לאחרונה התפרסם כי נהגו האישי לשעבר של דונלד טראמפ תובע אותו על הלנת שכר עבודתו במשך שנים רבות.

הלנת שכר היא עבירה חמורה מצד מעסיק – ולא רק אם המעסיק הוא דונלד טראמפ – ויש בה כדי לפגוע ביכולת של עובד לפרנס את עצמו ואת קרוביו התלויים בו ואף לפגוע בזכותו לקיום בכבוד. המחוקק בישראל קבע את האיסור על על הלנת שכר בחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 ואולם, כבר אלפי שנים לפני כן נכתב במקורות "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר." (ויקרא, פרק י"ט, פס' י"ג) וכן, "לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ. בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ…" (דברים, פרק כ"ד, פס' י"ד-ט"ו).

מהו המועד לתשלום שכר?

  • החוק קובע כי על המעסיק לשלם שכר לעובדיו לא יאוחר מתשעה ימים מתום חודש העבודה. יש לציין כי במשק קיימים הסכמים קיבוציים או אישיים הקובעים מועדי תשלום אחרים ויש אף מעסיקים המשלמים את שכר העבודה חודש מראש.
  • שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות תוצרת (עמלות), ישולם, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, בתום מחצית החודש בו הועסק העובד; אולם לגבי עובד ששכר-עבודתו משתלם על בסיס כאמור, אך הועסק במשך כל החודש האמור, יחולו גם עליו הכללים ולפיו, שכר העבודה צריך להיות משולם עם תום החודש ובלבד שבמהלך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה.

המחוקק ראה חשיבות בתשלום שכר במועד וקבע סנקציות חמורות כלפי המעסיקים המאחרים בתשלום שכר העבודה במועדו, ובמה דברים אמורים?

  • בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום השכר – ישולם לעובד במקרה של איחור בתשלום השכר פיצוי בסך 5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו – פיצוי בסך 10% מהשכר המולן.
  • הפרשי הצמדה לתקופה שבין המועד לתשלום השכר עד יום תשלומו בפועל, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה עבור כל חודש שבתקופה האמורה. עבור חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
  • הלנת שכר היא גם עבירה פלילית ובית הדין לעבודה רשאי להטיל על המעסיק המפר קנס עד גובה של 35,380 שקלים.

מהו השכר המולן?

  • השכר המולן הוא שכר העבודה לרבות שעות נוספות וחגים ואולם הוא אינו כולל החזרי הוצאות ונלוות כמו החזרי נסיעה, הבראה, החזרי טלפון ואש"ל.

מה עושים במקרה של הלנת שכר? מגישים תביעה לבית הדין לעבודה מוקדם ככל האפשר שכן קבועה לגבי פיצויי הלנה תקופת התיישנות קצרה במיוחד:

  • על העובד להגיש תביעה לבית הדין לעבודה לא יאוחר מ – 60 ימים מהמועד בו שולם השכר המולן. במקרים מיוחדים רשאי בית הדין לעבודה לאשר הגשת תביעה גם לא יאוחר מ – 90 יום ממועד תשלום השכר המולן.
  • חשוב – במקרה בו השכר המולן כלל לא שולם, ניתן להגיש תביעה לפיצויי הלנה לא יאוחר משנה מהמועד בו השכר היה אמור להיות משולם ואולם, תביעה לתשלום שכר העבודה (ללא פיצויי הלנה) ניתן להגיש עד 7 שנים מהמועד בו השכר היה אמור להיות משולם ובמקרה כזה יהיה התובע זכאי לקבל את השכר בתוספת ריבית והצמדה בלבד אולם ללא פיצויי הלנה.
  • ומה קורה במקרה של הלנות חוזרות ונשנות מצד מעסיק? במקרה בו המעסיק הלין את שכרו של העובד 3 פעמים בתקופה של 12 חודשים רצופים בתוך 3 שנים רצופות שלאחר יום תשלום השכר, תקופת ההתיישנות תהיה 3 שנים.

האם בית הדין לעבודה רשאי להפחית את גובה פיצוי הלנת שכר או לבטלו?

  • כן, במקרה בו השכר לא שולם במועדו בגלל טעות כנה או בגלל נסיבות שלמעסיק לא הייתה שליטה עליהן או במקרה בו השכר לא שולם עקב חילוקי דעות לגבי עצם התשלום ובתנאי שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועד.

מה קורה בפועל בבתי הדין לעבודה?

  • הנטיה הרווחת בבתי הדין לעבודה היא שלא ליתן פיצויי הלנה מלאים אלא במקרים חריגים. התכלית מאחורי השימוש הזהיר של בתי הדין לעבודה בסנקציה של פיצויי הלנה בשיעור משמעותי היא מניעת  פגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין של המעסיק. הנחת המוצא היא שהתכלית המרתיעה והמפצה של פיצויי ההלנה מושגת גם ביישום המאוד-זהיר של הוראות החוק.