשר קודם למטפלת ולא לבן או לבת שלו. אז איך אנחנו מאפשרים להזניח ככה את המטפלות. יש כאן חוסר אמון קשה בין המטפלות והביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי בא ודורש שהמטפלות תדווחנה על כל צעד שהן עושות. אבל אני מזכירה לכם שמדובר כאן בסך הכל ב- 2% שביצעו מעשה אסור וצריך להחמיר איתם את הדין, אין ספק. אבל אסור להשחיר ולפגוע ב- 98% מהמטפלות שנותנות את הלב למטפלות. אל תהרסו את הטוב שיש כאן, אל תהרסו את המטפלות שיודעות ורוצות לתת את הטיפול הכי טוב לקשישים".
פלוסקוב ביקשה כי תצא איגרת עדכון מטעם הביטוח הלאומי אשר מודיעה כי ישנה גמישות של 100% על דיווח השעות. בנוסף, סיכמה כי המטפלות ונציגי הביטוח הלאומי יקיימו פגישה נוספת בקרוב על מנת להגיע להבנות. ח"כ פלוסקוב גם ביקשה מהמטפלות הסיעודיות כי על כל מקרה של פיטורים או איום בפיטורים של מטפלות עקב אי דיווח טלפוני יש לעדכן את הוועדה באופן מיידי על מנת להעביר לטיפול הביטוח הלאומי.
