חסרה לך מקדחה לתלות מראה כבדה? אוהל לקמפינג פעם בשנה? אולי מקרר? פטיש? מסמר? אין סיבה לקנות – במחסנים השיתופיים תוכלו לשאול לשבוע מה שאתם צריכים, תמורת 5-20 שקלים, ההבטחה להחזיר בתום השימוש וגם המצרך הנדיר הזה בעולם שלנו – אמון. זה חוסך מקום בבית, חוסך כסף בכיס, מבטל קנייה לשווא ויוצר קהילה. 4 מקומות שמפעילים ספריית חפצים, ומגדירים מחדש מהי צריכה.

הכלבויניק בבאר שבע

בשנת 2015 השתתפו רוני, יותם ועילי בתוכנית 'בוחרים מחר' של הסוכנות היהודית, והחליטו לעשות פרויקט קהילתי של ספריית חפצים. "ההבנה שאם יש לי מקדחה בבית אני משתמשת בה במקרה הטוב פעם פעמיים בשנה מובילה למחשבה שאין סיבה  שיהיה לי את כל הכלים בבית" מספרת מעיין בורק, בת 30 מבאר שבע, מי שהיום אחראית על "הכולבויניק"- מחסן/ספרייה להשאלת חפצים בבאר שבע. המקום המיוחד הזה נמצא במכולה במרכז המסחרי בבאר שבע בשכונה ב', פתוח שלוש פעמים בשבוע ומופעל על ידי מתנדבים. "יש כ-40 השאלות בחודש", מספרת מעיין. "יש אצלנו כלי עבודה, כלי גינון חשמליים וידניים, וגם ציוד לאירועים כמו מחצלות, תאורה והגברה".

"ההשאלה היא בתשלום סמלי בין 5 ל-20 שקלים, בנוסף לפיקדון של 50 ש"ח על מכשירים חשמליים. הפיקדון הוא לא הערך של המוצר, אנחנו בונים על אמון ואנשים חותמים על הסכם. עד עכשיו לא היה לנו מקרים שאנשים לא החזירו ולא קיבלו את הפיקדון חזרה".

"האנשים מהקהילה שמשאילים זה לצרכים שונים ומגוונים: סטודנטים בדירת שותפים שצריכים מקדחה למדפים, שכן מבוגר שביקש פלייר לתקן את הגדר שלו, או משפחה שנסעה לים ורוצה לשאול מחצלות ומזרונים. בנוסף יש גם יש בבאר שבע כל מיני ארגונים ועמותות שנעזרים בציוד שלנו – הגינה הקהילתית, או ערב של עמותה שמשאילים כבל מאריך. ככה מקדמים תפיסה צרכנית אחרת שלא צריך לקנות כל דבר וגם שיתופיות קהילתית".

אלטרנטיבה

"כבר מתחילת הדרך הרעיון הייתה לגבש קהילה יוצרת ומשותפת. ליצור מקום שאנשים מגיעים אליו ממגוון קהילות ופרויקטים. יש כיום בערך 15 מתנדבים קבועים. הכלבויניק היום הוא חלק מ'הרשת' – התארגנות של צעירים בבאר שבע, דרכה אנחנו מייצרים לעצמו את אלטרנטיבות, חיים שהיינו רוצים להיות בהם", מתגאה מעיין.

לצד ספריית ההשאלה, כמו במקומות אחרים בעולם, פועל 'קפה תיקונים', "אנשים מביאים מהבית חפצים ודברים שהתקלקלו להם כמו אופניים, מכשירי חשמל ביתיים, ומומחים שמבינים בתחום מהקהילה עוזרים להם לתקן בעצמם", מספרת מעיין. "זוהי גם תפיסה ירוקה וצרכנית – לתקן לפני שזורקים. זה גם נותן את החוויה להצליח לתקן בעצמך וליצור משהו חדש, וזה גם אירוע גדול של בירה, מוזיקה וכייף."

מעיין מספרת שיש מחשבות התפתחות על מקומות נוספים ואומרת "הלוואי שבכל שכונה יהיה מחסן. אנשים יותר ויותר מבינים את החשיבות ואת הערך המוסף שזה מביא, יש התלהבות ושיתוף פעולה ועוד ועוד מתנדבים."

השיתופיה בכפר סבא:

'השיתופיה' נפתחה לפני שנה בחסות עיריית כפר סבא, במרכז קיפוד-קיימות פורצת דרך. גל בר, האחראית על פרסום והסברה באגף קיימות וחדשנות בעיר, מספרת: "בזמנו קיבלתי את התפקיד להקים את קיפוד וקראתי על כל מיני מודלים של מרכזי קיימות בעולם, וראיתי שברובם, אם לא בכולם, יש איזה סוג של ספריית ציוד שיתופית שמטרתה לתת לתושבים אפשרות לשכור חפץ בסכום סמלי. חפצים שמשתמשים בהם לא בצורה שכיחה, כאלו שבדרך כלל קונים אותם והם במחסן."

בשיתופיה ארבע קטגוריות של חפצים: ציוד בניה ושיפוץ, גינון, טיולים וקמפינג ואירועים. "הרעיון הוא שלא כולם יקנו וזה ישכב או יזרקו את זה ולעשות את זה באופן שיתופי כקהילתי ולכוון לחפצים שבוודאות משתמשים בהם לעיתים נדירות." אומרת גל.

החסות העירונית של השיתופיה איפשרה לרכוש ציוד התחלתי במצב טוב. השיתופיה פתוחה פעם בשבוע בימי שישי בין 9 ל-13 ואנשי אגף קיימות עובדים בה. אנשים שוכרים את הציוד ב-10 שקלים לשבוע משאירים פרטי אשראי, לערבון. "המרכז קיים רק שנה. הוא תינוק ואנחנו בצעדינו הראשונים, התחלנו בטפטופים של אחד שניים והיום אפשר להגיע לעשרה משאילים בשישי אחד, וזה מדהים."

הפעילות הקהילתית המתקיימת סביב השיתופיה מתקיימת במרכז ייחודי, שמגדיר את עצמו כבית לקהילה בתחום הקיימות, וגם כאן יש קפה תיקון. "פעם בחודש תושבי העיר מוזמנים להגיע עם כל דבר שהוא שבור מקולקל. יש ספרייה יד שנייה, בשיתוף פעולה עם 'סיפור חוזר' שכולו טוב, מתחם הרצאות, במה של הרצאות וקורסים בתחומי קיימות ואקולוגיה, מתחם סדנאות יצירה ושימוש חוזר ובחוץ יש מרכז מחזור. המטרה היא לצמצם פסולת בכל דרך."

"המחסן של מאיר" ברחובות

מאיר עבדי ז"ל היה אדם שעשה הכל. הנדימן. "היו פונים אליו לתיקון נזילה, חור בקיר, צבע, גינון. הכל הוא ידע לעשות. הוא היה ממש פיגורה ברחובות" מספר יניב עבדי, אחיינו, חבר ב'קהילת הצדק החברתי' ברחובות."כשהוא נפטר לפני שלושה חודשים, רציתי שרעיון המחסן השיתופי יהיה על שמו" הוא משתף.

ספריית החפצים ברחובות יצאה לדרך השבוע באירוע השקה קהילתי. חיבור של חזון של שני אנשים מתוך הקהילה וזיהוי הצורך החברתי הוביל למיזם קהילתי. "אני מנסה להשפיע על הקהילה ברמת המשפחות, חינוך, קהילה מעורבות חברתית ומעורבות הדדית, מתוך תפיסה שאם נעשה טוב יהיה טוב", מספר יניב. "אני מאמין שבבוקר צריך לעשות כסף ואחר הצהריים להיות חברים".

תום שי, פעיל חברתי מרחובות, וחבר בתנועת 'דרור ישראל' נמצא כשותף נאמן לחזון, "חשוב לי לפתח את רחובות בתחום הקיימות ולפתח את עולם הקיימות בו וכחלק מהעיסוק בזה נתקלתי ברעיון של מחסן שיתוף חפצים. גיליתי נתון מדהים מתוך מחקר שקראתי, על פיו מקדחה ביתית עובדת בממוצע ארבע דקות בשנה. אז קנית את המקדחה בכסף, שמת בארון ותפסת מקום, יש לה בלאי, וזה פועל 4 דקות בשנה. מכסחת דשא לדוגמא איפה אתה שם אותה? מה קורה שהיא מתקלקלת? יניב פרסם בפייסבוק שהוא יכול להשאיל את סאג'-טאבון שלו למי שרוצה, ואנשים התלהבו", תיאר תם את השתלשלות האירועים.

"זה פריט גדול ומלוכלך, ורוב האנשים לא צריכים יותר מפעמיים בשנה, הזמנתי בפייס אנשים להשאיל את הסאג' ופנו אליי, היו מבסוטים ותם ואני התלהבנו", מספר יניב.

"אנשים כבר לא מאמינים לאף אחד"

המחסן נמצא בחדר במתנ"ס בשדרות חן, ולאחר פיתרון סוגיות ביטוח כאלה ואחרות, ההשאלה עולה 10 שקלים לפריט ומתנדבים ינחו את המשתמשים בהוראות בטיחות לשימוש במוצרים. "פנו אלינו כמה אנשים להתנדבות, יש מי שיכול לשפץ, יש מי שמגייס מתנדבים, יש בתחום השיווק. אנשים מאוד רוצים ומרגישים שזה פרוייקט מנצח."

"המטרה היא בניית הקהילה – אנשים באים לדבר ולהשאיל גם ציוד. אנחנו עושים חוגי שיפוצים, איך מתקנים אופניים, איך שותלים עצים. יש גם את הצד הפרקטי וגם את הרווח של המשפחתיות והקהילה. אני אומר אם אנחנו כבר פה, אז בואו נהיה חברים. האתגר לשכנע אנשים להצטרף הוא שאנשים לא מאמינים לאף אחד כבר. יש תפיסה של לא סומכים אחד על השני ואנחנו מנסים להראות שאפשר אחרת." אומר יניב.

"תל וקח" בתל אביב

אפילו בשכונת פלורנטין, בלב הכרך של העיר העברית הראשונה, פתחו ספריית חפצים קהילתית במתנ"ס, והחסות העירונית מבקשת להתמודד גם עם יוקר המחיה. מיה אלקובי, מנהלת המרכז הקהילתי בפלורנטין מספרת שהקמת ספריית חפצים קהילתית הגיעה לפני שנתיים וחצי מזיהוי צורך. "צעירים בתל אביב מחליפים דירה בממוצע כל שנה וחצי, והרבה פעמים צריכים מברגה לתלות תמונה ומראה. אנשים גרים במקומות קטנים, ואין מקום לאחסון שולחנות אירוח, כיסאות וכו', וככה נולד הרעיון."

מיה מספרת שאופי שכונת פלורנטין התאים לפתיחת ספרייה כזו "בשכונה יש 65% צעירים שמחליפים דירות בתדירות גבוהה. יש פה אוריאנטציה של קיימות, שימוש חוזר וצרכנות נבונה והקמת ספרייה כזאת יכולה להתאים. לקראת החגים אנשים מארחים ומשאילים כיסאות ושולחנות, מאווורים, בימי קיץ וחגים אוהלים, קהילת המידברן שנמצאת בשכונה לוקחת שקי שינה, אוהלים בקיץ למדבר לצפון."

"פעם בחודש יש אירוע החלפות בגדים-וצעצועי ילדים. החלפות זה ערך שחשוב לי, ואני רוצה להשריש את זה למרכז הקהילתי. השימוש החוזר, הקיימות – זה מאוד חשוב".

כאן הצוות אינו בנוי על מתנדבים והתפיסה יותר היא של שירות עירוני שמתמודד עם יוקר המחיה בעיר וחיי קהילה עירוניים. "לנו כמרכז קהילתי חשוב לתת שירות לתושב, לא רק מקדחה. הרבה פעמים הוא מגיע למרכז ויושב שם וזה מקרב למרכז הקהילתי.  עוזרים לתושבים להתמודד עם יוקר המחייה במחירים שמתאימים לכל אדם, כמו קיבוץ בעיר".